חנוכת בית בלתי נשכחת

מאת כתב עורו!‏ במקסיקו

נציגים מיותר מ־​40 מדינות נאספו ב־​15 במרס 2003 סמוך למקסיקו סיטי לרגל תוכנית חנוכת הבניינים החדשים הנראים בתחתית העמוד.‏ בתי מגורים ובתי דפוס אלה הינם חלק מההרחבה האחרונה שנעשתה במשרדי הסניף של עדי־​יהוה במקסיקו.‏

בניין הסניף הראשון נחנך בשנת 1974,‏ כאשר היו בערך 000,‏65 עדים במקסיקו.‏ מאחר שמספר העדים גדל באופן ניכר מאז,‏ נערכו שתי חנוכות בית נוספות בשנים 1985 ו־​1989.‏ תוספת הבנייה האחרונה,‏ הכוללת יותר מתריסר בניינים חדשים,‏ מכילה כאמור בית דפוס ענק וכמו כן בתי מגורים שיכולים לאכלס קרוב ל־​300,‏1 איש.‏

שבועיים לאחר תוכנית החנוכה האחרונה נפתח הסניף לביקור של תושבי הסביבה.‏ הזמנות נשלחו בין היתר לפקידי ממשל מקומיים וכן גם לסטודנטים ולמרצים מהאוניברסיטה החדשה הממוקמת סמוך לסניף.‏ רבים בסניף תהו כמה אנשים ייענו להזמנה.‏

היענות משביעת רצון

סך הכול,‏ נענו להזמנה 272 איש,‏ ביניהם סטודנטים ונציגים ממשלתיים ומהרשות המקומית.‏ המבקרים שיבחו את יופיים ונקיונם של המתקנים והביעו הערכה על הכנסת האורחים.‏ אחת המבקרות כתבה בספר האורחים:‏ ”‏אני מבקרת במבנים שלכם בפעם הראשונה.‏ הם מקסימים.‏ תמיד הערצתי והתרשמתי מכם,‏ אבל כעת אני מרגישה זאת ביתר שאת”‏.‏

מבקר אחר ציין:‏ ”‏קיבלנו רושם מוטעה באשר לנעשה כאן.‏ הופצו עליכם שמועות שונות.‏ .‏.‏.‏ אבל מה שאני רואה עכשיו מפיח בי ביטחון.‏ אני אשמח לקבל אתכם בביתי משום שאני חושב שמה שאתם עושים כאן זה דבר ראוי לשמו”‏.‏

אחת מהמרצות באוניברסיטה,‏ שאימהּ עדת־​יהוה,‏ הביאה עימה לסיור שתי כיתות של סטודנטים.‏ היא אמרה:‏ ”‏רציתי שהצעירים ייווכחו  מה עדי־​יהוה עושים ברחבי העולם.‏ יש כמה דברים שהם יכולים ללמוד מהביקור כאן”‏.‏ כיצד השפיע הביקור על הסטודנטים?‏

אחד מהם הביע את רשמיו במילים הבאות:‏ ”‏תודה רבה על הכנסת האורחים.‏ זה היה יום בלתי נשכח עבורי ועבור חבריי לספסל הלימודים”‏.‏ סטודנטית אחרת ציינה שאנשים שאינם מטים אוזן לעדי־​יהוה אינם יודעים כלל ועיקר מי הם באמת.‏ ”‏עלינו להיות סובלניים ולגלות פתיחות לתפיסות שונות”‏,‏ אמרה בסיום דבריה.‏ בחור צעיר אמר:‏ ”‏חשבתי על עדי־​יהוה דברים שונים לגמרי,‏ אבל עכשיו אני רואה שאתם תומכים זה בזה.‏ אתם כמו נמלים קטנות — כל הזמן עסוקים”‏.‏

בין המבקרים נמנו גם ארבעה שוטרים.‏ הנה מה שאמרה שוטרת אחת:‏ ”‏זה מאוד מרשים.‏ אין כאן אפליה.‏ המנקה,‏ הגנן,‏ כולם שווים.‏ .‏.‏.‏ זה באמת נפלא”‏.‏

שני ילדים קטנים,‏ בני 9 ו־​10,‏ הגרים בקרבת מקום אמרו:‏ ”‏זה ממש יפה וגדול”‏.‏ ”‏מה שהכי אהבתי זה את המכונות.‏ הן עבדו כל כך מהר.‏ אהבתי מאוד את המכונות שחותכות דפים”‏.‏

בין הפוקדים את המקום היו גם טראומטולוג,‏ אשתו ובתם הסטודנטית.‏ במהלך הביקור שאלה אשת הרופא שאלות מקראיות רבות.‏ היא ציינה שהתעניינותה התעוררה כאשר עדים ביקרו אצל אביה,‏ אשר היה אוונגליסט.‏ הוא רתח מזעם בעוד העדים נשארו רגועים ושלווים.‏ ”‏כעת אני מבינה למה”‏,‏ הצהירה.‏

הרופא ומשפחתו הודו כי הביקור שינה את דעתם על עדי־​יהוה.‏ הושע,‏ שהדריך את הסיור שלהם,‏ הבחין בהתעניינותם,‏ הזמינם לערב הזיכרון למותו של ישוע והציע להם ללמוד את המקרא.‏ הם השיבו שישמחו לבוא לשיעור בסניף.‏

כעבור שבוע הגיעה המשפחה והושע ואשתו,‏ ביאטריס,‏ היו נרגשים לארח אותם בחדרם.‏ למשפחה היו כל כך הרבה שאלות והשיעור הראשון נמשך שלוש שעות וחצי!‏ המשפחה נכחה בערב הזיכרון שנערך ב־​16 באפריל — ואיתם גם אבי האישה — כן,‏ אותו אחד שרתח מזעם בכל פעם שעדי־​יהוה ביקרו אצלו!‏

סיבה נוספת לשמחה היתה כמות הספרות המקראית שלקחו איתם האורחים,‏ סך הכול 500 עותקים,‏ בעיקר ספרי מקרא.‏ חלקם אמרו שמעולם לא היה ברשותם מקרא.‏

אישה אחת שגרה בסביבה אמרה לארמנדו,‏ שחילק את הספרות המקראית:‏ ”‏מעתה ואילך אצטרף לאסיפות של עדי־​יהוה כי הבנתי שזו האמת”‏.‏ ארמנדו קרן מאושר בראותו את האישה באולם המלכות מספר שבועות לאחר מכן.‏ הוא מספר:‏ ”‏היא החזיקה את הספר שקיבלה בעת ביקורה בסניף.‏ כשניגשתי לקדם את פניה,‏ היא אמרה לי:‏ ’‏אמרתי לך שאבוא ובאמת באתי’‏”‏.‏

אומנם שלושת הימים הפתוחים חלפו ביעף,‏ אך הם היו בונים ביותר.‏ חברי הסניף שזכו לשמוע את רשמי המבקרים,‏ מעריכים עתה עוד יותר את הזכות שנפלה בחלקם לשרת באחד הסניפים של עדי־​יהוה.‏

‏[‏תמונות בעמודים 24,‏ 25]‏

1.‏ בניין לתיקון כלי רכב,‏ 2.‏ בניין מחלקת שירות,‏ 3.‏ בניין מחלקת תחזוקה,‏ 4.‏ בתי מגורים,‏ 5.‏ בית דפוס,‏ 6.‏ אולם מלכות,‏ 7.‏ בניין אורחים

‏[‏תמונות בעמוד 24]‏

מאות נענו להזמנה לבקר בימים הפתוחים,‏ כולל סטודנטים ושוטרים