עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

צורות מרתקות בצמחים

צורות מרתקות בצמחים

צורות מרתקות בצמחים

האם שמת לב שצמחים רבים צומחים במבנים ספיראליים?‏ באננס,‏ למשל,‏ יש 8 ספיראלות של קשקשים המתפתלות בכיוון אחד ו־5 או 13 בכיוון הנגדי.‏ ‏(‏ראה איור 1.‏)‏ אם תתבונן בזרעוני חמנית תוכל אולי לראות 55 ו־89 ספיראלות או יותר החוצות זו את זו.‏ תוכל למצוא ספיראלות גם בכרובית.‏ לאחר שתתחיל לשים לב לספיראלות,‏ ביקור אצל הירקן יהפוך למעניין יותר.‏ מדוע צמחים גדלים בצורה כזו?‏ היש חשיבות למספר הספיראלות?‏

כיצד גדלים הצמחים?‏

רוב הצמחים מניצים איברים חדשים כגון גבעולים,‏ עלים ופרחים מנקודת צמיחה מרכזית זעירה הקרויה מריסטמה.‏ כל איבר חדש המכונה פרימורדיום מתפתח וגדל מן המרכז בכיוון חדש תוך כדי יצירת זווית עם האיבר הקודם.‏ * ‏(‏ראה איור 2.‏)‏ ברוב הצמחים ערוכות הרקמות החדשות בזווית מיוחדת היוצרת ספיראלות.‏ מהי הזווית?‏

שים לב לבעיה:‏ תאר לעצמך שאתה מנסה לתכנן צמח שהניצנים החדשים שייווצרו בו יהיו מרוכזים סביב נקודת הצמיחה ללא בזבוז מקום.‏ נניח שאתה מחליט שכל איבר חדש בהשוואה לקודמו יצמח בזווית של שתי חמישיות של סיבוב שלם.‏ הבעיה היא שכל איבר חמישי יצמח מאותה נקודה ובאותו כיוון וייווצרו שורות כשביניהן חללים מבוזבזים.‏ ‏(‏ראה איור 3.‏)‏ האמת היא שכל שבר של סיבוב שלם יביא ליצירת שורות ולא לציפוף יעיל.‏ רק זווית המוגדרת כ”‏זווית הזהב”‏ ששיעורה 5.‏137 מעלות בקירוב,‏ מובילה למערך איברים קומפקטי ואידיאלי.‏ ‏(‏ראה איור 5.‏)‏ מה המיוחד בזווית זו?‏

זווית הזהב אידיאלית משום שלא ניתן לבטא אותה כשבר פשוט של סיבוב.‏ השבר 8/‏5 קרוב אליה,‏ 13/‏8 קרוב יותר ו־21/‏13 קרוב עוד יותר,‏ אך לא קיים שבר המבטא במדויק את יחס הזהב של סיבוב.‏ לפיכך,‏ עם צמיחת איבר חדש מהמריסטמה בזווית קבועה זו ביחס לאיבר הקודם,‏ לעולם לא יתפתחו שני איברים לאותו כיוון בדיוק.‏ ‏(‏ראה איור 4.‏)‏ וכך,‏ במקום ליצור זרועות היוצאות ממוקד אחד,‏ יוצרים האיברים ספיראלות.‏

ראוי לציין שבהדמיית מחשב של צמיחת איברים ראשוניים מנקודה מרכזית,‏ נוצרות ספיראלות ברורות אך ורק בתנאי שהזווית בין האיברים החדשים מדויקת מאוד.‏ במקרה של סטייה מזווית הזהב ולו בעשירית המעלה,‏ האפקט הולך לאיבוד.‏ ‏(‏ראה איור 5.‏)‏

כמה עלי כותרת בפרח?‏

מעניין שמספר הספיראלות הנוצרות באיברים לפי זווית הזהב הוא על־פי־רוב מספר מסדרה הקרויה סדרת פיבונצ׳י.‏ את הסדרה הזו הגדיר לראשונה המתמטיקאי האיטלקי בן המאה ה־13 שנודע כלאונרדו פיבונצ׳י.‏ כל מספר בטור הוא סכום שני המספרים שקדמו לו — 1,‏ 1,‏ 2,‏ 3,‏ 5,‏ 8,‏ 13,‏ 21,‏ 34,‏ 55 וכן הלאה.‏

מספר עלי הכותרת בפרחים של צמחים רבים בעלי מבנים ספיראליים הוא לרוב מספר פיבונצ׳י.‏ על־פי תצפיות,‏ לנוריות קיימת נטייה מרתקת להצמיח 5 עלי כותרת,‏ לסאנגווינאריות 8,‏ ל־13 fireweeds,‏ לצמחי האַסתר 21,‏ לחנניות 34,‏ ולאַסתר אנגליה החדשה 55 או 89.‏ ‏(‏ראה איור 6.‏)‏ גם בירקות ובפירות יש מאפיינים המקבילים למספרי פיבונצ׳י.‏ לדוגמה,‏ חתך הרוחב של בננה בנוי מחמש צלעות.‏

‏”‏את הכול עשה יפה”‏

זה זמן רב מכירים האומנים ביחס הזהב כתכונה הנעימה ביותר למראה.‏ מה גורם לצמחים ליצור איברים חדשים בדיוק בזווית מרתקת זו?‏ רבים סבורים שזו עדות נוספת לתכנון תבוני.‏

בהתחשב בתכנון הניכר בחי ובצומח ועל רקע היכולת שלנו ליהנות מהבריאה,‏ לא מעט אנשים מזהים בכך את יד הבורא אשר רוצה שניהנה מן החיים.‏ על הבורא נאמר במקרא:‏ ”‏את הכול עשה יפה בעיתו”‏ (‏קהלת ג׳:‏11‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

^ ס׳ 4 למרבה הפליאה,‏ החמנית שונה במובן זה שהפרחונים שלה ההופכים לזרעונים יוצרים ספיראלות מהיקף הקרקפת כלפי המרכז ולא ההיפך.‏

‏[‏תרשימים בעמודים 24,‏ 25]‏

איור 1

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 2

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 3

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 4

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 5

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 6

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

תצלום תקריב של מריסטמה

‏[‏שלמי תודה]‏

R. Rutishauser, University of Zurich, Switzerland

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏

פרח לבן:‏ Thomas G. Barnes @ USDA-NRCS PLANTS Database