האם המדע עומד בסתירה לסיפור בראשית?
מנקודת המבט המקראית
האם המדע עומד בסתירה לסיפור בראשית?
רבים טוענים כי המדע מפריך את סיפור הבריאה המקראי. אך הסתירה האמיתית היא בין המדע ובין אמונותיהם של פונדמנטליסטים נוצרים ולא בין המדע לבין המקרא. כמה מאותן קבוצות משמיעות טענות מסולפות שלפיהן, על־פי המקרא, כל הבריאה הפיזית נוצרה תוך שישה ימים בני 24 שעות, לפני כ־000,10 שנה.
אולם המקרא אינו תומך במסקנה זו. אם עמדה זו הייתה נתמכת על־ידי המקרא, אזי תגליות מדעיות רבות במאה השנים האחרונות היו בהחלט מערערות את האמון במקרא. בחינה מדוקדקת של הטקסט המקראי מראה שאין הוא סותר עובדות מדעיות מבוססות. מסיבה זו, עדי־יהוה חולקים על דעתם של פונדמנטליסטים נוצרים ובריאתנים רבים. ראה להלן מה באמת מלמד המקרא.
מתי הייתה ה”ראשית”?
סיפור בראשית נפתח בהצהרה פשוטה ורבת עוצמה: ”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ” (בראשית א׳:1). חוקרי מקרא מסכימים שפסוק זה מתאר פעולה הנפרדת מימי הבריאה המתוארים מפסוק 3 והלאה. ויש לכך משמעות עמוקה. בהתאם למילות הפתיחה של המקרא, היקום, כולל כדור־הארץ, היה קיים זמן לא־מוגדר לפני שהחלו ימי הבריאה.
הגיאולוגים מעריכים כי כדור־הארץ הוא בן 4 מיליארד שנים בקירוב, ואסטרונומים חישבו ומצאו שגיל היקום הוא כנראה 15 מיליארד שנה. האם ממצאים אלה — או ממצאים מדויקים יותר שיתגלו בעתיד — סותרים את הכתוב בבראשית א׳:1? לא. המקרא אינו נוקב בגילם הממשי של ’השמיים והארץ’. המדע אינו סותר את הנוסח המקראי.
מה היה אורכם של ימי הבריאה?
מה לגבי אורכם של ימי הבריאה? האם הם היו באמת בני 24 שעות פשוטו כמשמעו? יש הטוענים שמכיוון שמשה — מחבר בראשית — התייחס מאוחר יותר ליום שבא אחרי ששת ימי הבריאה כדגם ליום השבת, כל אחד מימי הבריאה היה חייב להיות בן 24 שעות ממשיות (שמות כ׳:11). האם הכתוב בבראשית תומך במסקנה זו?
לא. למעשה, בשפה העברית המילה ”יום” יכולה להתייחס לאורכי זמן שונים ולא רק לפרק זמן בן 24 שעות. למשל, כאשר סיכם משה את מלאכת הבריאה של אלוהים, הוא התייחס לכל ששת ימי הבריאה כאל יום אחד (בראשית ב׳:4). בנוסף, ביום הבריאה הראשון, ’קרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה’ (בראשית א׳:5). כאן רק חלק מיממה בת 24 שעות מוגדר כ”יום”. אין ספק שלקביעה השרירותית שכל יום בריאה היה בן 24 שעות, אין כל בסיס בכתבי־הקודש.
אם כן, מה היה אורכם של ימי הבריאה? הכתוב בפרקים א׳ ו־ב׳ בבראשית מצביע על כך שמדובר בפרקי זמן ממושכים.
בריאה הדרגתית
משה העלה את דבריו על הכתב בעברית ומנקודת מבטו של אדם הניצב על פני האדמה. שתי עובדות אלו יחד עם ההבנה שהיקום היה קיים עוד לפני תחילת עידני הבריאה, או ’ימי’ הבריאה, תורמות ליישוב חלק ניכר מן המחלוקת סביב סיפור הבריאה. כיצד?
מעיון מדוקדק בסיפור בראשית עולה שהמאורעות שהחלו במרוצת ”יום” אחד המשיכו ביום או בימים שלאחריו. למשל, לפני ש”יום” הבריאה הראשון התחיל, השמש כבר הייתה קיימת אך מַעבר האור ממנה אל פני כדור־הארץ נחסם איכשהו כפי הנראה במעטה עננים כבד (איוב ל״ח:9). במהלך ה”יום” הראשון החל המחסום להתבהר, מה שאיפשר לאור המפוזר לחדור מבעד לאטמוספירה. *
ב”יום” השני המשיכה האטמוספירה כפי הנראה להתבהר ויצרה חלל בין העננים הכבדים שממעל לבין הים שמתחת. ב”יום” הרביעי כבר התבהרה האטמוספירה בהדרגתיות במידה כזו שניתן היה לראות את השמש והירח ”ברקיע השמיים” (בראשית א׳:14–16). במילים אחרות, מנקודת מבטו של בן אנוש על הארץ, ניתן היה כעת להבחין בשמש ובירח. מאורעות אלו התרחשו בהדרגה.
ספר בראשית עוד מספר לנו שככל שהאטמוספירה התבהרה, החלו היצורים המעופפים — כולל חרקים ובעלי כנף — להופיע ב”יום” החמישי. אולם המקרא מצביע על כך שבמהלך ה”יום” השישי, אלוהים עדיין ’יצר מן האדמה כל חיית השדה ואת כל עוף השמיים’ (בראשית ב׳:19).
ברור אפוא שמן השפה המקראית עולה האפשרות שחלק מהמאורעות הגדולים במהלך כל ”יום”, או עידן בריאה, התרחשו בהדרגה ולא כהרף עין, וחלקם אולי אף נמשכו ב’ימי’ הבריאה הבאים.
למיניהם
האם הופעה הדרגתית זו של צמחים ובעלי חיים מלמדת שאלוהים ברא את מגוון היצורים החיים בתהליכים אבולוציוניים? לא. הכתוב אומר בבירור שאלוהים ברא את כל ה’מינים’ הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים (בראשית א׳:11, 12, 20–25). האם ’מינים’ מקוריים אלו של צמחים ובעלי חיים תוכנתו להסתגל לתנאי סביבה משתנים? מה מגדיר את גבולות ה’מין’? המקרא אינו משיב על כך. עם זאת, נאמר בו שיצורים חיים ’שרצו למיניהם’ (בראשית א׳:21). מכך משתמע שיש גבול לשינויים שיכולים להתרחש בתוך כל ’מין’. גם עדות המאובנים וגם מחקרים בני זמננו תומכים במסקנה שהסוגים הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים משתנים מעט מאוד במשך פרקי זמן ארוכים.
בניגוד לטענות הפונדמנטליסטים, ספר בראשית אינו מלמד שהיקום, כולל כדור־הארץ וכל היצורים החיים בו, נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית. התיאור בספר בראשית בנוגע לבריאת היקום ולהופעת החיים עלי אדמות עולה בקנה אחד עם תגליות מדעיות רבות מהעת האחרונה.
בשל תפיסותיהם הפילוסופיות, מדענים רבים דוחים את הצהרת המקרא שאלוהים ברא הכול. עם זאת, מעניין לציין שבספר בראשית הקדום כתב משה שליקום הייתה התחלה ושהחיים הופיעו בשלבים ובהדרגה במשך פרקי זמן. כיצד נחשף משה למידע כל כך מדויק מבחינה מדעית לפני כ־500,3 שנה? ישנו הסבר הגיוני אחד לכך. אין ספק שהאל, אשר לו הכוח והחוכמה לברוא את השמיים ואת הארץ, העניק למשה את הידע המתקדם הזה. הדבר נותן משנה תוקף לטענת המקרא שהוא נכתב ”ברוח אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
[הערת שוליים]
^ ס׳ 14 בתיאור המתרחש ב”יום” הראשון מוזכרת המילה אור באופן כללי; אך באשר ל”יום” הרביעי נעשה שימוש במילה מָאור שמשמעה מקור האור.
האם שאלת את עצמך...
◼ לפני כמה זמן ברא אלוהים את היקום? (בראשית א׳:1).
◼ האם כדור־הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות כל אחד? (בראשית ב׳:4).
◼ כיצד ייתכן שכתביו של משה בנוגע לתולדות כדור־הארץ מדויקים מבחינה מדעית? (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
[קטע מוגדל בעמוד 19]
ספר בראשית אינו מלמד שהיקום נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית
[קטע מוגדל בעמוד 20]
”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ” (בראשית א׳:1).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]
היקום: IAC/RGO/David Malin Images
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 20]
NASA photo