להורים
5: תקשורת
מה הכוונה
תקשורת אמיתית מתרחשת כאשר בינך ובין ילדיך מתקיים שיתוף דו־סטרי של דעות ורגשות.
מדוע זה חשוב
תקשורת עשויה להיות מאתגרת במיוחד עם בני נוער. אולי עד לא מזמן ”היה לך מעין כרטיס כניסה אל מאחורי הקלעים של חיי ילדיך”, מציין הספר לפענח את הצופן (Breaking the Code). ”עכשיו הדבר הטוב ביותר שתוכל לקוות לו זה לקבל מושב באולם, וקרוב לוודאי שלא יהיה זה מושב כל כך טוב”. בניגוד לרושם שמתקבל, במצב כזה הילדים זקוקים לתקשורת יותר מאי פעם!
מה תוכל לעשות
התאם את עצמך ללוח הזמנים של ילדך. עשה זאת גם אם מדובר בשיחות בשעות הלילה המאוחרות.
”אולי היית רוצה לומר, ’עכשיו אתה רוצה לדבר? כל היום הייתי איתך!’ אבל האם נוכל להתלונן על כך שהילדים שלנו רוצים להיפתח בפנינו? האם זה לא מה שכל הורה מקווה לו?” (ליסה).
”אני אוהב לישון, אבל חלק מהשיחות הטובות ביותר שהיו לי עם ילדיי המתבגרים התנהלו אחרי חצות” (הרברט).
עיקרון מקראי: ”איש איש ידאג תמיד לא לטובתו האישית אלא לטובת רעהו” (קורינתים א׳. י׳:24).
הילחם בהסחות דעת. אב אחד מודה: ”כשילדיי מדברים איתי אני לפעמים מוצא את עצמי חושב על כמה דברים בו־זמנית. ואני לא יכול לרמות אותם — הם קולטים את זה!”
אם אתה יכול להזדהות עם המילים הללו, כבה את הטלוויזיה והנח בצד את כל המכשירים האלקטרוניים. התמקד במה שילדך אומר והתייחס במלוא הרצינות למה שמדאיג אותו, גם אם מדובר בעניין מאוד זניח.
”אנחנו צריכים לוודא שילדינו יודעים שרגשותיהם חשובים לנו. אם לא יחשבו כך, הם ישמרו את חששותיהם עמוק בתוכם או יפנו למקור אחר כדי לקבל עזרה” (מַרָנדה).
”אל תגיב בצורה מוגזמת, גם אם חשיבתו של ילדך מוטעית לגמרי” (אנתוני).
עיקרון מקראי: ”בחנו וראו אם אתם מקשיבים היטב” (לוקס ח׳:18).
נצל הזדמנויות לא־רשמיות. לפעמים ילדים נפתחים כשהם אינם יושבים פנים מול פנים עם ההורה.
”אנחנו מנצלים את הנסיעות ברכב. העובדה שאנחנו יושבים זה לצד זה ולא אחד מול השני הובילה לדיונים טובים” (ניקול).
הזדמנות נוספת לשיחה לא־רשמית היא בזמן הארוחה.
”בארוחת הערב כל אחד מאיתנו מספר מה הדבר הגרוע ביותר ומה הדבר הטוב ביותר שקרה באותו היום. זה מאחד אותנו ומזכיר לכל אחד מאיתנו שאנחנו לא חייבים להתמודד עם הבעיות לבד” (רובין).
עיקרון מקראי: ”על כל אחד למהר להקשיב [וגם] לא למהר לדבר” (יעקב א׳:19).