ראיון עם ביוכימאי

בשנת 1996 פרסם מייקל ג׳.‏ בהי,‏ כיום פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה שבארצות־הברית,‏ את ספרו הקופסה השחורה של דרווין — האתגר הביוכימי לאבולוציה ‏(‏Darwin’s Black Box—The Biochemical Challenge to Evolution‏)‏. בהוצאת עורו‏!‏ מה־8 ביולי 1997,‏ התפרסמה סדרת מאמרים תחת הכותרת ”‏כיצד נוצרנו?‏ במקרה או במחשבה תחילה?‏”‏ שהתייחסה לספרו של בהי.‏ בעשר השנים שחלפו מאז פורסם הספר,‏ מתאמצים מדענים אבולוציוניים להפריך את טענותיו של בהי.‏ מבקריו מאשימים אותו על כך שהוא נותן לאמונתו הדתית (‏הוא קתולי)‏ לערפל את כושר השיפוט המדעי שלו.‏ אחרים אומרים כי טיעוניו אינם מדעיים.‏ כתב עורו‏!‏ שוחח עם פרופסור בהי כדי להבין מדוע דעותיו שנויות במחלוקת.‏

כתב עורו‏!‏:‏ מדוע אתה סבור שהחיים מספקים הוכחה לתכנון תבוני?‏

פרופסור בהי:‏ בכל פעם שאנחנו רואים מערכות מורכבות בפעולה אנו מסיקים שמישהו תכנן אותן.‏ קח למשל את המכונות המשמשות אותנו בחיי היומיום — מכסחת דשא,‏ מכונית או אפילו דברים פחות מורכבים.‏ אני אוהב להשתמש במלכודת עכברים כדוגמה.‏ ברור לך שמישהו תכנן אותה מכיוון שאתה רואה איך החלקים השונים ערוכים ללכידת עכברים.‏

המדע התקדם דיו כדי לחשוף את הרמה הבסיסית של החיים.‏ ולהפתעתנו הרבה,‏ המדענים מגלים מכונות מורכבות הפועלות ברמה המולקולרית.‏ למשל,‏ בתוך תאים חיים ישנן ”‏משאיות”‏ מולקולריות קטנות הנושאות אספקה מצידו האחד של התא לצידו האחר.‏ ”‏תמרורים”‏ מולקולריים זעירים מכוונים את ה”‏משאיות”‏ ימינה או שמאלה.‏ תאים מסוימים מצוידים ב”‏מנוע חיצוני”‏ הדוחף אותם דרך נוזלים.‏ בכל הקשר אחר,‏ כאשר רואים מורכבות כזו בפעולה,‏ מייד מסיקים שיש כאן תכנון.‏ על אף הטענות שמעלה האבולוציה הדרוויניסטית,‏ אין לנו שום הסבר אחר למורכבות זו.‏ מאחר שעל־פי ניסיוננו אנו תמיד מסיקים שמאחורי מבנים כאלה קיים תכנון,‏ מוצדק מבחינתנו להסיק שגם המערכות המולקולריות האלו הן תוצר של תכנון תבוני.‏

כתב עורו!‏:‏ מדוע לדעתך מרבית עמיתיך חולקים על מסקנותיך בנוגע לתכנון תבוני?‏

פרופסור בהי:‏ מדענים רבים חולקים על מסקנותיי מכיוון שלרעיון התכנון התבוני יש השלכות חוץ־מדעיות המצביעות בבירור על משהו שהוא מעבר לטבע.‏ מסקנות  אלו גורמות אי־נוחות לאנשים רבים.‏ אולם אותי לימדו תמיד שהמדע אמור ללכת בעקבות העובדות.‏ לדעתי זוהי פחדנות לשמה להתכחש למשהו שהעובדות מצביעות עליו בצורה כל כך חד־משמעית,‏ רק משום שאתה סבור שלמסקנה יש השלכות פילוסופיות לא־רצויות.‏

כתב עורו!‏:‏ מה אתה משיב למבקרים הטוענים שקבלת מושג התכנון התבוני מעודדת בורות?‏

פרופסור בהי:‏ המסקנה שקיים תכנון אינה פועל יוצא של בורות.‏ אין היא נובעת ממה שאנו לא יודעים;‏ אלא ממה שאנו כן יודעים.‏ כאשר דרווין פרסם את ספרו מוצא המינים לפני 150 שנה,‏ החיים נראו פשוטים.‏ מדענים חשבו שהתא כה פשוט שהוא כנראה מבעבע באופן ספונטני מתוך בוץ הים.‏ אבל מאז גילו המדענים שהתאים מורכבים להדהים,‏ הרבה יותר מהמכונות הקיימות בעולמנו במאה ה־21.‏ מורכבות תפקודית זו מעידה על תכנון תכליתי.‏

כתב עורו!‏:‏ האם למדע יש הוכחה כלשהי שהאבולוציה יצרה באמצעות ברירה טבעית את המכונות המולקולריות המורכבות שאתה מדבר עליהן?‏

פרופסור בהי:‏ אם תנבור בספרות המדעית תגלה שאיש לא עשה נסיונות רציניים — ניסוי או מודל מדעי מפורט — המסבירים כיצד מכונות מולקולריות אלו נוצרו על־ידי תהליכים אבולוציוניים.‏ וזאת למרות העובדה שבעשר השנים האחרונות מאז פורסם ספרי,‏ ארגונים מדעיים רבים,‏ כגון האקדמיה הלאומית למדעים והאיגוד האמריקני לקידום המדע,‏ פנו בדחיפות לחבריהם לעשות ככל יכולתם כדי להזים את הרעיון שהחיים מספקים הוכחה לתכנון תבוני.‏

כתב עורו!‏:‏ כיצד תשיב לאלה המצביעים על מאפיינים של צמחים או בעלי חיים המעידים לטענתם על ליקוי בתכנון?‏

פרופסור בהי:‏ רק מפני שאיננו יודעים מדוע מאפיין מסוים קיים באורגניזם,‏ אין זה אומר שאין לו תפקיד חשוב.‏ למשל,‏ פעם סברו שאיברים שרידיים (‏איברים שלכאורה אין בהם תועלת)‏ מצביעים על תכנון לקוי של גוף האדם ושל אורגניזמים אחרים.‏ לדוגמה,‏ התוספתן והשקדים נחשבו פעם לאיברים שרידיים והוסרו כבשגרה.‏ אבל אז התגלה שלאיברים אלה תפקיד במערכת החיסונית,‏ והם אינם נחשבים עוד לאיברים שרידיים.‏

נקודה נוספת שכדאי לזכור היא שבביולוגיה דברים מסוימים יכולים כנראה להתרחש במקרה.‏ אבל אם המכונית שלי מקבלת מכה או יש תקר בגלגל,‏ אין זה אומר שהמכונית או הצמיג לא תוכננו.‏ באופן דומה,‏ העובדה שדברים מסוימים מתרחשים במקרה בביולוגיה אינה מעידה על כך שהמכונות המולקולריות המורכבות והמתוחכמות בעולם החי והצומח צצו במקרה.‏ אין כל היגיון בטיעון זה.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 12]‏

‏”‏לדעתי זוהי פחדנות לשמה להתכחש למשהו שהעובדות מצביעות עליו בצורה כל כך חד־משמעית,‏ רק משום שאתה סבור שלמסקנה יש השלכות פילוסופיות לא־רצויות”‏