עד כמה חולה כוכב הלכת שלנו?
עד כמה חולה כוכב הלכת שלנו?
מאת כתב עורו! בפיליפינים
החולה במצב קשה מאוד. התסמינים מרובים. ריח רע נודף מפיו. הוא סובל מחום גבוה מאוד יותר מתמיד. כל הניסיונות להוריד את החום עולים בתוהו. בנוזלי גופו מתגלים רעלים. מטפלים בתסמינים באזור אחד ומייד צצים תסמינים חדשים בחלקים אחרים. סביר להניח שאם מדובר היה בחולה מן השורה, הרופאים היו מגדירים את מחלותיו ככרוניות וסופניות. באין מוצא אחר, היו משתדלים להקל על סבלו ככל האפשר עד יומו האחרון.
אך אין הדברים אמורים בחולה בשר ודם. מדובר בביתנו — כדור־הארץ. התרחיש שהוצג בפתיח ממחיש היטב את המתחולל בכוכב הלכת שלנו. אוויר מזוהם, התחממות גלובאלית, מים מטונפים ופסולת רעילה הם מקצת התחלואים של עולמנו הדואב. בדומה לרופאים שהוזכרו לעיל, המומחים אובדי עצות.
התקשורת מתריעה שוב ושוב על מצבו הבריאותי המידרדר של כדור־הארץ. הכותרות זועקות: ”דיג בעזרת דינמיט הופך את קרקעית הים לשדות קטל”. ”בעוד 24 שנה למיליארד אסייתים לא יהיו מי שתייה”. ”’סחר עולמי’ בהיקף של ארבעים מיליון טון פסולת רעילה בשנה”. ”קרוב לשני שלישים מ־800,1 בארות המים ביפן מזוהמים ברעלים”. ”החור באוזון מעל אנטרקטיקה חזר, ובגדול”.
יש שכבר התרגלו לשמוע על הסכנות הנשקפות לסביבה, והם אומרים לעצמם, ’כל עוד זה לא נוגע אלי, זה לא ממש מעניין אותי’. אבל גם אם לא נודה בכך, ההרס הסביבתי נותן אותותיו ברובה המכריע של אוכלוסיית העולם. הואיל וזיהום כדור־הארץ מתפשט לכל עבר, קיימת סבירות גבוהה לכך שהוא כבר משפיע על חיינו בצורה זו או אחרת. לכן, כל אדם צריך להיות מוטרד מבריאות ביתנו ומשימורו. אחרי הכול, אין לנו עולם אחר לחיות בו.
מה בדיוק היקף הבעיה? עד כמה חולה כדור־הארץ? כיצד חיינו מושפעים מכך? הבה נבחן מספר גורמים המראים שכדור־הארץ לא סתם חש ברע, אלא חולה אנושות.
◼ האוקיינוסים: אזורים רבים באוקיינוסים נגועים בדיג יתר. דו״ח מטעם תוכנית האו״ם לענייני הסביבה מוסר כי ”70 אחוז מאזורי הדיג הימיים מנוצלים במידה כזו שהִתרבות הדגה בקושי עומדת בקצב, אם בכלל”. לדוגמה, אוכלוסייתם של דגי השִׁבּוּט, דגי הבקלה, דגי המַרְוָן ודגי הסנדל בצפון האוקיינוס האטלנטי הידלדלה ב־95 אחוז בין 1989 ל־1994. אם המצב יימשך, מה יהיה על מיליוני האנשים התלויים בים כמקור מזונם העיקרי?
בנוסף לכך, מעריכים כי מדי שנה בין 20 מיליון ל־40 מיליון טון של יצורים ימיים נלכדים ומושלכים חזרה אל הים פצועים או מתים. מדוע? משום שהם נתפסים עם הדגים המבוקשים, אך אין להם דורש.
◼יערות: בירוא היערות תובע מחיר כבד. השמדת העצים מחלישה את יכולת כדור־הארץ לקלוט פחמן דו־חמצני, וזה נחשב לאחד מגורמי התחממות כדור־הארץ. מיני צמחים מסוימים, המהווים מקור פוטנציאלי לתרופות מצילות חיים, ייכחדו. למרות זאת, כריתת היערות נמשכת ללא הפוגה. למעשה, קצב ההשמדה גבר בשנים האחרונות. בני סמכא מנבאים שאם התהליך יימשך, היערות הטרופיים צפויים להיעלם בתוך 20 שנה בערך.
◼ פסולת רעילה: השלכת חומרים מזיקים על פני הקרקע או אל הים היא בעיה חמורה העלולה לפגוע במיליוני בני אדם. פסולת רדיואקטיבית, מתכות כבדות ותוצרי לוואי של תעשיית הפלסטיק הם בין הגורמים האחראים לגרימת מומים, מחלות או מוות בבני אדם ובבעלי חיים.
◼ כימיקלים: במאה השנים האחרונות נכנסו לשימוש קרוב ל־000,100 כימיקלים חדשים. חומרים כימיים אלו עושים דרכם אל האוויר, אל האדמה, אל המים ואל המזון. כימיקלים מעטים יחסית נבדקו באשר להשפעתם הבריאותית על בני אדם. עם זאת, נמצא כי חלק ניכר מן החומרים שנבדקו מסרטנים או גורמים למחלות אחרות.
סכנות למכביר מאיימות על הסביבה: זיהום אוויר, שפכים שאינם מטופלים כהלכה, גשם חומצי והיעדר מים נקיים. די בדוגמאות שהובאו כדי להוכיח שכדור־הארץ באמת חולה. הניתן להציל את החולה, או שמא זו מלחמה אבודה?