מבט על העולם
מבט על העולם
בעלי חיים זרים פולשים לספרד
”למעלה מ־40 מיני בעלי חיים זרים מרחבי העולם פלשו לספרד דרך היבשה, הים והאוויר ועשו שמות בעולם החי והצומח המקומי”, מדווח העיתון הספרדי אל פַּייס. ברשימת הפולשים מופיעים שפמנון ענק מגרמניה, אצה ירוקה (קאולרפה טקסיפוליה) מהקריביים, תוכים מארגנטינה וחורפן מאמריקה הצפונית. רבים הובאו לספרד והוצעו למכירה כחיות מחמד אקזוטיות או לצורכי פרסום. חלקן ברחו ואחרות שוחררו כשהפכו מטרד או כשלא הניבו את הרווחים הצפויים. ”להוציא את אובדן בית הגידול, הסיבה העיקרית להידלדלות המינים המקומיים נעוצה במינים הפולשים”, אומר הביולוג דניאל סול.
חיסון נוגד ארס מביצים
”מדענים מהודו גילו כי ביצי תרנגולת עשויות להיות מקור למולקולות הנוגדות את הארס המשוחרר בהכשת הנחש”, מוסר הטיימס של אינדיה. כשהאפרוחים בני 12 שבועות, ”מוזרקת לתוך שריריהם כמות ארס שאינה קטלנית” וכעבור שבועיים־שלושה מזריקים להם מנת דחף נוספת. בחלוף 21 שבועות, מוטלות ביצים המכילות נוגדני ארס. החוקרים מלאי תקווה שהחיסון נוגד ארס המופק מביצים יחליף את החיסון שמופק מסוסים, ”אשר עוברים בדיקות מכאיבות להפקת נוגדני ארס”, מציין הטיימס. מדענים באוסטרליה רשמו הצלחה עם הטכנולוגיה החדישה בניסויים וטרינריים. אם החיסון המופק מביצים יוכיח עצמו כיעיל על בני אדם, הדבר יהיה להודו לברכה, הואיל ומדי שנה נרשמים שם 000,300 מקרי הכשות נחש, מתוכם 10 אחוז קטלניים.
מעוף הפרפר
”מזה שנים מנסים המדענים להבין מה הופך את הפרפרים למומחי אווירובאטיקה במהירויות נמוכות — כשביכולתם לרחף ולעוף אחורנית ולצדדים, וכפי שזה נראה, כמעט ללא מאמץ”, נאמר בעיתון אינדפנדנט של לונדון. כעת סבורים שני חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד כי הם חשפו סוף סוף את סודו של החרק המעופף. לשם כך נעזרו במודל מיוחד של מנהרת רוח, הזרימו מעט עשן כדי שיוכלו לראות את זרימת האוויר וצפו באדמירל האדום במעופו. במנהרת הרוח הוצבו פרחים מלאכותיים וכשהחרקים התעופפו מפרח אחד למשנהו, תיעדו החוקרים את זרימת האוויר סביב כנפיהם באמצעות מצלמות דיגיטליות מהירות. הם גילו ש”משק כנפיהם של הפרפרים אינו אקראי וקבוע, אלא פועל יוצא של שליטה מוחלטת במערך נרחב של מנגנונים אווירודינמיים”. המדענים מקווים להיעזר בידע זה כדי לבנות מטוס זעיר בעל מוּטת כנפיים באורך סנטימטרים ספורים המונחה בשלט־רחוק. אם יצוייד במצלמה יוכל כלי הטיס להיכנס לחללים צרים כצופה מכונף.
נדודי שינה באיטליה
במרוצת 2002 השתתפו למעלה מ־600 רופאים ו־000,11 חולים במחקר המקיף ביותר שנעשה אי־פעם באיטליה בנושא נדודי שינה. מממצאי המחקר עולה כי למעלה מ־12 מיליון איטלקים סובלים מהפרעות שינה, מוסר העיתון לה סטמפה. 65 אחוז מבין המשתתפים במחקר היו מנומנמים בבוקר, 80 אחוז היו מנומנמים במהלך היום ו־46 אחוז התקשו להתרכז בעבודה. ”לאור העובדה ש־22 אחוז מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מנמנום, נמצאים הנהגים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר”, נאמר בעיתון. המחקר הראה גם ש־67 אחוז מהסובלים מנדודי שינה לא שוחחו מעולם עם הרופא שלהם על הבעיה. מרכֵּז המחקר, מאריו ג׳ובאני טרצאנו, אומר כי ”לפחות 20 אחוז מאלה שמתקשים להירדם סובלים מהפרעה ראשונית בשינה, ללא כל גורם הנראה לעין”. אולם, בבדיקה רפואית ניתן לאתר מה גורם לכך. גורמים אחרים לנדודי שינה, אומר טרצאנו, הם בין היתר חרדה (24 אחוז), אירועים מלחיצים (23 אחוז) ודיכאון (6 אחוזים).
להציל את הסאיגה
”ב־1993 למעלה ממיליון אנטילופות מסוג סאיגה שוטטו להן בערבות רוסיה וקזחְסְטן. כיום מספרן עומד על פחות מ־000,30”, מציין ניו סיינטיסט. החיות נפלו קורבן ל”מגיפה של ציד בלתי חוקי”, נאמר בכתבה. ”לדברי ביולוגים זוהי ההידלדלות הפתאומית והדרמטית ביותר שנראתה אי פעם באוכלוסיית יונקים גדולים”. מהי הסיבה לציד הלא־חוקי? בראשית שנות ה־90 של המאה ה־20, עודדו שוחרי שימור משאבי הטבע את השימוש בקרן הסאיגה כתחליף לקרן הקרנף ברפואה הסינית המסורתית, וזאת מתוך חשש לגורל הקרנפים. הואיל והסאיגות נכחדו מאדמת סין, העדרים שבמרכז אסיה עמדו במרכז המטרה. תוך חמש שנים (1993–1998), הצטמצם מספר הפריטים בכמעט 50 אחוז, ועד שנת 2002 הידלדלה האוכלוסייה ב־97 אחוז. במרכז קזחסטן צנח שיעורם ב־99 אחוז. נותרו שם רק 000,4 סאיגות. אביגיל אנטוויסטל, זואולוגית מעולם החי והצומח הבינלאומי (Flora and Fauna International), אומרת: ”מסתבר כי עומדות לרשותנו שנתיים בלבד כדי להציל את המין”.
מחשבות, רגשות ובריאות
מחשבות שמתרוצצות בראשנו טומנות בחובן השפעה רבה יותר על הגוף ממה שייחסו להן, מציין דו״ח שנכלל בכתב העת הפולני וופרוסט (Wprost). עוד נאמר שם: ”המחשבות והרגשות משפיעים על כל האיברים החיוניים בגוף האדם ועל מערכותיו השונות: עצבים, חיסון, הורמונלית, דם ורבייה”. לכן, אומר פרופסור מארֵק קוולצ׳יק מהמוסד הצבאי להיגיינה ואפידמיולוגיה בורשה (Military Institute of Hygiene and Epidemiology in Warsaw), ”אנשים שחייהם רווי מתחים סובלים מהצטננויות ומשפעת פי שניים מאחרים”. ונשים דיכאוניות, הוא מוסיף, מפחיתות ב־50 אחוז את סיכוייהן להרות. הגם שמתחים ולחצים אינם גורמים לסרטן, מוסיף וופרוסט, הם ”יכולים להאיץ את התפתחותו של סרטן רדום”. כעס אף הוא עלול להזיק לבריאות, מאחר שסבורים שמחלת לב כלילית שכיחה יותר בקרב אנשים עוינים ואגרסיביים, מה שהופך אותם פגיעים יותר להתקפי לב.
סחר חוקי בשנהב
תוך עשר שנים בלבד, מ־1979 עד 1989, הידלדלה אוכלוסיית הפילים באפריקה ביותר מחצי. אחת הסיבות לכך היתה הביקוש הגואה למוצרים המופקים מניביהם. סיבה נוספת היתה ריבוי הנשק האוטומטי בקרב ציידים לא חוקיים. כתוצאה מכך, בוועידה למסחר בינלאומי במינים הנמצאים בסכנת הכחדה (CITES) הוטל איסור מוחלט על סחר בשנהב. אולם, לאחרונה אישר CITES לדרום אפריקה, בוצואנה ונמיביה לבצע מכירה חד־פעמית של שנהב במשקל כולל של 60 טון, מדווח כתב העת אפריקנס ווילדלייף (African Wildlife). השנהב הוחרם מציידים לא חוקיים או נלקח מחיות שמתו מיתה טבעית. משתי מדינות אחרות נשללה הזכות למכור שנהב משום ”שלא היו בידן ערבויות מספקות המעידות על יכולתן למנוע סחר לא־חוקי בשנהב”, אומר המאמר.