מעשים מגונים בילדים — הקרבנות החפים־מפשע
מעשים מגונים בילדים — הקרבנות החפים־מפשע
”אני מתקרבת לגיל ארבעים”, אומרת אילנה, * ”ואף־על־פי שמלאו לבעייתי יותר משלושים שנה, היא עדיין מציקה לי. הכעס, האשמה, בעיות הנישואין שלי! אנשים מנסים להבין, אך הם פשוט אינם מצליחים”. מהי בעייתה? בילדותה נפלה קרבן להתעללות מינית. הדבר נתן בה את אותותיו לאורך זמן.
בעייתה של אילנה איננה מיוחדת במינה. סקרים גילו שמספר מדהים של נשים — וגברים — סבלו מהתעללות מן הסוג הזה. * מעשים מגונים בילדים אינם מהווים, איפוא, סטייה מינית נדירה. זהו נגע נפוץ, הפוגע בכל השכבות החברתיות, הכלכליות, הדתיות והגזעיות.
למרבה השמחה, מרבית הגברים והנשים לעולם לא יעלו על דעתם לעולל כזאת לילד. אך, למיעוט מסוכן יש נטייה חולנית זאת. ובניגוד למחשבה הנדושה, רק מעטים מאלה הינם רוצחים מטורפים, תאוותניים, האורבים לטרפם במגרשי־משחקים. מרביתם הם אנשים שטיפחו מסווה משכנע של נורמליות. הם מספקים את סטיותיהם המיניות בכך שהם שמים להם למטרה ילדים תמימים, בוטחים, חסרי־הגנה — בדרך־כלל את בנותיהם הם. * בפומבי, הם עשויים לנהוג בהן בחביבות, ברכוּת. אך, ביחידות, הם מאיימים עליהן, מכים אותן ומבצעים בהן מעשים מגונים, משפילים.
יש להודות, שקשה להבין שמעשים נוראים כאלה מתרחשים במשפחות טובות לכאורה כה רבות. אך, אפילו בתקופת המקרא השתמשו בילדים ”לסיפוק החולף של... תאוות חושניות”. (The International Critical Commentary [הפרשנות הביקורתית הבינלאומית]; השווה יואל ד׳:3) כתבי־הקודש חזו מראש: ”אך, דע כי באחרית הימים יבואו עתים קשות. כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, ... חסרי חיבה טבעית, ... חסרי שליטה־עצמית, אנוכיים, שונאי־טוב”. אין זה צריך, איפוא, להפתיענו שמעשים מגונים בילדים הם תופעה נפוצה כיום. — טימותיוס ב׳. ג׳:1–3, 13, ע״ח.
הטרדה מינית בילדוּת אינה מותירה אולי צלקות גופניות. והמצוקה אינה ניכרת בכל המבוגרים שנפלו לה קרבן בילדותם. אך, כשם שנאמר במשלי: ”גם בשחוק יכאב לב”. (משלי י״ד:13) אכן, לרבים מן הקרבנות נותרו צלקות רגשיות עמוקות — פצעים שנותרו פעורים בתוכם פנימה. מדוע הטרדה מינית בילדוּת מחבלת כה קשות בכמה מן הקרבנות? מדוע אין הזמן לבדו מרפא תמיד את הפצעים? בעיה כאובה ורחבת־היקף זו ראויה לכך שנדון בה. אמת, חלק מן הדברים הבאים לא ינעמו לך הקורא — במיוחד אם נפלת קרבן למעשים מגונים בילדותך. אך, הייה סמוך ובטוח שקיימת תקווה, שתוכל להתאושש מכך.
[הערות שוליים]
^ ס׳ 2 כל השמות שוּנוּ.
^ ס׳ 3 מאחר שההגדרות למעשים מגונים והשיטות לעריכת סקרים שונות ומגוונות, כמעט שאין להשיג סטטיסטיקות מדויקות בנושא.
^ ס׳ 4 רוב הנפגעות נופלות קרבן לאבות הביולוגיים או החורגים. בין המתעללים מינית נמנים גם אחים בוגרים, דודים, סבים, מכרים וזרים. מאחר שהרוב המכריע של הקרבנות הן ילדות, נתייחס אליהם בדרך־כלל בלשון נקבה. אך, רוב המידע המובא כאן מתייחס לשני המינים.