תגלית מדהימה בעין

זה זמן רב ידוע למדענים שבעיניהם של יונקים ישנם תאי עצב המגיבים לאור וקובעים את השעון הפנימי,‏ או הצירקדי,‏ של הגוף.‏ ההשערה שרווחה זה מכבר היתה שתאי עצב הנקראים בדידים וחרוטים,‏ מעורבים בתהליך זה של חישת אור.‏ אולם בשנת 1999,‏ מדווח כתב העת סיינס,‏ מצאו החוקרים כי ”‏לעכברים שעברו מוטציות ולא היו להם בדידים וחרוטים [‏ולכן גם נחשבו לעיוורים פונקציונלית]‏ עדיין יש ’‏שעונים’‏ המגיבים לאור”‏.‏ הדבר הוביל את החוקרים למסקנה ש”‏תאים אחרים בעין חייבים להיות רגישים לאור”‏.‏

כעת נמצאו חיישני אור חמקמקים אלה.‏ אותם חיישנים אומנם מעורבים עם הבדידים והחרוטים שיוצרים את המראה החזותי,‏ אך ”‏יש להם מעגל חזותי עצמאי,‏ הפועל במקביל למערכת החזותית”‏,‏ מסביר הסיינס.‏ המעגל החדש שנתגלה,‏ השולט בין היתר על ויסות גודל האישון ועל שחרור מֶלָטוֹנין,‏ תורם לסנכרון שעון הגוף הפנימי עם מחזורי האור והחושך ומעורב בתפקודים אחרים.‏ הוא אפילו עשוי להשפיע על שינויים במצב הרוח.‏

מעניין לציין שחיישני אור אלה אינם מגיבים להבזקי אור קצרים על מנת לא לבלבל את שעון הגוף,‏ אלא רק לשינויים ארוכים יותר בעוצמת האור.‏ מדען אחד מתאר את התגלית כ”‏מדהימה”‏,‏ ומוסיף ש”‏זוהי פריצת הדרך החשובה ביותר עד כה בחקר השאלה מהו הפוטורצפטור [‏איבר הקולט גירויי אור]‏ אצל יונקים”‏.‏

ללא ספק,‏ ככל שאנו לומדים יותר על החיים,‏ כך אנו רואים יותר הוכחות לתכנון עדין ומתוחכם,‏ אך בה בעת גאוני.‏ תגליות כאלו ואחרות מניעות רבים להלל את הבורא,‏ כפי הכתוב במקרא:‏ ”‏אודך על כי נוראות נפליתי.‏ נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד”‏ (‏תהלים קל״ט:‏14‏)‏.‏