דור בסכנה

‏”‏עד לפני חודשיים,‏ הייתי שמח ואנרגטי.‏ ועכשיו בכל פעם שמזדמן לי לעשות משהו,‏ אני עייף מדי.‏ אני אומלל ומאוד עצבני.‏ אין לי מושג איך אנשים סובלים אותי.‏ לא ברור לי למה אני מרגיש פתאום כל כך גרוע”‏ (‏פול)‏.‏

‏”‏רוב הזמן אני בוכה ועצובה עמוק בתוכי.‏ כשאני לא עצובה,‏ אני פשוט מרגישה משותקת.‏ אני לא נהנית מכלום.‏ אני כבר לא מרגישה בנוח בחברת הידידים שלי.‏ אני ישנה המון.‏ קשה לי לקום בבוקר וללכת לבית הספר,‏ והציונים שלי ירדו פלאים”‏ (‏מלאני)‏.‏

פול ומלאני אינם היחידים שנמצאים במצב הזה.‏ מחקרים מצביעים על כך שכ־8 אחוזים מהנוער המתבגר בארצות־הברית סובלים מדיכאון מסוג כלשהו,‏ ושמדי שנה כ־4 אחוזים שוקעים בדיכאון עמוק.‏ אולם הסטטיסטיקות הללו אינן משקפות את מלוא חומרת המצב,‏ מפני שפעמים רבות הדיכאון אינו מאובחן או שמתעלמים ממנו לגמרי.‏ ”‏למעשה”‏,‏ כותב הפסיכולוג לבני נוער דיוויד ג.‏ פסלר,‏ ”‏לאחר בחינת ממצאי המחקרים שנערכו בקרב ילדים ובני עשרֵה,‏ אני סבור שלפחות אחד מכל ארבעה בני נוער יעבור אפיזודה דכאונית מאז׳ורית עוד בטרם ימלאו לו שמונה־עשרה”‏.‏

 השלכות הרסניות

לדיכאון עלולות להיות השלכות הרסניות על בני העשרה.‏ לדעת מומחים,‏ זוהי אחת הסיבות העיקריות להפרעות אכילה,‏ למחלות פסיכוסומטיות,‏ לקשיים בבית הספר ולהתמכרות לסמים ולאלכוהול בגיל ההתבגרות.‏

ובאופן טרגי,‏ הדיכאון אחראי גם להתאבדויות בני נוער.‏ לדברי המכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש,‏ לא פחות מ־7 אחוזים מבני הנוער ששוקעים בדיכאון עמוק שולחים יד בנפשם.‏ a גם נתון זה אינו חושף את היקפה המלא של הבעיה,‏ משום שעל כל צעיר שמתאבד יש רבים שמנסים להתאבד.‏ לא בכדִי מצהיר דו״ח מטעם המועצה ע”‏ש קרנֶגי להתפתחות נוער:‏ ”‏להתייחס כיום בקלות ראש לבעיות הנוער המתבגר זה פשוט להזמין אסון.‏ הזנחה שכזו יוצרת ללא ספק דור בסכנה”‏.‏

חיים נטולי דאגות?‏

יש שמתקשים להאמין שבני העשרה יכולים להיות מדוכאים.‏ ’‏הם רק ילדים’‏,‏ עשויים לחשוב המבוגרים.‏ ’‏חייהם נטולי דאגות,‏ ומובן שאין להם את הבעיות שבעולם המבוגרים’‏.‏ או שמא יש להם?‏ עובדה היא שנוער בגיל ההתבגרות מתמודד עם לחצים עזים בהרבה ממה שמבוגרים רבים מסוגלים להבין.‏ ד״ר דניאל גולמן אומר:‏ ”‏כל הדורות בעולם,‏ בזה אחר זה,‏ מתחילת המאה [‏העשרים]‏ חיו בסיכון גבוה מזה של הוריהם ללקות בדיכאון קשה — לא סתם עצבות אלא אדישות משתקת,‏ דכדוך,‏ רחמים עצמיים וייאוש תהומי — במהלך חייהם.‏ והאפיזודות הללו מתחילות בגיל יותר ויותר צעיר”‏.‏

למרות זאת,‏ הורים רבים יתנגדו ויאמרו:‏ ‏’‏אנחנו עברנו את גיל ההתבגרות מבלי להיות מדוכאים.‏ מדוע הילד שלנו מוצף בכל כך הרבה רגשות שליליים?‏’‏ אולם אין זה מן התבונה שמבוגרים ישוו את ימי נעוריהם עם מה שעובר הנוער כיום.‏ אחרי הכל,‏ כל אדם שונה מרעהו בתפישת עולמו ובאופן תגובתו לסובב אותו.‏

יתרה מזו,‏ הנוער של היום נתקל באתגר נוסף.‏ ”‏הם גדלים בעולם די שונה מעולמם של הוריהם כשהיו צעירים”‏,‏ כותבת ד״ר קתלין מקוֹי בספרה הבנת הדיכאון של ילדך בגיל ההתבגרות (‏s Depression’‏Understanding Your Teenager)‏.‏ לאחר שהזכירה מספר שינויים משמעותיים שחלו בעשרות השנים האחרונות,‏ סיכמה ד״ר מקוֹי:‏ ”‏בני הנוער כיום חשים פחות מוגנים,‏ פחות בטוחים בעצמם ופחות חדורי תקווה מכפי שאנחנו חשנו בדור שלנו”‏.‏

בעקבות שכיחות התופעה של דיכאון בקרב בני נוער,‏ ישיבו המאמרים הבאים על שלוש שאלות:‏

‏• מהם כמה סימפטומים של דיכאון אצל בני נוער?‏

‏• מה גורם למצב זה?‏

‏• כיצד ניתן לעזור לנוער מדוכא?‏

‏[‏הערת שוליים]‏