מנקודת המבט המקראית

האם צריך להתפלל למרים הבתולה?‏

מרים היא דמות מוכרת למרבית האנשים שעולם הנצרות אינו זר להם.‏ כתבי־הקודש מספרים כי האל הכול יכול בירך את העלמה הזו בזכות המיוחדת להיות אמו של ישוע.‏ לידת ישוע הייתה ייחודית משום שמרים התעברה בעודה בתולה.‏ זה מכבר זכתה דמותה של מרים להערצה מיוחדת בכנסיות מסוימות.‏ בשנת 431 לספירה,‏ בוועידת אפסוס,‏ הוכרזה מרים כ”‏אם האלוהים”‏,‏ ורבים כיום לומדים שצריך להתפלל אליה.‏ *

עובדי אל כנים יודעים שעליהם להפנות את תפילותיהם לישות הנכונה.‏ מה יש למקרא לומר בנידון?‏ האם המשיחיים צריכים להתפלל למרים הבתולה?‏

‏”‏לַמְדֵנו להתפלל”‏

בספר הבשורה על־פי לוקס נמסר שאחד מתלמידי ישוע ביקש ממנו:‏ ”‏אדוני,‏ למדנו להתפלל”‏.‏ בתגובה אמר ישוע:‏ ”‏כאשר אתם מתפללים אימרו:‏ ’‏אבינו,‏ יתקדש שמך’‏”‏.‏ גם בדרשת ההר לימד ישוע את תלמידיו להתפלל ולומר:‏ ”‏אבינו שבשמיים,‏ יתקדש שמך”‏ (‏לוקס י״א:‏1,‏ 2;‏ מתי ו׳:‏9‏)‏.‏

אם כן,‏ הדבר הראשון שאנו לומדים הוא שתפילה היא פנייה מלאת כבוד שצריך להפנות אל  יהוה,‏ אביו של ישוע.‏ בשום מקום אין המקרא מתיר לנו להתפלל למישהו אחר,‏ ובצדק,‏ שכן בקבלת עשרת הדיברות נאמר למשה שיהוה הוא ”‏אל קנא”‏,‏ כלומר,‏ אל הדורש מסירות בלעדית (‏שמות כ׳:‏5‏)‏.‏

מה לגבי מחרוזת התפילה?‏

רבים מן המתפללים למרים לומדים שהם יבורכו אם יחזרו על קטעי תפילה קבועים — תפילות כגון ”‏אַווֶה מריה”‏,‏ ”‏אבינו”‏ ועוד.‏ אצל הקתולים,‏ ”‏הצורה הנפוצה ביותר של פולחן מרים היא ללא ספק מחרוזת התפילה”‏,‏ נאמר בספר סמלי הקתוליות (‏Symbols of Catholicism‏)‏. השימוש במחרוזת הוא מנהג דתי לכבודה של מרים הבתולה.‏ המונח עניינו גם בשרשרת חרוזים למניית התפילות.‏ ”‏חמש יחידות של עשרה חרוזים,‏ המופרדות זו מזו בחרוז אחד”‏,‏ מסביר הספר,‏ ”‏הן הזמנה לומר חמישים פעם ’‏אווה מריה’‏,‏ חמש פעמים ’‏אבינו’‏ וחמש פעמים ’‏כבוד לאב’‏”‏.‏ האם אלוהים קשוב לתפילות המחרוזת הנאמרות שוב ושוב באדיקות?‏

גם בעניין זה ניתן למצוא תשובה מהימנה על־פי ההדרכות שסיפק ישוע לתלמידיו.‏ ”‏כאשר אתם מתפללים הימנעו מלגבב מילים [‏”‏מלומר את אותם הדברים שוב ושוב”‏,‏ ע״ח‏]‏ כגויים”‏,‏ אמר ישוע,‏ ”‏החושבים שברוב דיבורם יישמעו”‏ (‏מתי ו׳:‏7‏)‏.‏ לפיכך,‏ ישוע אמר לתלמידיו מפורשות שלא לחזור על נוסחים קבועים בתפילותיהם.‏

אבל יש מי שישאל,‏ ’‏האין זה נכון שישוע לימד את תלמידיו לחזור על תפילת אבינו המהווה חלק מתפילת המחרוזת?‏’‏ מן הראוי להבין שישוע סיפק תפילה לדוגמה,‏ שלימים נודעה כתפילת אבינו או כתפילת האדון.‏ יש לציין כי הוא עשה כן מייד לאחר שהזהיר את תלמידיו כנאמר לעיל שלא ”‏לומר את אותם הדברים שוב ושוב”‏.‏ במקרא מוזכרים שני מקרים שבהם לימד ישוע את תלמידיו להתפלל וקיימים הבדלי נוסח בין התפילות המוזכרות שם.‏ הדבר מוכיח שישוע לא התכוון שצריך ללמוד בעל פה את התפילה לדוגמה ולדקלם אותה (‏מתי ו׳:‏9–15;‏ לוקס י״א:‏2–4‏)‏.‏ הרעיונות שהביע ישוע בשני המקרים דומים,‏ אך המילים שונות.‏ מכאן אנו מסיקים שישוע פשוט העניק לתלמידיו דוגמאות שבעזרתן יֵדעו כיצד להתפלל ומה ראוי לבקש בתפילה.‏ והחשוב מכול,‏ דבריו מבהירים אל מי צריך להפנות את התפילות.‏

כבוד למרים

העובדה שכתבי־הקודש אינם מלמדים את המשיחיים להתפלל למרים,‏ אינה מעידה בשום פנים ואופן על חוסר כבוד כלפי התפקיד שמילאה בהגשמת מטרות אלוהים.‏ הברכות שיבואו בזכות בנה יהיו לתועלתם הנצחית של כל עושי רצון אלוהים.‏ ”‏’‏אשריה’‏ ייאמר לי מעתה ולדור דורים”‏,‏ אמרה מרים.‏ ואלישבע,‏ קרובת משפחתה,‏ אמרה למרים:‏ ”‏ברוכה את בנשים”‏.‏ ואכן,‏ נפלה בחלקה זכות גדולה לשאת ברחמה את המשיח (‏לוקס א׳:‏42,‏ 48,‏ 49‏)‏.‏

אך לא רק מרים נחשבה למבורכת בכתבי־הקודש.‏ בזכות הפעולות שנקטה יעל למען עם ישראל הקדום,‏ נאמר גם עליה שהיא ”‏תבורך מנשים”‏ (‏שופטים ה׳:‏24‏)‏.‏ יעל הנאמנה,‏ מרים ונשים יראות אלוהים רבות אחרות המוזכרות במקרא הן בהחלט דמויות ראויות לחיקוי — אך לא לסגידה.‏

מרים הייתה מתלמידיו הנאמנים של ישוע.‏ היא נכחה במספר אירועים במהלך שירותו הארצי וגם במותו.‏ אחרי תקומתו מן המתים ’‏התמידה בתפילה’‏ יחד עם אחיו של ישוע.‏ מכאן יש לנו סיבה להאמין שגם היא נמשחה ברוח הקודש בחג השבועות 33 לספירה והוענקה לה התקווה להיות חלק מכיתת הכלה שתמלוך בשמיים עם המשיח (‏מתי י״ט:‏28;‏ מעשי השליחים א׳:‏14;‏ ב׳:‏1–4;‏ ההתגלות כ״א:‏2,‏ 9‏)‏.‏

אך אין בעובדות הללו כדי להתיר לנו להתפלל אל מרים.‏ תפילות מעומק הלב הן חלק בלתי נפרד מעבודת אלוהים,‏ והמשיחיים נקראים ’‏להתמיד בתפילה’‏ (‏רומים י״ב:‏12‏)‏.‏ עם זאת,‏ יש להתפלל אך ורק אל יהוה דרך ישוע המשיח (‏מתי ד׳:‏10;‏ טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏5‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏