מה שתינוקות רוצים וצריכים

מרגע צאתו לאוויר העולם,‏ זקוק הרך הנולד להשגחה אוהבת,‏ לרבות ליטופים קלים ומגע עור בעור.‏ לדעת רופאים,‏ ל־​12 השעות הראשונות שלאחר הלידה ישנה חשיבות מכרעת.‏ לדבריהם,‏ מה שהאם והתינוק רוצים וצריכים מייד לאחר הלידה ”‏אינו לאכול או לישון אלא להתלטף ולהתרפק,‏ ליצור קשר עין ולהקשיב זה לזה”‏.‏ *

הורים באופן אינסטינקטיבי מחזיקים את התינוק שלהם,‏ מחבקים אותו,‏ נוגעים בו,‏ מלטפים אותו ומתרפקים עליו.‏ התינוק מצדו נקשר להוריו ומגיב לתשומת לבם.‏ הקשר שנוצר ביניהם כה חזק,‏ עד כי ההורים יקריבו מעצמם ללא לאות כדי לדאוג לזאטוט.‏

מצד שני,‏ ללא הקשר האוהב עם הוריו עלול התינוק להיחלש ולמות,‏ פשוטו כמשמעו.‏ לכן יש רופאים הסבורים שחשוב למסור את התינוק לאמו מייד לאחר הלידה.‏ הם מציעים לאפשר מינימום 30 עד 60 דקות ליצירת קשר ראשוני בין האם לתינוקה.‏

חרף הדגש ששמים חלק מהאנשים ביצירת קשר זה,‏ בבתי חולים מסוימים קשה ואף בלתי אפשרי ליישם זאת כבר בשלבים  הראשונים.‏ ברוב המקרים מופרד התינוק מאימו מחשש שיידבק בזיהום.‏ אולם ראיות מצביעות על כך ששיעור ההידבקות בזיהומים קטלניים עשוי למעשה לקטון כאשר התינוקות נשארים בחיק אימותיהם.‏ מסיבה זו יותר ויותר בתי חולים מאפשרים יצירת קשר ראשוני וארוך יותר בין האם לתינוקה.‏

מודאגות לגבי הקשר

יש אימהות שאינן נקשרות רגשית לתינוקן למן הרגע הראשון.‏ הן תוהות,‏ ’‏האם אצליח להיקשר אליו?‏’‏ ידוע שלא כל האימהות מתאהבות בילדן ממבט ראשון.‏ אך אין כל סיבה לדאגה.‏

גם אם הרגש האימהי מתמהמה ואינו מופיע אינסטינקטיבית,‏ הוא יכול להתפתח במלואו מאוחר יותר.‏ ”‏אין רגע ספציפי בלידה שקובע אם תצליחי לחוש קרבה לילדך ואם לאו”‏,‏ אומרת אם מנוסה.‏ אם את בהיריון ויש לך חששות כלשהם,‏ מומלץ שתשוחחי על כך מראש עם הרופא המיילד שלך.‏ הבהירי לו מתי וכמה זמן תרצי לשהות בחברת תינוקך.‏

‏”‏דברו אלי!‏”‏

כפי הנראה,‏ קיימים פרקי זמן מסוימים שבמהלכם התינוקות רגישים במיוחד לגירוי ספציפי.‏ אלו הן תקופות מוגבלות שאינן חוזרות על עצמן.‏ לדוגמה,‏ מוח צעיר מסוגל לשלוט בקלות בשפה ואפילו במספר שפות.‏ אך נראה שהתקופה שבה קל יותר לקלוט וללמוד שפה מגיעה לסיומה בגיל חמש בקירוב.‏

בין הגילים 12 עד 14,‏ לימוד שפה עלול להוות אתגר עצום עבור הילד.‏ לדברי רופא הילדים והנוירולוג פיטר הוטנלוכר,‏ הדבר מתרחש משום ש”‏חלה ירידה בצפיפות ובמספר הסינפסות באזורי השפה שבמוח”‏.‏ ללא ספק,‏ שנות חיינו הראשונות הן המכריעות ביותר בנוגע ליכולתנו לרכוש שפה!‏

כיצד מצליחים תינוקות לרכוש את כושר הדיבור,‏ החיוני כל כך להמשך התפתחותם הקוגניטיבית?‏ בעיקר דרך קשר מילולי הדדי עם הוריהם.‏ תינוקות מגיבים במיוחד לגירויים מאנשים.‏ ”‏התינוק .‏.‏.‏ מחקה את קולה של אמו”‏,‏ מוסר ברי ארונס ממכון מֶסֶצ׳וּסֶטס לטכנולוגיה.‏ אך מעניין לציין כי תינוקות אינם מחקים את כל הצלילים שהם שומעים.‏ לדברי ארונס התינוק ”‏אינו מטמיע את חריקות העריסה הנשמעות במקביל לדיבורה של אמו”‏.‏

כל ההורים,‏ ויהא אשר יהא רקעם התרבותי,‏ מדברים אל התינוקות שלהם באותו סגנון דיבור ומקצב הקרוי בפי כמה ”‏שפת תינוקות”‏.‏ בשעה שההורה מדבר אליו בנימה אוהבת,‏ גובר קצב פעימות הלב של התינוק.‏ הסברה היא כי צורת דיבור זו מסייעת לקישור מהיר יותר בין המילים לעצמים שעליהם הם מצביעים.‏ ללא מילים התינוק בעצם אומר:‏ ”‏דברו אלי!‏”‏

‏”‏הסתכלו עלי!‏”‏

עובדה מוכחת היא שבמהלך השנה הראשונה לחייו,‏ פחות או יותר,‏ התינוק נקשר רגשית אל המבוגר המטפל בו,‏ בדרך כלל לאמו.‏ כאשר הקשר משרה עליו ביטחון,‏ התינוק חברותי יותר  בהשוואה לתינוקות שאינם נהנים מקשר בטוח עם הוריהם.‏ על־​פי הדעה הרווחת,‏ הקשר ההדוק עם האם חייב להיווצר עד גיל שלוש.‏

מה עלול לקרות אם מזניחים את התינוק בתקופה מכרעת זו,‏ בה מוחו רגיש מאוד לסובב אותו?‏ מרתה פארל אריקסון,‏ שעקבה אחר מצבן של 267 אימהות וילדיהן במשך יותר מ־​20 שנה,‏ מביעה את דעתה:‏ ”‏ההזנחה שוחקת את נפשו של הילד טיפין טיפין,‏ עד שכמעט ואין לו מוטיבציה לתקשר עם הזולת או לגלות את העולם”‏.‏

בניסיון להמחיש מה הן ההשלכות החמורות של הזנחה רגשית,‏ חיווה את דעתו ד״ר ברוס פרי מבית החולים לילדים בטקסס:‏ ”‏אם היית מבקש ממני לבחור מה עדיף לתינוק בן שישה חודשים,‏ לשבור את כל עצמותיו או להתעלם ממנו רגשית במשך חודשיים,‏ אז לדעתי עדיף שתשבור כל עצם מעצמותיו”‏.‏ מדוע?‏ לדעת ד״ר פרי ”‏העצמות מתאחות,‏ אבל אם התינוק יחמיץ חודשיים של גירוי מוחי הכרחי,‏ אישיותו תהיה לא מאורגנת לצמיתות”‏.‏ אין תמימות דעים שנזק מסוג זה הינו בלתי הפיך.‏ אך יחד עם זאת,‏ מחקרים מדעיים מצביעים על כך שסביבה המעשירה מבחינה רגשית חיונית למוח הצעיר.‏

‏”‏בקיצור”‏,‏ נאמר בספר תינוקות (‏Infants)‏, ”‏[‏תינוקות]‏ מוכנים לאהוב ולהיות נאהבים”‏.‏ כשהתינוק בוכה,‏ הוא בעצם מתחנן להוריו:‏ ”‏הסתכלו עלי!‏”‏ חשוב שההורים יגיבו לכך ברוך.‏ פעולה הדדית זו מגבירה את מודעות התינוק לכך שהוא מסוגל להביע את צרכיו בפני אחרים.‏ הוא לומד לקשור קשרים חברתיים עם הזולת.‏

‏’‏האם לא אהפוך אותו למפונק?‏’‏

‏’‏אם אגיב לכל בכי של התינוק,‏ האם לא אהפוך אותו למפונק?‏’‏ אפשר שתשאל.‏ אולי.‏ הדעות חלוקות ביותר בסוגייה זו.‏ מאחר שלכל ילד אופי ייחודי,‏ על ההורים בדרך כלל לקבוע איזו גישה יעילה יותר עבורו.‏ ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי כאשר תינוק בן־​יומו רעב,‏ חש אי נוחות או נרגז,‏ המערכות בגופו המופקדות על תגובתו ללחצים משחררות הורמוני דחק.‏ הוא מביע את מצוקתו באמצעות בכי.‏ אומרים שכאשר ההורה מגיב לתינוק ועונה על צרכיו,‏ מתחילים להיווצר במוח התינוק קשרים בין התאים המסייעים לו ללמוד כיצד להירגע.‏ זאת ועוד:‏ לדברי ד״ר מייגן גונר,‏ תינוק שמטפלים בו בתשומת לב מייצר פחות מהורמון הדחק ששמו קורטיזול.‏ גם כשהוא מתרגז,‏ הוא מסוגל לעצור מוקדם יותר את תגובת הדחק.‏

‏”‏למען האמת”‏,‏ אומרת אריקסון,‏ ”‏תינוקות שהגיבו לבכיים מהר יותר ובאופן עקבי,‏ במיוחד בין החודשים השישי עד השמיני לחייהם,‏ בוכים פחות מתינוקות שהניחו להם לבכות ולבכות”‏.‏

חשוב,‏ כמו כן,‏ להגיב בדרכים שונות.‏ אם תגיב  באותו אופן בכל מצב,‏ למשל תאכיל או תרים אותו,‏ התינוק באמת יהיה מפונק.‏ לעתים די לו לשמוע את קולך כדי שיפסיק לבכות.‏ תגובה יעילה נוספת היא שתתקרב לתינוק ותדבר אליו ברוך.‏ כמו כן,‏ מגע ידך על גבו או בטנו עשוי להניב את התוצאות הרצויות.‏

כפי שאומרת מִמרה מן המזרח הרחוק,‏ ”‏תפקיד התינוק הוא לבכות”‏.‏ הבכי הוא הדרך העיקרית שבה מביע התינוק את רצונותיו.‏ כיצד היית מרגיש אם היו מתעלמים ממך בכל פעם שביקשת משהו?‏ אם כן,‏ כיצד יחוש תינוקך חסר הישע לנוכח התעלמות מזעקותיו לתשומת לב?‏ מי צריך להגיב לבכי התינוק?‏

מי מטפל בתינוק?‏

מפקד אוכלוסין שנערך לאחרונה בארצות־​הברית העלה כי 54 אחוז מן הילדים זוכים מרגע לידתם ועד כיתה ג׳ להשגחה כלשהי מצד אנשים שאינם הוריהם.‏ במשפחות רבות זקוקים ההורים לשתי משכורות כדי לגמור את החודש.‏ לאימהות רבות מתאפשר לצאת לחופשת לידה ולטפל בתינוקות הרכים שלהן מספר שבועות או חודשים.‏ אולם מי אמור לטפל בתינוק לאחר מכן?‏

אין כמובן חוק ברזל הקובע כיצד יש לנהוג.‏ עם זאת חשוב לזכור שהילד עדיין פגיע בתקופה מכרעת זו בחייו.‏ על שני ההורים לשקול יחד עניין זה בכובד ראש.‏ בטרם יחליטו כיצד לנהוג,‏ מוטב שיבחנו את האפשרויות בקפידה.‏

‏”‏זה נעשה ברור יותר ויותר שהמסגרות לטיפול בילדים המגדלות את צאצאינו,‏ אפילו הטובות ביותר,‏ אינן מהוות תחליף לזמן שהילדים זקוקים לו מאמא ואבא”‏,‏ אומר ד״ר ג׳וזף זנגה מהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים.‏ מספר מומחים הביעו דאגה שתינוקות הנמצאים במעונות יום אינם זוכים לתקשר במידה מספקת עם המטפלת שלהם.‏

יש אימהות עובדות שהחליטו להישאר בבית ולגדל את ילדיהן מתוך מודעות לצרכיהם החיוניים,‏ במקום להטיל על אנשים אחרים את האחריות לדאוג להתפתחותם הרגשית.‏ אשה אחת אומרת:‏ ”‏נתברכתי בתחושת סיפוק שאני בטוחה ששום עבודה אחרת לא תוכל להעניק לי”‏.‏ כמובן,‏ לחצים כלכליים אינם מאפשרים חופש בחירה כזה לכל האימהות.‏ להורים רבים אין ברירה אלא לשלוח את ילדיהם למעונות יום,‏ ולכן הם עושים מאמץ מיוחד להעניק לילדיהם אהבה ותשומת לב בזמנם המשותף.‏ חשוב להדגיש את העובדה שגם להורה במשפחה חד־​הוריות אין הרבה ברירות בעניין זה והוא עושה מאמצים כבירים לגדל את ילדיו ולבסוף רואה פרי בעמלו.‏

הורות יכולה להיות משימה משמחת ומרגשת מאוד.‏ אך היא גם קשה ותובענית.‏ מהו המתכון להצלחה?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 6]‏

תינוקות שתקנים

לדברי רופאים ביפן,‏ חלה עלייה במספר התינוקות שאינם בוכים או מחייכים.‏ רופא הילדים סטושי ינגיסאווה מכנה אותם תינוקות שתקנים.‏ מדוע חדלים העוללים להביע את רגשותיהם?‏ רופאים סבורים שהדבר נובע מחסך במגע של הוריהם.‏ מצב זה נקרא חוסר אונים כפוי.‏ לפי אחת התיאוריות,‏ במצב שבו מתעלמים דרך קבע מהצורך של התינוקות לתקשר או שאין מפרשים אותו נכונה,‏ חדלים התינוקות בסופו של דבר מלנסות לתקשר.‏

ד״ר ברוס פרי,‏ מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית־​החולים לילדים בטקסס סבור שכאשר התינוק אינו מקבל גירוי נכון בזמן המתאים,‏ התפתחות החלק המוחי שמאפשר לו לגלות הזדהות עלולה להיפגע.‏ במקרים קיצוניים של הזנחה רגשית,‏ אפשר שהתינוק יאבד את תחושת ההזדהות באופן בלתי הפיך.‏ לדעת ד״ר פרי,‏ במקרים מסוימים קיים קשר בין התמכרות לסמים,‏ לאלכוהול ולאלימות בגיל ההתבגרות ובין מה שחוו הצעירים בינקותם.‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

הקשר שבין התינוק להורה מתהדק באמצעות התקשורת ביניהם