חברים טובים, חברים רעים
חברים טובים, חברים רעים
צעירה, שלצורך העניין נקרא לה שרה, שפכה את לבה בכאב רב. התברר שגבר שראתה בו חבר הוא רוצח. ’אם אדם שבטחתי בו יכול לעשות דבר כזה, איך אני יכולה לבטוח בכלל במישהו?’ שאלה. האיש שבאוזניו תינתה את כאבה שאל את שרה אם היא ידעה אילו ערכים היו לאותו אדם. ”למה אתה מתכוון?” השיבה. שרה אפילו לא הבינה מה משמע הדבר ”ערכים”. מה לגביך? האם אתה יודע אילו ערכים יש לחבריך?
המענה לשאלה זו יכול להיות עניין של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו, כפי שמלמדת דוגמתה של שרה. משל מקראי מבטא זאת בזו הלשון: ”הולך את חכמים יחכָּם, ורועה כסילים יֵרוֹע” (משלי י״ג:20). אולם, בדומה לשרה, כשרבים בוחרים את חבריהם הם רק בודקים אם הם מסתדרים ביחד, כיצד הם מרגישים בחברתם. מטבע הדברים, אנו אוהבים לשהות במחיצת אנשים שגורמים לנו להרגיש טוב. אך אם זהו הקריטריון היחידי לבחירת חברים, מבלי שנקדיש מחשבה לתכונותיו הפנימיות של האדם, אזי צפוי לנו מפח נפש גדול. כיצד תוכל לדעת אם אדם הוא בעל ערכים טובים?
הצורך בערכי מוסר גבוהים
ראשית, חשוב שיהיו לנו עצמנו ערכים טובים. עלינו לדעת מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה רע ולהחזיק בערכי מוסר גבוהים בכל עת. משל מקראי אחר מציין: ”ברזל בברזל יָחַד, ואיש יַחַד [מחדד] פני רעהו” (משלי כ״ז:17). כששני אנשים משווים לחברותם חוסן מוסרי דמוי ברזל, הם יכולים לעזור בשיפור האישיות איש של רעהו, ועבותות הרעות שלהם רק יתחזקו.
פָּקוּם מצרפת אומר: ”חבר אמיתי מבחינתי הוא חבר שמקשיב לי ומדבר איתי באדיבות אך גם מסוגל לתקן אותי כשאני עושה משהו טיפשי”. כן, חברינו הטובים ביותר — בין שצעירים ובין שמבוגרים — הם אלה שעוזרים לנו להמשיך ולהתהלך בדרך הנכונה ומתקנים אותנו כשאנו עומדים לעשות צעד לא־נבון. המקרא מציין: ”נאמנים פצעי אוהב” (משלי כ״ז:6). כדי שנתחזק מבחינה מוסרית ורוחנית, עלינו להתרועע עם מי שרוחשים כמונו אהבה לאלוהים ולעקרונותיו. ”כשלא היה לי אף חבר מבית־הספר בעל אותם ערכים ואמונה”, נזכרת סלין, ”נוכחתי עד כמה חשוב שיהיו לך חברים אמיתיים מהקהילה המשיחית. הם עזרו לי מאוד לשמור על איזון”.
תהה על קנקנם של חבריך
אם אתה מעוניין להתיידד עם מישהו שפגשת, תוכל לשאול את עצמך, ’מי הם חבריו?’ מעגל החברים הקרובים של הפרט יכול להעיד רבות על האדם עצמו. ברר מהי דעתם של מכרים בוגרים ובעלי שם טוב עליו. בנוסף לכך, יהיה זה מן התבונה להביא בחשבון גם את יחסו של מי שעשוי להיות חברך כלפי אחרים ולא רק כלפיך, ובייחוד את יחסו כלפי כאלה שאינם יכולים להצמיח לו טובות הנאה. אם הפרט אינו מגלה תכונות טובות — כגון כנות, יושרה, סבלנות והתחשבות — בכל זמן ובמגעיו עם כל האנשים, איזו ערובה יש לך שהוא תמיד ינהג כך כלפיך?
כדי לתהות על קנקנו של אדם נדרשים סבלנות, מיומנות וזמן על מנת לבחון את התנהגותו בחיי היומיום. המקרא אומר: ”מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונה יִדלנה” (משלי כ׳:5). עלינו לדבר עם אותם חברים על נושאים רציניים — נושאים שחושפים את אישיותם האמיתית, מניעיהם וערכיהם. איזה סוג של אנשים הם? האם הם אדיבים או אולי קרירים? האם במהותם הם אופטימיים ובעלי שמחת חיים או רואי שחורות וציניים? האם הם בעלי לב רחב או שמא גישתם אנוכית? האם ניתן לתת בהם אמון? אם מישהו מבקר אחרים באוזנך, מה יעצור בעדו מלהוציא עליך דיבה מאחורי גבך? ”מתוך השופע בלב מדבר הפה”, אמר ישוע (מתי י״ב:34). לכן, עלינו להקשיב קשב רב למוצא פיהם.
המכנה המשותף הראשון בחשיבותו
יש הסבורים שטעמם של חבריהם חייב להיות זהה לשלהם. ילד אחד טען, ”אני אף פעם לא אהיה חבר של מישהו שלא אוהב עוגות גבינה”. נכון, חברים צריכים שיהיו להם דברים משותפים כדי שיוכלו להבין זה את זה, ואם הם מחזיקים באותם ערכים מוסריים ורוחניים הרי שזה המצב האידיאלי. אולם, אין זה מן ההכרח שהם יהיו בעלי אישיות ורקע זהים. למען האמת, ניסיון חיים שונה עשוי להוסיף עומק לחברות ולהצמיח תועלת הדדית.
יהונתן ודוד וכן גם רות ונעמי הן שתי דוגמאות מקראיות לחברויות ששיני הזמן לא כרסמו בהן משום שמה שעמד ביסודן של חברויות אלה היא מסירות משותפת לאלוהים ולעקרונותיו. a שתי החברויות הללו גישרו על הבדלי הגיל והרקע שהיו ביניהם. מכאן אנו למדים דבר אחר על חברות: צעירים ומבוגרים יכולים לתרום זה לזה בתור חברים.
הפקת תועלת מפערי הגיל
חברים מבוגרים או צעירים יותר מאיתנו מעשירים את החברות ביחס הדדי. שים לב לדוגמאות הבאות של כמה צעירים ומה שאמרו על סמך נסיונם האישי.
מנואלה (איטליה): ”התחלתי להתרועע עם זוג מבוגר לפני זמן מה. נפתחתי בפניהם, ומה ששימח אותי זה שגם הם נפתחו בפניי. הם לא המעיטו בערכי רק משום שאני צעירה. וזה דרבן אותי להתקרב אליהם. החברות שלהם מועילה לי מאוד כשאני מתמודדת עם בעיות. שמתי לב שכשאני מתייעצת עם חברות בגילי על בעיותיי, העצות שלהן אינן תמיד שקולות מספיק. אבל לחברים המבוגרים שלי יש ניסיון, תבונה ומידת מה של איזון שאנחנו הצעירים טרם רכשנו. תודות לעזרתם אני מגיעה להחלטות טובות יותר”.
זוליקה (איטליה): ”במפגשים החברתיים שלנו נוכחים גם מבוגרים יותר. אישית, שמתי לב שבמפגש בין מבוגרים וצעירים כולנו יוצאים הרבה יותר מחוזקים בסוף הערב. אנחנו מאוד נהנים מההתרועעות המשותפת משום שכל אחד רואה את הדברים באופן שונה”.
גם אתם, המבוגרים, יכולים לגלות עניין בצעירים. כפי שהנאמר כאן מוכיח, צעירים רבים מעריכים את היותכם עתירי־ניסיון ונהנים מחברתכם. אמיליה, אלמנה בשנות ה־80 לחייה, אומרת: ”אני נוטלת יוזמה כדי לשמור על קשר עם הצעירים. המרץ והחַיוּת שלהם מרוממים את רוחי!” עידוד הדדי מעין זה עשוי להניב תוצאות מבורכות. צעירים מאושרים רבים זוקפים את הצלחתם לזכותם של חברים קרובים מתקופת נעוריהם שהיו מעט יותר מבוגרים מהם, הציבו להם מופת והעניקו להם עצות מועילות.
שפר את קשרי החברות שלך
כדי ליהנות מחברות טובה, אין זה מן ההכרח לרקום קשרים חדשים. אם יש לך כבר חברים טובים, מדוע שלא תחפש דרכים לחזק את קשריך עימם? חברים משכבר הימים הם אוצר שערכו לא יסולא בפז, ומן הראוי שנתייחס אליהם ככאלה. לעולם אל תקבל את נאמנותם כדבר מובן מאליו.
מעל לכול, זכור כי אושר וחברות אמיתיים מקורם בנתינה עצמית, בהקדשה מזמנך וממשאביך. הגמול שתזכה לו עולה על המאמץ וההקרבה הכרוכים בכך. לעומת זאת, אם תחשוב רק על עצמך כשתבחר חברים, נכון לך כישלון. לכן, כשאתה מעוניין למצוא חברים, אל תגביל את עצמך לאלה שאתה רוצה להשתוות להם או חושב שתוכל להשיג מהם משהו. נסה להגיע דווקא לאלה שאחרים נוטים להתעלם מהם או לאלה שמתקשים למצוא חברים. גאל מצרפת אומרת: ”כאשר אנו מארגנים איזושהי פעילות קבוצתית ואנחנו יודעים על צעירים שהם בודדים, אנחנו מזמינים אותם. אנחנו אומרים: ’למה אתה יושב כל היום בבית לבד? בוא איתנו. כך נכיר זה את זה טוב יותר’” (לוקס י״ד:12–14).
מצד שני, כשאנשים טובים מבקשים את חברתך, אל תמהר לסרב להם. אליסה מאיטליה מציינת: ”יכול להיות שתרגיש מעט תרעומת כי בעבר כבר נטשו אותך. אתה עלול להתחיל לחשוב, ’לא נורא, הרי חברוּת זה לא דבר שכל כך חשוב לי’. ואז תתחיל להסתגר, להתבודד ולהתרכז רק בעצמך. במקום לחפש חברים תיצור מחסום שלא יאפשר להגיע אליך”. אל תניח לפחדים חסרי שחר או לאינטרסים אנוכיים לעצור בעדך מליצור קשרי חברות, אלא נסה לבוא במגע עם אחרים. יש לנו סיבה להיות אסירי תודה מעומק לבנו כאשר אנשים מגלים בנו עניין ורוצים להיות חברים שלנו.
תוכל לרכוש חברים אמיתיים
אין די בהשתוקקות, המתנה וקריאה של מאמרים מעין אלה כדי לרכוש חברים אמיתיים. ניתן לומר שללמוד להתיידד זה כמו ללמוד לרכוב על אופניים. את שני הכישורים האלו לא ניתן ללמוד אך ורק מתוך ספרים. עלינו לצאת החוצה ולתרגל, גם אם זה אומר שניפול מספר פעמים. המקרא מראה שקשרי החברות האיתנים ביותר הם אלה המושרשים עמוק באמונה משותפת באלוהים. אולם, אלוהים לא יכול לברך את מאמצינו למצוא חברים, אם אנחנו לא עושים כל מאמץ. האם אתה נחוש למצוא חברים אמיתיים? אל תאמר נואש! התפלל לעזרתו של אלוהים, נקוט יוזמה מבלי להיות אנוכי, והייה חבר בעצמך.
[הערת שוליים]
a תוכל לקרוא על חברויות אלה בספרים רות, שמואל א׳ ושמואל ב׳.
[תיבה/תמונה בעמוד 11]
לתשומת לב ההורים
בדומה לתחומים נוספים רבים שנלמדים בבית, גם על קשרי חברות לומדים במסגרת המשפחה. המצב האידיאלי הוא שהצורך של הילד הצעיר בחברה יבוא לידי סיפוק במסגרת חוג המשפחה. אולם, גם בנסיבות אלה, מגעיו של הילד עם אנשים אחרים מותירים רושם בל יימחה על חשיבתו, רגשותיו והתנהגותו. ראה, לדוגמה, באיזו מהירות רוכשים ילדי המהגרים שפה חדשה רק באמצעות מגעם עם ילדים אחרים.
כהורה יש לך הזכות לעזור לילדיך לבחור את חבריהם בתבונה. ילדים ומתבגרים אינם מסוגלים עדיין להגיע לידי החלטה בנושא ללא הכוונת הוריהם. אך בכל זאת, ישנה בעיה כלשהי. צעירים רבים מרגישים שהם קרובים יותר לחברים בני גילם מאשר להוריהם או לכל מבוגר אחר.
לדעתם של מומחים, אחד הגורמים שבעקבותיו פונים בני נוער לבני גילם ולא להוריהם הוא שהורים רבים מטילים ספק בסמכותם המוסרית. על ההורים לקחת על עצמם את האחריות שהטיל עליהם אלוהים להגיע ללב ילדיהם ולהיות מעורבים בחייהם (אפסים ו׳:1–4). אך כיצד ניתן לעשות זאת? היועץ המשפחתי ד״ר רון טאפל, נפגש במסגרת עבודתו עם הורים רבים אובדי עצות שאינם יודעים כיצד להתמודד עם ילדיהם המתבגרים. הוא כותב כי רבים ”הולכים שולל בעקבות אופנות חולפות הזוכות לסדרה של פרסומות מופרזות באמצעי התקשורת בתחום גידול הילדים”, וזאת במקום לשמש הורים אמיתיים לילדיהם. מה מביא אותם לחשוב שהם צריכים עזרה כזו? ”הם אינם מכירים את ילדיהם מספיק טוב כדי לתקשר איתם ישירות”.
אלא שאין זה מחויב המציאות. על ההורים להבין שילדיהם יפנו לחבריהם אם הם לא יקבלו את מה שהם צריכים בבית. אם כן, מה הם צריכים? ”הם זקוקים למה שבני נוער היו זקוקים לו מאז ומעולם: חינוך, הערכה, תחושת ביטחון, כללים וציפיות ברורים ותחושת שייכות”, אומר טאפל. ”הטרגדיה בימינו היא שהמבוגרים אינם דואגים שצרכים אלה של רוב המתבגרים יבואו על סיפוקם והמתבגרים לא באמת מרגישים ’בבית’ בקרב משפחותיהם”.
מה יש בידך לעשות כדי לעזור לילדך בתחום החברות? הצעד הראשון מבחינתך הוא לעשות בדק בית אישי ולבחון את דרך חייך וחבריך האישיים. האם המטרות ואורח החיים שלך ושל חבריך משקפים אדיבות וחוסר אנוכיות? רוחניות ולא חומרנות? ”מעשים הם עדות הטובה מאלף מילים, וילדיך לבטח ילמדו מהגישות ומהמעשים שלך, של חבריך ושל ילדיהם”, מציין דאגלס, זקן־קהילה משיחי ואב.
גם בעולם החי ניתן לראות כיצד חיות מגינות על ולדיהן בצורה אינסטינקטיבית ולעתים אף בפראות מפני טורפים אחרים. מומחה לדובים מדווח: ”הדובות הפכו לשם דבר עקב הגנתן על גוריהן מפני כל דבר אותו הן מפרשות כאיום”. מדוע שההורים האנושיים ינהגו אחרת? רובן מאיטליה אומר: ”ההורים שלי עזרו לי להבין שמוטב שלא אסתובב בחברה מסוימת. התגובה הראשונית שלי הייתה: ’נו באמת! כבר אסור שיהיו לי חברים!’ אבל הזמן הוכיח שהם צדקו, ובזכות סבלנותם הייתי מוגן”.
נוסף על כך, צור קשר בין ילדיך לבין אנשים שמהווים דוגמה טובה ושיעזרו להם להציב לעצמם מטרות טובות. בחור צעיר, מוצלח ומאושר בשם פרנסיס נזכר: ”אמי שמה לב שאני ויתר אחיי הצעירים בילינו זה עם זה כל הזמן, לכן היא הזמינה חברים שהיו מאוד פעילים בשירות המשיחי המלא. כך יכולנו להכיר אנשים וליצור עימם קשרים, ממש בתוך ביתנו”. בעזרת מאמצים כאלה מצידך, חייהם של ילדיך בבית יכולים להפוך ל”חממה” פורייה המספקת תנאים נוחים לנביטת יחסי חברות טובים.
[תמונה עמוד 9]
שים לב לאופן התנהגותם של אנשים שעשויים להיות חבריך
[תמונה בעמוד 10]
חברויות שלא ממניעים אנוכיים משגשגות חרף הבדלי גיל ורקע