הכוכב הנוצץ של המופע
הכוכב הנוצץ של המופע
מאת כתב עורו! בספרד
הטווס צועד לו קדימה ומאחוריו פרוש וילון מרהיב וצבעוני, משל היה כוכב של הצגת תיאטרון חדשה. שובל נוצותיו הבוהקות, שאורכן גדול פי חמישה מאורך גופו, מתרוממות בחלקו האחורי ומנצנצות באור השמש.
המחזה רב ההוד שתואר זה עתה הינו טקס החיזורים של הטווס. המופע מגיע לשיאו כאשר כל נוצות זנבו מתחילות לרטוט ונשמע רשרוש שככל הנראה תורם להצלחת המופע. כיצד יכולה בת זוגו המיועדת להישאר אדישה לנוכח מה שתואר כ’מסע הפרסום המרשים בעולם’?
אך יחד עם זאת, הטווס יעלה את המופע שלו גם בפני צופים שאינם בנות זוג פוטנציאליות. ”חוקרי טבע מאשרים שטווסים מופיעים לעתים קרובות יותר ולמשך זמן ארוך יותר מול קבוצות אנשים מאשר מול טווסיות”, נאמר בספר פלאי הטווסים (Wonders of Peacocks). ייתכן כי המוניטין שיצאו לטווס כשחצן נובעים מנכונותו להופיע בכל הדרו.
ובעצם, למה שלא יעשה זאת? ללא שום ספק, מופעו שווה צפייה. בנוצות זנבו הארוך זרועות נקודות המזכירות עיניים מבריקות, והן בעלות אורך שונה המאפשר לו ליצור מניפה מושלמת. צבען של הנוצות משתנה לפי זווית קרני השמש, וקשת הצבעים הנוצרת היא מנחושת, ארד וזהוב ועד טורקיז כהה וסגול.
במדינות מערביות, בהן נראה כאילו תכלית חייו העיקרית של הטווס היא לטופף בגאווה ולהשתחצן בנוצותיו, אנשים עלולים להסיק שלעוף זה יש אך מעט תכונות מועילות נוספות. אולם בהודו, מדינת מוצאו, הטווס יקר ערך בעיני הכפריים משום שהוא טורף נחשי קוברה צעירים ונחשים ארסיים אחרים. הואיל וארס הקוברה ככל הנראה אינו משפיע כלל על הטווס, הוא הפך סמל לאלוהות ולאלמוות במזרח.
לפני כמעט 000,3 שנה, זכה הטווס להערכה רבה במזרח התיכון. המלך שלמה ייבא טווסים (”תוכיים”) לצד סחורות רבות ערך נוספות כגון ’זהב, כסף ושנהב’ (מלכים א׳. י׳:22). ”סביר להניח כי בזכות ייבוא זה של שלמה הוצגה לראשונה הטווסה במדינות המזרח תיכוניות”, מציין הספר תולדות הטבע במקרא (The Natural History of the Bible). כעבור כמה מאות שנים, הותירו הטווסים רושם כה רב על אלכסנדר ’הגדול׳ עד כדי כך שאסר על חייליו להורגם.
גם כיום רק בודדים יישארו אדישים למופעו המיוחד של הטווס. אך בל נתעלם ממפיק המופע. כשם שכישוריו של האומן באים לידי ביטוי במעשה ידיו, כך גם המקוריות האומנותית של בוראנו נראית בבירור ביציר כפיו יפהפה זה.
[תמונה על כל העמוד בעמוד 29]
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 28]
Cortesía del Zoo de la Casa de Campo, Madrid