עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

היש לחיים תכלית?‏

היש לחיים תכלית?‏

היש לחיים תכלית?‏

‏”‏’‏מדוע הננו כאן?‏’‏ זוהי השאלה החשובה ביותר הניצבת בפני האדם.‏ .‏.‏.‏ אני מאמין שלחיים יש משמעות,‏ על אף המוות חסר־הטעם שראו עיני.‏ למוות אין משמעות,‏ לחיים יש”‏.‏

מלים אלה נכתבו בידי אלי ויזל,‏ הסופר הידוע ניצול־השואה.‏ הוא היה אחד מני רבים אשר השיבו על שאלה שהציג כתב־העת לייף:‏ ‏”‏מדוע הננו כאן?‏”‏ הוא ראה את החיים במצבם הגרוע ביותר,‏ ובכל זאת היה משוכנע שלחיים יש משמעות.‏

אך,‏ לא הכול היו שותפים לדעתו.‏ נהג־מונית בשם חוסֶה מרטינז,‏ השיב על אותה שאלה במלים אלה:‏ ”‏אנחנו כאן כדי למות,‏ פשוט לחיות ולמות.‏ אני נוהג במונית;‏ לעתים אני הולך לדוג,‏ יוצא לבלות עם נערתי,‏ משלם מסים,‏ קורא מעט,‏ ואז מתכונן להסתלק מן העולם.‏.‏.‏ החיים הם זיוף אחד גדול”‏.‏ ללא ספק,‏ לגבי חוסֶה החיים הם חסרי־משמעות,‏ חסרי־תכלית.‏

למרבה הפלא,‏ מספר קוראים משכילים נטו להסכים יותר עם נהג־המונית,‏ מאשר עם הסופר.‏ המדענים ריצ׳ארד ליקי ורוג׳ר לווין,‏ הדוגלים באבולוציה,‏ העלו בספרם Origins (‏מקורות)‏ את הרעיון:‏ ”‏יתכן שהמין האנושי הוא פשוט טעות ביולוגית נוראה,‏ אשר התפתח אל מעבר לנקודה בה יוכל לחיות בהרמוניה עם עצמו ועם העולם סביבו”‏.‏ לפחות לגביהם,‏ חיי אנוש הם חסרי־משמעות.‏

בדומה לכך,‏ המדען סטפן ג׳יי גוּלד,‏ שגם הוא דוגל באבולוציה,‏ כתב:‏ ”‏הננו כאן משום שללהקת דגים מוזרה היו סנפירים בעלי מיבנה מיוחד,‏ שאיפשר להם להפוך לרגליים של יצורים יבשתיים;‏ .‏.‏.‏ משום שמין קטן ושברירי,‏ אשר צץ באפריקה לפני רבע מיליון שנה,‏ הצליח איכשהו לשרוד עד כה.‏ אנו משתוקקים אולי לתשובה ’‏נעלה’‏ יותר — אך אין כזאת”‏.‏ לגבי גוּלד,‏ חיי־אנוש הם תוצאה של יד המקרה העיוור.‏

גוּלד צודק לפחות מבחינה אחת.‏ רבים אכן משתוקקים לתשובה ”‏נעלה”‏ מזו שהוא מציע.‏ כשקורה אסון,‏ רבים חושבים כמו ג׳ייסון בן האחת־עשרה,‏ אשר כתב על מות חברתו הקטנה:‏ ”‏כאשר חברתי קים מתה ממחלת הסרטן,‏ שאלתי את אמי מדוע גרם אלהים לקים להיוולד בכלל,‏ אם חשב להמית אותה כבר בגיל שש?‏”‏ ג׳ייסון חש באופן אינסטינקטיבי כי לחיים חייבת להיות משמעות,‏ וכי מותה המעציב של ידידתו הקטנה מסכל בעצם מטרה זו.‏

חשיבותה של השאלה

האם חשוב לדעת אם לחיים יש תכלית?‏ האם מדובר רק בשאלה פילוסופית,‏ או שמא בשאלה הנוגעת לך?‏ רבים חיו את חייהם בלא להקדיש מחשבה רבה לנושא.‏ ואם חוסֶה מרטינז צודק,‏ הרי שנבון לנהוג כדוגמתם.‏

אך,‏ אם הצדק עם אלי ויזל,‏ ולחיים אכן יש משמעות,‏ מן הראוי שננסה לגלות מהי.‏ שאם לא כן,‏ עלולים אנו להחמיץ את עצם ההנאה מן ההרפתקה הנפלאה של החיים.‏ יהא זה כאילו סיירנו בגלריה לאמנות בלא להתבונן בציורים,‏ או ישבנו במסעדה מבלי להזמין ארוחה.‏

כיצד נוכל לדעת אם לחיים יש תכלית,‏ אם לאו?‏ המאמר הבא ידון במספר עובדות שיסייעו לנו לפתור סוגייה זו.‏