מאמינים שהסבל נגרם כתוצאה ממעשיו של האדם בחייו הנוכחיים או הקודמים.‏ אדם יכול להגיע למוֹקְשָה — שחרור ממעגל המוות והלידה מחדש — באמצעות השגת מצב תודעתי המנותק מדברים גשמיים.‏

רואים את הסבל גם כעונש על חטא וגם כמבחן אמונה.‏ הטרגדיות נועדו להזכיר לנו ”להישאר אסירי תודה לאלוהים על כל הברכות שיש לנו,‏ ולהיות מודעים לכך שעלינו לתמוך במי ששרוי בצורך”,‏ אומר ד״ר סייד סעיד,‏ נשיא החברה המוסלמית של צפון אמריקה.‏

מלמדת שהסבל הינו תוצאה של מעשיו של האדם עצמו.‏ כמה יהודים מאמינים שתהיה תחיית מתים,‏ ובעקבותיה ייעשה צדק עם כל אלה שסבלו על לא עוול בכפם.‏ הקבלה (‏יהדות מיסטית)‏ מלמדת שקיים גלגול נשמות אשר מעניק לאדם הזדמנויות חוזרות ונשנות לכפר על חטאיו.‏

מאמינים שהסבל נמשך לאורך תקופות חיים מרובות,‏ מחזור של לידות מחדש הממשיך עד שמעשיו הרעים של האדם,‏ רגשותיו השליליים ותשוקותיו נפסקים.‏ באמצעות חוכמה,‏ מעשים נעלים ומשמעת מנטאלית יכול האדם להשיג נירוונה — מצב תודעתי שבו חדל הסבל להתקיים.‏

מייחסים את רוב הסבל ל”מחדליו ושגיאותיו של האדם”,‏ מסביר מילון אחד (‏A Dictionary of Comparative Religion)‏.‏ על־פי אמונה זו אם האדם חי חיים מוסריים הוא מצמצם את סבלו,‏ אך עדיין חלק גדול ממנו נגרם על־ידי ”כוחות רוחניים שהם מעבר לשליטתו של האדם.‏ במקרים כאלה חייב האדם לקבל בשוויון נפש את גזירת הגורל”.‏

מייחסות את הסבל לספיריטיזם.‏ על־פי אמונות אלו,‏ מכשפות יכולות להביא מזל טוב או להמיט אסון,‏ אך ניתן למתן את פעולותיהן באמצעות טקסים פולחניים שונים.‏ מכאן שאם אדם חולה עקב כישוף שהוטל עליו,‏ יכולים רופאי אליל לנטרל את פעולותיהן של מכשפות בעזרת טקסים ותרופות.‏

מאמינים שמקור הסבל בחטאו של הזוג האנושי הראשון,‏ כפי שמתואר בספר בראשית.‏ אולם זרמים רבים הוסיפו על אמונה זו דעות שונות.‏ לדוגמה,‏ יש קתולים המלמדים שאפשר להציע את סבלו של הפרט כ’‏קורבן לאלוהים’‏ על מנת שיברך את הכנסייה או יגאל באמצעותו אדם אחר.‏