הבצל האהוד מאז ומתמיד
הבצל האהוד מאז ומתמיד
מאת כתב עורו! במקסיקו
האם אתה יכול לדמיין מטבח ללא הבצל הפופולארי? ירק רב־תכליתי זה יכול לשמש כמעט לכל מטרה — מרקים, סלטים, תבשילים ותכשירים רפואיים. הוא אף יכול לגרום לנו להזיל דמעה מעינינו.
כבן למשפחת צמחי הפרחים היפהפיים — כגון אַלְיוּם מוֹלִי [Allium moly], השום המשולש ושום הנוי — גם בצל הגינה [השום הנבוב] מתפאר בתפרחת יפהפייה משל עצמו. אולם, הבצל המצוי בכל מטבח הוא למעשה הפקעת, שהיא ביסודו של דבר ניצן תת־אדמתי בעל נדן עלים עגולים ונפוחים.
ירק זה נמנה עם הגידולים המתורבתים העתיקים ביותר. על השימוש הנרחב שנעשה בו ניתן ללמוד מהתיאור המקראי, לפיו בסביבות 1513 לפה״ס ערגה נפשו של עם ישראל לבצלים שאכלו בעת היותם עבדים במצרים (במדבר י״א:5).
אך מהו הגורם שהפך את טעמו וניחוחו של הבצל לכה נכבד במגוון תרבויות? ללא ספק, אלו הן התרכובות הגופריתיות המקנות לו את ריחו וחריפותו הייחודיים. ואותה חומצה גופריתית היא זו שגם מייצרת את החומר שגורם לנו לדמוע.
הרבה יותר ממעדן
הבצלים מהווים נכס לבריאות האדם. הם מכילים חומרים מזינים כגון סידן, זרחניים וחומצה אסקורבית, כלומר ויטמין C. אך מעל לכול, לאורך הדורות זכו הבצלים להערכה רבה בשל סגולותיהם הרפואיות. אפילו כיום משתמשים בהם לטיפול בתחלואים מתחלואים שונים כגון התקררות, דלקת גרון, טרשת עורקים, מחלת לב כלילית, סוכרת ואסטמה. כמו כן, מייחסים לבצל תכונות של חומר מחטא, נוגד כולסטרול, נוגד זיהום, נוגד קרישה ונוגד השפעות סרטניות.
הבצל יכול לבוא בשלל צבעים — לבן, צהוב, חום, ירוק, אדום וסגול. אתה יכול לאכול אותו טרי, מבושל, משומר, כבוש, מיובש, כאבקה או בקוביות. האין הבצל ירק נפלא — גם אם הוא גורם לך להזיל דמעה או שתיים?