הצלת הסביבה — מה מידת הצלחתנו?‏

צ׳רנוביל,‏ בְּהוֹפַּל,‏ וַלְדֶז ואי שלושת המיילים.‏ שמות אלה מעלים בזיכרון תמונות של אסונות סביבתיים שהתרחשו בחלקים שונים בעולם.‏ כל אחד מן האסונות הזכיר לנו שסביבת כדור־הארץ נתונה במתקפה.‏

אזהרות נשמעות מפי רשויות ויחידים.‏ יש שנוקטים צעדים פומביים להעברת המסר.‏ ספרנית אנגלייה קשרה עצמה בשרשראות לדחפור במחאה על סלילת כביש דרך אזור אקולוגי שברירי.‏ שתי נשים אבורג׳יניות יצאו במערכה נגד כריית אורניום בתוך פארק לאומי.‏ עבודות הכרייה  הופסקו.‏ אך למרות הכוונות הטובות,‏ מאמצים כאלו לא תמיד מתקבלים בעין יפה.‏ לדוגמה,‏ מפקד בצי הסובייטי היה מוטרד מפליטת קרינה רדיואקטיבית מתוך כורים של צוללות גרעיניות שהוטבעו.‏ כאשר פרסם את מיקום הצוללות,‏ נעצר.‏

ארגונים שונים,‏ כגון ארגון האו״ם לחינוך,‏ למדע ולתרבות,‏ תוכנית האו״ם לענייני הסביבה וגְרינפּיס מרימים קול זעקה ומתריעים מפני הסכנות לסביבה.‏ יש המדווחים על מפגעים סביבתיים אם הם נוגעים לעבודתם.‏ אחרים הופכים עולמות כדי להעלות את ענייני הסביבה על ראש סדר היום הציבורי.‏ ארגון גרינפיס ידוע כגוף שנוהג לשלוח פעילים ל”‏מוקדים חמים”‏ סביבתיים כדי למשוך תשומת לב ציבורית לנושאים כגון התחממות כדור־הארץ,‏ מינים בסכנת הכחדה וסכנות מצד בעלי חיים וצמחים שעברו שינויים גנטיים.‏

הפעילים אומרים שהם מעדיפים ”‏עימותים יצירתיים כדי לחשוף את בעיות הסביבה הגלובאליות”‏.‏ יש שקושרים את עצמם בשרשראות לשערי מנסרה במחאה על כריתת יערות עתיקים.‏ קבוצת פעילים אחרת יצאה נגד מדינה שהפרה הסכם להקפאת ציד לווייתנים,‏ ולאות מחאה הופיעו חברי הקבוצה בשגרירויות המדינה כשהם חבושים בגלגלי עיניים ענקיים,‏ לאמור:‏ רואים אתכם.‏

לא חסרים נושאים סביבתיים טעוני טיפול.‏ למשל,‏ יחידים וארגונים מתריעים שוב ושוב מפני סכנות זיהום המים.‏ למרות זאת,‏ תמונת המצב עגומה.‏ למיליארד איש אין גישה למי שתייה נקיים.‏ על־פי כתב העת טיים,‏ ‏”‏4.‏3 מיליון איש מתים מדי שנה ממחלות שמקורן במים”‏.‏ זיהום האוויר מהווה בעיה דומה.‏ בדו״ח מצב אוכלוסיית העולם לשנת 2001 נמסר כי ”‏על־פי הערכות,‏ מדי שנה בין 7.‏2 מיליון ל־3 מיליון איש מתים מזיהום אוויר”‏.‏ עוד נאמר כי ”‏זיהום האוויר מחוץ לבית מזיק ליותר מ־1.‏1 מיליארד איש”‏.‏ לדוגמה,‏ הדו״ח מציין ש”‏חלקיקי מזהמים אחראים באירופה עד ל־10 אחוזים מכלל מקרי הזיהומים בדרכי הנשימה אצל ילדים”‏.‏ חרף האזהרות שהושמעו והצעדים שננקטו עד כה,‏ הבעיות הקשורות לאותם יסודות החיוניים לחיים רק הולכות ומחריפות.‏

רבים רואים כאן פרדוקס.‏ מידע על נושאים סביבתיים מצוי כיום בשפע.‏ יותר ויותר יחידים וארגונים מעוניינים בנקיון הסביבה.‏ ממשלות פותחות מחלקות לסיוע בפתרון הבעיות.‏ בידינו טכנולוגיה מתקדמת להתמודדות עם הקשיים.‏ ובכל זאת,‏ דומה כי המצב אינו משתפר.‏ מדוע?‏

צעד קדימה,‏ שניים אחורה

הקִדמה התעשייתית נועדה להקל את החיים,‏ ובמובנים מסוימים היא אכן עומדת בציפיות.‏ ואולם,‏ ”‏קִדמה”‏ זו היא שמחמירה את בעיות הסביבה של כדור־הארץ.‏ אנו מקבלים בברכה את החידושים וההמצאות שהתעשייה מנפקת לנו,‏ אבל ייצורם והשימוש בהם מובילים במקרים רבים להרס חלקים שונים של עולמנו.‏

 דוגמה לכך היא רכבים ממונעים.‏ בזכותם,‏ התנועה ממקום למקום מהירה יותר וקלה יותר.‏ מעטים ירצו לחזור לימי הסוס והכרכרה.‏ למרות זאת,‏ התחבורה המודרנית תורמת לשורה ארוכה של בעיות.‏ אחת מהן היא התחממות כדור־הארץ.‏ ההמצאות למיניהן משחררות אל אוויר העולם מיליוני טונות של גזים ומשנות את הרכבה הכימי של האטמוספירה.‏ גזים אלה אחראים ל’‏אפקט החממה’‏ הגורם להתחממות האטמוספירה.‏ במאה השנים האחרונות נרשמה עלייה במעלות החום.‏ הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה מדווחת כי ”‏עשר השנים החמות ביותר במאה ה־20 היו ב־15 השנים האחרונות של המאה”‏.‏ מדענים גורסים כי במאה ה־21,‏ תעלה הטמפרטורה הממוצעת של כדור־הארץ בין 4.‏1 ל־8.‏5 מעלות צלזיוס.‏

עם עליית הטמפרטורות צפויות להיווצר בעיות נוספות.‏ מעטה השלג בחצי הכדור הצפוני הולך ונמס.‏ בתחילת שנת 2002 התמוטט באנטרקטיקה מדף קרח ששטחו 250,‏3 קילומטר מרובע.‏ במאה הנוכחית עלולה להיווצר עלייה חדה בפני הים.‏ הואיל ושליש מאוכלוסיית העולם מתגוררת בסמיכות לים,‏ עלול הדבר להוביל לאובדן בתים ולהצפת קרקעות חקלאיות.‏ התופעה תערים קשיים כבדים על ערי החוף.‏

המדענים מנבאים שעליית הטמפרטורות תגרור ריבוי משקעים ותגביר את תכיפות תנאי האקלים הקיצוניים.‏ יש הסבורים כי סערות קשות כדוגמת זו שגבתה את חייהם של 90 איש ועקרה 270 מיליון עצים בצרפת ב־1999 הן רק אות לבאות.‏

חוקרים אחרים גורסים ששינויי האקלים יגרמו להפצת מחלות כגון מלריה,‏ קדחת דֶנְגָה וכולירה.‏ הרכבים הממונעים הם דוגמה הממחישה את מורכבות השלכות הטכנולוגיה — המצאות המועילות לאדם ככלל גורמות לאינספור בעיות המשפיעות על תחומי חיים רבים.‏ בדו״ח הפיתוח האנושי לשנת 2001 נאמר:‏ ”‏כל קִדמה טכנולוגית מביאה עימה יתרונות וסכנות פוטנציאליים,‏ אשר חלקם אינם קלים לחיזוי”‏.‏

הנטייה הרווחת היא להישען על הטכנולוגיה כדרך לפתרון בעיות סביבתיות.‏ לדוגמה,‏ כבר זמן רב ששוחרי איכות הסביבה מוחים על השימוש בחומרי הדברה.‏ כאשר פותחו צמחים ששונו גנטית לשם צמצום או ביטול הצורך בחומרי הדברה,‏ דומה היה כי הטכנולוגיה מצאה מענה טוב לבעיה.‏ ואולם,‏ במקרה של תירס Bt, שהונדס למניעת התפשטותם של חרקים מזיקים ללא חומרי הדברה,‏ התברר בבדיקות כי הצמח מאיים גם על פרפרי המוֹנַרך.‏ מכאן שה”‏פתרונות”‏ פועלים לעתים כבומרנג ועלולים להצית בעיות נוספות.‏

האם הממשלות יכולות לעזור?‏

הואיל והרס הסביבה הוא בעיה חמורה,‏ פתרון מוצלח יצריך שיתוף פעולה בין ממשלות העולם.‏ לזכותם של נציגים ממשלתיים שונים ייאמר כי הם קוראים באומץ לשינויים חיוביים שיועילו לסביבה.‏ אלא שעד כה הושגו מעט מאוד ניצחונות של ממש.‏

דוגמה לכך היא הפסגה הבינלאומית שהתקיימה ביפן ב־1997.‏ האומות התנצחו ביניהן על תנאי הסכם לצמצום פליטות הגזים האחראים להתחממות כדור־הארץ.‏ בסופו של דבר,‏ למרבה ההפתעה,‏ נחתם הסכם שזכה לכינוי ”‏פרוטוקול קיוטו”‏.‏ אזורים מפותחים,‏ ובהם האיחוד האירופי,‏ יפן וארצות־הברית התחייבו לצמצם את הפליטות ב־2.‏5 אחוזים בממוצע עד לשנת 2012.‏ הכול נשמע טוב ויפה.‏ אך בתחילת שנת 2001 נסוג הממשל האמריקאי מפרוטוקול קיוטו.‏ גבות רבות הורמו,‏ שהרי ארצות־הברית,‏ שתושביה הם פחות מ־5 אחוזים מאוכלוסיית העולם,‏ אחראית לרבע מסך הפליטות.‏ בנוסף לכך,‏ ממשלות אחרות אינן ממהרות לאשרר את ההסכם.‏

דוגמה זו ממחישה עד כמה מתקשות הממשלות למצוא פתרונות מהותיים.‏ אין זה קל להביא את הממשלות אל שולחן הדיונים,‏ מה גם שקשה להן להגיע להסכמה על דרכי התמודדות עם בעיות סביבתיות.‏ גם כאשר נחתמים הסכמים,‏  חלק מהצדדים חוזרים בהם מאוחר יותר.‏ אחרים מתקשים לאכוף את ההסכמים.‏ במקרים שונים הממשלות או החברות טוענות כי אין בכוחן לעמוד בהוצאות הכרוכות בניקוי הסביבה.‏ ויש מקומות שבהם הכול מסתכם למעשה בחמדנות.‏ חברות ענק מפעילות מכבש לחצים על הממשלות לבל ינקטו צעדים שינגסו להן ברווחים.‏ ידוע כי עסקים וחברות מעוניינים לנצל את משאבי כדור־הארץ עד תום מבלי להתחשב בהשלכות ארוכות הטווח.‏

 וכאילו לא די בכך,‏ הרי שאין תמימות דעים בקהיליית המדע באשר לחומרת התוצאות של המשך זיהום כדור־הארץ.‏ על כן,‏ קובעי מדיניות בממשלות אינם בטוחים עד כמה עליהם לפעול לצמצום הצמיחה הכלכלית כדי לרסן בעיה שאולי אינה כה גדולה כפי שאחרים סבורים.‏

האנושות במצב ביש.‏ הכול יודעים שיש בעיה ושצריך לעשות משהו.‏ מדינות מסוימות משקיעות מאמצים קדחתניים.‏ אבל רוב הבעיות הסביבתיות מחמירות.‏ האם נגזר על כדור־הארץ להפוך למקום שאינו ראוי למגורי אדם?‏ נבחן שאלה זו בהמשך.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

זיהום רעש

קיים זיהום מסוג שלא רואים אותו אבל שומעים אותו — זיהום רעש.‏ המומחים אומרים שגם זה מקור לדאגה משום שהוא עלול לגרום לאובדן שמיעה,‏ למתח נפשי,‏ ליתר לחץ דם,‏ לנדודי שינה ולאובדן פריון עבודה.‏ ילדים הלומדים בבתי־ספר בסביבה רועשת עלולים לפתח ליקויי קריאה.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

בירוא יערות מוביל למכת חולדות

בהתייחס למכת חולדות שפשטה ב־15 עיירות באי סַמַר שבפיליפינים,‏ ציין מקור ממשלתי כי האשמה נעוצה בחיסול היערות באזור.‏ אובדן היער גרר ירידה בשיעור טורפי החולדות ובדלדול מקורות המזון של החולדות.‏ בחיפוש אחר מזון עברו החולדות למקומות מאוכלסים יותר.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Michael Harvey/Panos Pictures ©

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 7]‏

נפגעי פסולת רעילה?‏

בגיל שלושה חודשים וחצי התגלה אצל מייקל סוג של סרטן בשם נוירובלאסטומה.‏ אילו היה מדובר במקרה בודד,‏ לא היו אלה חדשות מרעישות.‏ אך מאוחר יותר התברר כי קרוב ל־100 ילדים נוספים מאותו אזור קטן לקו בסרטן.‏ הורים רבים נבהלו.‏ היו שסברו כי המספר הלא־פרופורציונאלי של מקרי הסרטן קשור לחברות הכימיקלים באזור.‏ בעקבות חקירה התגלה כי חברה להובלת פסולת נהגה בעבר לאסוף חביות של נוזל רעיל מאחת החברות ולהיפטר מהן בחוות תרנגולות ישנה,‏ תוך שהיא מרוקנת לעתים את תכולתן.‏ החוקרים גילו שיירי מזהמים בבארות המים המקומיות.‏ להורים לא נותר אלא לתהות אם זהו הגורם לסרטן של ילדיהם.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 8]‏

כימיקלים רעילים

בתום מלחמת העולם השנייה נאטמו באוניות 000,‏120 טונות של חומרים רעילים,‏ בעיקר פוסגן וגז חרדל,‏ והוטבעו בים,‏ חלקם צפונית־מערבית לצפון אירלנד.‏ מדענים רוסים מתריעים כי חומרים אלה עלולים כיום לדלוף.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 8]‏

מוות מזיהום אוויר

ארגון הבריאות העולמי קובע כי בין 5 ל־6 אחוזים של מקרי המוות בעולם כולו נגרמים מזיהום אוויר.‏ במחוז אונטֶריו,‏ קנדה,‏ דווח כי התושבים מוציאים יותר ממיליארד דולר בשנה על הוצאות רפואיות ועל היעדרויות תכופות מהעבודה בשל האוויר המזוהם.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 8]‏

שוניות אלמוגים גוססות

דייגים בדרום מזרח אסיה משתמשים בתמיסות ציאניד כדי להמם את הדגים ולהקל את לכידתם.‏ הרעל אומנם נשטף מגוף הדגים,‏ והם ראויים למאכל.‏ אך הוא נותר במי הים ומחסל את שוניות האלמוגים.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 8‏]‏

לעטות מסכת מנתחים?‏

כתב העת אסיה־וויק מדווח כי חלק ניכר מן האוויר המזוהם בערי אסיה מקורו בפליטות גזים מכלי רכב.‏ מנועי דיזל ומנועי שתי פעימות הם בדרך כלל המזהמים הגדולים ביותר:‏ הם משחררים אל האוויר כמויות גדולות של חלקיקים זעירים הגורמים לבעיות בריאות רבות.‏ באותו כתב עת נכתב:‏ ”‏ד”‏ר צ׳אן צ׳אנג צ׳וואן,‏ מומחה מוביל בטייוון להשפעות הזיהום אומר כי אדי דיזל גורמים לסרטן”‏.‏ חלק מתושבי אסיה עוטים מסכות מנתחים כאמצעי הגנה.‏ האם המסכות מועילות?‏ לדברי ד״ר צ׳אן:‏ ”‏המסכות אינן יעילות.‏ רוב הזיהום בא לידי ביטוי בגזים ובחלקיקים זעירים מאוד,‏ כך שלמסיכה רגילה אין שיעור סינון גבוה.‏ חוץ מזה,‏ .‏.‏.‏ הן אינן בלתי חדירות לאוויר,‏ לכן הן מקנות תחושת ביטחון מזויפת”‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

נטיעה מחודשת של יער להצלת הסביבה

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 8]‏

AFP/Getty Images; ימינה למעלה:‏ (‏42208 IWM H)‏ Published with the permission of The Trustees of the Imperial War Museum, London; שמאלה למעלה:‏ Howard Hall/howardhall.com