• בנך נוהג ביהירות – והוא רק בן עשר!‏

• הוא מצפה שכולם יתייחסו אליו כאילו הוא מיוחד.‏

‏’מה קרה לו?’ אולי אתה תוהה. ’אני רוצה שירגיש טוב עם עצמו – אבל לא שיחשוב שהוא טוב יותר מכולם!’‏

האם ניתן ללמד את ילדך לפתח ענווה מבלי לפגוע בהערכתו העצמית?‏

בעשורים האחרונים, ההורים נקראו להיכנע לרצונות ילדיהם; לשבח אותם ללא הרף, גם אם לא עשו דבר שראוי לשבח; להימנע מלתקן אותם ומלהטיל עליהם מוסר. הרעיון שעמד מאחורי זה הוא שאם יגרמו לילדים לחוש מיוחדים, הם יגדלו עם דימוי עצמי בריא. אך מה חושפות התוצאות? הספר דור האני מציין: ”במקום ליצור ילדים מאושרים המשתלבים היטב בחברה, תנועת ההערכה העצמית יצרה צבא של נרקיסיסטים קטנים”.‏

ילדים רבים שהרעיפו עליהם שבחים ללא הבחנה לא היו מוכנים להתמודד בבגרותם עם אכזבות, ביקורות וכישלונות. מאחר שחינכו אותם להתמקד ברצונותיהם האישיים, הם מתקשים ליצור מערכות יחסים מתמשכות. כתוצאה מכך, רבים מהם סובלים מחרדה ומדיכאון.‏

ילדים מפתחים הערכה עצמית אמיתית, לא כשנאמר להם ללא הפסק שהם מיוחדים, אלא כאשר הם מגיעים להישגים אמיתיים. לשם כך הם צריכים יותר מאשר רק להאמין בעצמם. עליהם ללמוד, לתרגל ולחדד בקפידה מיומנויות נבחרות (‏משלי כ”ב:29‏). עליהם גם לדאוג לצורכי אחרים (‏קורינתים א’. י’:24‏). כל אלה דורשים ענווה.‏

שַבח כשבאמת ראוי לעשות זאת. אם בתך מקבלת ציון טוב בבית־הספר, שבח אותה. אם היא מקבלת ציון נמוך, אל תמהר להאשים את המורה. זה עשוי להקשות על בתך לפתח ענווה. במקום זאת, עזור לה להבין כיצד היא יכולה להשתפר בפעם הבאה. שמור את השבח להישגים אמיתיים.‏

תקן בעת הצורך. אין זה אומר לבקר את ילדך על כל טעות שהוא עושה (‏קולוסים ג’:21‏). אך כן חשוב לתקן טעויות רציניות. את אותו הדבר ניתן לומר בנוגע לגישות מוטעות. אחרת, הן עלולות להשתרש בילדך עמוק יותר.‏

למשל, נניח שבנך נוטה להתרברב. אם לא מתקנים אותו הוא עלול להפוך ליהיר ולגרום לאחרים להתרחק ממנו. לכן הסבר לילדך שההתרברבות מאירה אותו באור שלילי ושהיא עלולה להביא למבוכה (‏משלי כ”ז:2‏). בנוסף, הסבר לו שאדם בעל השקפה עצמית מאוזנת אינו חש צורך לפרסם לאחרים את יכולותיו. אם תתקן אותו כך באהבה, הילד ילמד לפתח ענווה וכבודו העצמי לא ייפגע (‏עיקרון מקראי: מתי כ”ג:12‏).‏

הכן את ילדך למציאות. אם תיכנע לכל רצונותיו של הילד הוא עשוי להרגיש שמגיע לו הכול. לדוגמה, אם ילדך ירצה משהו שאינך יכול לקנות, הסבר לו מדוע חשוב לחיות במסגרת התקציב. אם אתה צריך לבטל טיול או חופשה, תוכל להסביר לו שאכזבות הן חלק מהחיים ואולי לספר לו על הדרך שבה אתה מתמודד עם אכזבות כאלה. במקום לסוכך על ילדיך מפני כל קושי, הכן אותם לאתגרים שאיתם יתמודדו בתור מבוגרים (‏עיקרון מקראי: משלי כ”ט:21‏).‏

עודד נתינה. הוכח לילדך ש”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (‏מעשי השליחים כ’:35‏). כיצד? תוכלו להכין יחד רשימה של אנשים הזקוקים לעזרה בקניות, בהסעות או בעבודות תחזוקה. לאחר מכן, קח אותו איתך כשתלך לעזור לכמה מהם. הראה לו עד כמה אתה שמח ומסופק כאשר אתה דואג לצורכי אחרים. כך ילדך ילמד לפתח ענווה בדרך העוצמתית ביותר – באמצעות דוגמה אישית (‏עיקרון מקראי: לוקס ו’:38‏).‏