ילדה עם תקווה משמחת
ילדה עם תקווה משמחת
המוציאים לאור של עורו! קיבלו מכתב מילדה בת 12 ושמה סטפני. ”רציתי לספר לכם כמה עזרו לי החוברות בבית הספר”, כתבה. ”לא מזמן התבקשנו להכין עבודת כיתה בנושא ’תרבויות מגוונות’. משפחתי ואני חיפשנו חומר בפרסומים, וגזרנו קטעים ותמונות שמתאימים לנושא. אחר כך הדבקתי על לוח את כל מה שמצאנו”. מורתה של סטפני ביקשה מהתלמידים לבחור את חמש העבודות הטובות ביותר. ”למחרת”, כותבת סטפני, ”גיליתי שהעבודה שלי היתה בין חמש הראשונות”.
אחד המקורות שמהם ליקטה סטפני חומר היתה חוברת עורו! מ־22 באוקטובר 1998 (אנג׳), שכותרתה ”האם אי־פעם יאהב כל איש את רעהו?” סטפני, שהיא עֵדת־יהוה, מאמינה בכל לבה שאנשים מתרבויות שונות יכולים לחיות יחד בשלום. היא משתייכת לאגודת אחים בינלאומית, שבמסגרתה אויבים לשעבר — כמו שבטי טוצי והוטו, גרמנים ורוסים, ארמנים וטורקים, יפנים ואמריקנים — מאוחדים בזכות האמת המקראית. הם משתדלים יחדיו לחקות את בוראם. באיזו דרך? באחד הפסוקים שבהם השתמשה סטפני בעבודה שהגישה ניתן למצוא את התשובה: ”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35). עדי־יהוה עמלים לגלות תכונה זו של אי משוא־פנים במגעיהם עם הזולת.
סטפני מייחלת להתממשות הבטחת המקרא, שבקרוב תשכין מלכות אלוהים צדק בכדור הארץ (ההתגלות כ״א:3, 4). בעולם שבו חוששים צעירים רבים מעתיד מפחיד ומעורפל, היא בולטת כבעלת תקווה משמחת.