מדוע עלי לחזור הביתה כה מוקדם?
צעירים שואלים...
מדוע עלי לחזור הביתה כה מוקדם?
”האם הוריכם מצווים עליכם לחזור הביתה בשעה מסוימת בלילה?” כַּתָב עורו! היפנה שאלה זו לקבוצה של צעירים. התגובה היתה פה אחד: כן! אך, השאלה הבאה עוררה מיגוון של תגובות: ”עד איזו שעה, לדעתכם, צריך להרשות לכם להישאר בחוץ?”
”אני סבורה שעלינו לעשות כל מה שהורינו אומרים”, השיבה תמי * בת־העשרֵה. גילי לא הסכים עימה. ”אינני חושב שהם צריכים לומר לנו מתי לבוא הביתה”, טען. ”קרוב לוודאי שהם עצמם נשארו בחוץ עד מאוחר כשהיו צעירים”. נערה בשם יפית ניסתה למצוא פשרה: ”לדעתי צריך לחזור בשעה שקבעו ההורים — כל זמן שזה לא מוקדם מ־00.8 בערב”. לבסוף הגיב יוסי, שנראה שהיה בעל הרגשות העמוקים ביותר. הוא אמר: ”במקום שיגידו לנו להיות בבית בשעה מסוימת, מדוע שלא נטלפן אליהם ונאמר להם היכן אנו נמצאים? הם צריכים לגלות יותר הבנה”.
תהא דעתך אשר תהא, קרוב לוודאי שהוריך מטילים עליך ”עוצר” כלשהו. הם עלולים לצוות עליך חד־משמעית: ”עליך להיות בבית ב־00.10 בלילה, אחרת... !” או שהם מגבילים אותך על־פי כל מקרה לגופו. ”אחרי שהם שומעים עם מי אני הולכת ולאן”, אומרת צעירה בת־16 שצוטטה בכתב־העת Teen’ (גיל־העשרה), ”הם קובעים שעה שבה עלי להיות בבית. הכל תלוי באנשים ובמקום”. אפילו במקרים הנדירים שבהם צעיר נהנה לכאורה מחופש בלתי־מוגבל, עליו לתת בדרך־כלל להוריו מושג כלשהו היכן יהיה ומתי יחזור.
נראה שרוב הצעירים אינם מוטרדים ביותר מהגבלות אלה. אך, יש הרואים ב”עוצר” מעין זה יותר מאשר אי־נוחות קלה, או מיכשול מרגיז לתכניות אישיות. הספר Teens Speak Out (בני־נוער מביעים דעתם), מאת ג׳יין רינצלר, מצטט נערה בת־16 שהתלוננה: ”אני מרגישה כאילו אני תינוקת ושאין לי חיים משלי”. אחרים הביעו הסתייגות עמוקה מהגבלות אלה, בשל הסיבוכים שזה גורם לחייהם. צעיר אחד אמר: ”לפני שאני יוצא מן הבית עלי לומר לאמי לאן אני הולך, עם מי, איך אגיע לשם וכיצד אחזור”.
ה”עוצר” — מנקודת מבטו של ההורה
מדוע אין הוריך יכולים פשוט לאפשר לך לצאת ולבוא כרצונך? ובכן, זכור הגבלה שהטיל פעם אלהים על עם־ישראל. בליל־הסדר הראשון שחגגו ב־1513 לפה״ס, הורה הוא לבני־ישראל: ”ואתם לא תצאו איש מפתח־ביתו עד בוקר”. (שמות י״ב:12, 22) האם נהג אלהים באופן שרירותי? לא. הוא הגן עליהם מפני מוות בידי מלאך יהוה!
אף שהמצב כיום איננו חמור עד־כדי־כך, לרוב ההורים יש סיבות טובות לגונן על ילדיהם בני־העשרֵה. אחרי הכל, אין זה אלא טבעי שהורים ידאגו לילדיהם. מאחר שאיש אינו מושלם, ובכלל זה בני־הנעורים, טבעי שהוריך יחששו לך מעת לעת, אפילו אם אינך מן הסוג שמחפש צרות. (קהלת ז׳:20) מדוע?
זאת, משום שהוריך יודעים היטב עד כמה עזות יכולות להיות ”תאוות הנעורים”. (טימותיוס ב׳. ב׳:22) יתכן שהם גם יודעים מנסיונם ש”נער [או נערה] משולח, מביש אמו”. (משלי כ״ט:15) אֵם אחת הודתה: ”הייתי נערה פרועה מאוד. אני יודעת מה אפשר להסתיר מן ההורים”. לכן, כשהוריך שומעים על ההפקרות המינית, על השימוש הנפוץ באלכוהול ובסמים, או על מסיבות פרועות של בני־נוער, הם עשויים להסיק בצדק שיש מקום למספר הגבלות.
יתר על כן: יתכן שלהוריך יש חששות מוצדקים לגבי בטחונך האישי. המקרא מספר לנו, שכאשר בוששו בני יעקב לחזור מאיזור שכם, אמר יעקב לבנו יוסף: ”לך נא ראה את שלום אחיך... , והשיבני דבר”. (בראשית ל״ז:13, 14) לא היה זה סתם פחד חולני. בגין מאורעות שאירעו מספר שנים קודם־לכן, היה איזור שכם מסוכן לבני יעקב! — בראשית פרק ל״ד.
העולם כיום מסוכן בהרבה מכפי שהיה בתקופת המקרא — ואפילו מאשר כשהוריך היו צעירים. אנו מעמיקים יותר ויותר אל תוך ”אחרית הימים”, תקופה שכתבי־הקודש ניבאו שיאפיינו אותה ”זמנים קשים”, מסוכנים. אנשים רבים כיום הם ”חסרי שליטה עצמית”, אלימים. (טימותיוס ב׳. ג׳:1–5, ע״ח) פשעים אלימים, כולל אונס ורצח, הם המציאות המכוערת של החיים כיום.
כן יודעים הוריך שהסיכוי שתסתבך בצרות גדֵל, ככל ששעות הערב חולפות להן. ”דברים רעים יכולים לקרות מאוחר בלילה”, הודתה נערה אחת בפני כתב עורו!, ”והורינו מנסים להגן עלינו”. צעירה אחרת הסבירה: ”לאחר חצות יש נהגים שיכורים על הכביש, ומוטב שלא להימצא שם איתם”.
אך, יש גם סכנות מוסריות. ככל שהלילה מתקדם, נוטים המעצורים הנפשיים להיחלש, וההתנהגות הפרועה גוברת. מתוך סיבות טובות קושר, איפוא, המקרא את ההוללות עם שעות הלילה. בישעיהו ה׳:11 אומר אלהים, שאוי יהיה ל”מאחרי בנשף [אשר] יין ידליקם”. (השווה תסלוניקים א׳. ה׳:7.) לפיכך, יתכן שהוריך חוששים שככל שתאחר לחזור הביתה, כך תגדל הסכנה שתהיה מעורב במסיבות פרועות, בשתיית אלכוהול, או באי־מוסריות מינית. לכן, אם אינך מגיע הביתה בשעה שהם חושבים שעליך להגיע, סביר שידאגו. ומגיע להם הסבר.
נערה אחת נזכרת: ”פעם נשארתי מאוחר בביתה של חברה. אמא לא ידעה היכן אני, ולכן יצאה לחפש אותי. היא החלה להסתובב בשכונה ולקרוא בשמי!” מביך? כן, ללא ספק. אך, כשם שהסבירה אם אחת: ”אני מוצאת עצמי חושבת על הגרוע ביותר, כל אימת ש[בנותי] באות הביתה לאחר רדת החשיכה”.
משמע הדבר שאיכפת להם
אך, מה אם התנהגות פרועה רחוקה מאוד ממחשבותיך? מה אם אתה פשוט רוצה לבלות זמן־מה בחברת ידידיך? נכון שזה יכול להיות מתסכל להישאר בבית, כשלאחרים בני־גילך מותר לצאת. אפשר שזה גם מביך להסביר לידידים שאינך יכול לצאת עימם, משום שעליך לחזור הביתה מוקדם. אך, אם תקדיש לכך מחשבה, יש יותר מגרעין של אמת במה שאמרה צעירה בשם ציפי. היא היקשתה: ”מה אפשר לעשות בשתים־עשרה שאינך יכול לעשות בשמונה?” במלים אחרות, האם אי־אפשר ליהנות מרוב צורות הבילוי בשעות היום הרגילות? אז מדוע להסתכן ולשהות בחוץ עד שעה מאוחרת מדי?
יתר על כן: האם תנצל טוב את זמנך על־ידי שתשהה בחוץ עד שעות הלילה המאוחרות? כתבי־הקודש מאיצים בנו: ”ועתה שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים, אלא כחכמים המנצלים את הזמן, שכן הימים רעים”. (אפסיים ה׳:15, 16) זאת ועוד: האם השהייה בחוץ עד מאוחר בלילה תשפר את שיעורי־הבית שלך, או תעזור לך לסיים את מטלות־הבית? האם יפגע הדבר ביכולתך להתרכז באסיפות ללימוד המקרא?
ולבסוף, נסה לראות בהגבלות המוטלות עליך ביטוי לאהבת הוריך. בספר How to Raise Parents (כיצד לגדל הורים), שואל המחבר קלייטון בארבו: ”מה היית חושב אילו אני, כהורה שלך, הייתי אומר לך: ’לא איכפת לי אם תשתמש בסמים, אם תשתה או תעשן. לא איכפת לי אם תנהג במהירות מופרזת, או עד מתי תישאר בחוץ. ... ’ כמובן, זה כאילו הייתי אומר לך: ’אינני אוהב אותך. לא איכפת לי ממך. אינך נחשב בעיני’”. אמת, יתכן שלעתים הנך מתקנא בצעירים הנהנים מיתר חופש. אך, זכור: ”חושך שבטו שונא בנו, ואוהֲבו שיחֲרו מוסר”. — משלי י״ג:24.
כל חייך תצטרך לחיות לפי חוקים והגבלות. אז למה לך לרטון נגד ”עוצר” פשוט זה? אמת, לעתים ההגבלה היא אולי לא־הגיונית. אך, בדרך כלל, מוטב שתנסה לשתף פעולה עם הוריך ולהבין לרגשותיהם. במשלי כ״ח:7 נאמר: ”נוצֵר [כלומר, שומר] תורה בן מבין”. יתכן שבמרוצת הזמן תראה את הדברים כאותה אשה צעירה שאמרה: ”לא יכולתי להבין מדוע אמא ואבא כל־כך גוננו עלי וכעסו כשחזרתי הביתה מאוחר. עתה, משאני עצמי אם, אני יודעת מדוע אמי היתה נשארת ערה ומחכה לי. היה איכפת לה ממני!”
[הערת שוליים]
^ ס׳ 4 כל השמות שונו.
[תמונה בעמוד 21]
צעירים מתרעמים לעתים על שעליהם לחזור מוקדם הביתה