לאן מועדות פני העולם?
לאן מועדות פני העולם?
המקרא חזה לפני זמן רב את התמוטטות המוסר בימינו: ”באחרית הימים יבואו זמנים קשים, כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, אוהבי כסף, ... ממרים את פי הוריהם, כפויי טובה, חסרי קדושה, קשוחי לב, ... אכזרים, שונאי טוב, בוגדים, פוחזים, יהירים, אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים, לכאורה בעלי יראת שמיים, אך כופרים בתוקפה” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5).
ודאי תסכים שנבואה זו מתארת במדויק את העולם הנוכחי. עם זאת, היא נכתבה לפני קרוב ל־2000 שנה! הנבואה נפתחת במילים: ”באחרית הימים”. מהי ”אחרית הימים”?
מהי ”אחרית הימים”?
המונח ”אחרית הימים” שגור בפי רבים. בשפה האנגלית לבדה הוא מופיע כחלק משמם של מאות ספרים. קח לדוגמה את הספר שהתפרסם לאחרונה אחרית ימי התום — אמריקה במלחמה, 1917–1918. (1917-1918 ,The Last Days of Innocence — America at War) במבוא מובהר שבמונח ”אחרית הימים” מתייחס הספר לפרק זמן מסוים שבו נרשמה התנוונות חדה בערכי המוסר.
”בשנת 1914”, מוסבר במבוא, ”שינתה המדינה את פניה מהר יותר מבכל זמן אחר בתולדותיה”. ואכן, בשנת 1914 צלל העולם לתוך מלחמה בהיקף שלא היה כמותו. בספר נאמר: ”הייתה זו מלחמה טוטאלית, לא של צבא נגד צבא אלא של אומה נגד אומה”. מלחמה זו, כפי שנראה בהמשך, התרחשה בתחילת התקופה המכונה במקרא ”אחרית הימים”.
המקרא מלמד שהעולם הזה יחווה לפני קיצו תקופה הקרויה ”אחרית הימים”. למעשה, המקרא אומר שהיה קיים בעבר עולם שחלף. הוא מסביר: ’העולם שהיה אז, [נהרס] בהישפטו במים’. על איזו תקופה מדובר ואיזה עולם נהרס? היה זה ”עולם של רשעים” שהיה קיים בימי נוח. באופן דומה, העולם של ימינו יבוא אל קיצו. אולם משרתי אלוהים יינצלו מהקץ כפי שניצלו נוח ובני משפחתו (פטרוס ב׳. ב׳:5; ג׳:6; בראשית ז׳:21–24; יוחנן א׳. ב׳:17).
מה אמר ישוע בנוגע לקץ
גם ישוע המשיח דיבר על ”ימי נוח” ועל ’המבול שבא וסחף את הכול’. הוא השווה את התנאים ששררו לפני המבול — זמן קצר בטרם הקיץ הקץ על אותו עולם — עם התנאים שישררו בתקופה שאותה זיהה כ”סיום הסדר העולמי” (מתי כ״ד:3, 37–39, ע״ח). בתרגומי מקרא אחרים לאנגלית תורגם המונח למילים ”קץ העולם” או ”סוף העידן” (The Jerusalem Bible, The New English Bible, and the New International Version).
ישוע ניבא איך יהיו פני הדברים על כדור־הארץ לפני בוא הקץ. בנוגע למלחמות הוא אמר: ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה”. היסטוריונים מודעים לכך שהדבר קורה מאז 1914. המבוא בספר שהוזכר לעיל מדבר על 1914 כעל תאריך שציין את תחילתה של ”מלחמה טוטאלית, לא של צבא נגד צבא אלא של אומה נגד אומה”.
בנבואתו הוסיף ישוע ואמר: ”יהיו רעב ורעידות אדמה במקומות רבים אך כל אלה ראשית הצרות”. עוד אמר שבין שאר הדברים ”תִרבה ההפקרות” (מתי כ״ד:7–14). אין ספק שאנו עדים לכך בתקופתנו. התמוטטות המוסר בימינו כה חמורה שהיא מגשימה את נבואות המקרא!
כיצד עלינו לחיות בתקופה מנוונת כל כך? שים לב מה כתב השליח פאולוס למשיחיים ברומא ביחס לניוון המוסרי. הוא הצביע על אנשים שטופי ”תשוקות בזויות” וציין: ”נשיהם החליפו יחסים טבעיים בבלתי טבעיים; וכן גם הגברים נטשו את היחסים הטבעיים עם הנשים ובערו בתאווה זה אל זה; גברים עשו תועבה בגברים” (רומים א׳:26, 27).
היסטוריונים אומרים שבשעה שהחברה דאז שקעה עמוק מאי פעם בתוך ניוון מוסרי, ”הקהילות המשיחיות הקטנות היו כקוץ בבשרו של העולם הפגאני רודף התענוגות בשל אדיקותם ותומתם המוסרית”. עלינו לעצור לרגע ולשאול: ’מה לגביי ולגבי חבריי? האם אנו נבדלים מאחרים כבעלי טוהר מוסרי ושונים מן האנשים הממשיכים בהתנהגותם המושחתת?’ (פטרוס א׳. ד׳:3, 4).
המאבק שלנו
המקרא מורה לנו שלמרות האי־מוסריות הסובבת אותנו, עלינו להיות ”נקיים מאשם וטהורים, בנים לאלוהים אין דופי בהם, בתוך דור עיקש ופתלתול”. לשם כך יש ’להחזיק את דבר החיים’ (פיליפים ב׳:15, 16). מילים אלו מצביעות על הגורם המרכזי שבאמצעותו יכולים המשיחיים להישמר נקיים משחיתות מוסרית — לדבוק בחוזקה בדבר־אלוהים ולהכיר בכך שערכי המוסר שבו הם המתכון לדרך החיים הטובה ביותר.
השטן ”אל העולם הזה” מנסה למשוך אליו רבים (קורינתים ב׳. ד׳:4). המקרא מסביר לנו שהוא ”מתחפש למלאך אור”. וכך גם משרתיו המתנהגים כמותו (קורינתים ב׳. י״א:14, 15). הם מבטיחים חופש ושעשועים, אך כלשון המקרא, ”הם עצמם עבדים לכל אשר משחית” (פטרוס ב׳. ב׳:19).
אין ספק שכל מי שמתעלמים מערכי המוסר של אלוהים ישלמו מחיר כבד. מחבר התהלים כתב: ”רחוק מרשעים ישועה, כי חוקיך [של אלוהים] לא דרשו” (תהלים קי״ט:155; משלי ה׳:22, 23). האם אנו משוכנעים בכך? אם כן, הבה נגן על שכלנו ולבנו מפני חומרי תעמולה המטיפים למתירנות.
עם זאת, רבים טוענים שלא בחוכמה, ’כל עוד אינני מפר את החוק אז הכול בסדר’. אך טעות בידם. מתוך אהבתו נותן לך אבינו שבשמיים הדרכה מוסרית, לא כדי להפוך את חייך למשעממים ולהצר את צעדיך, אלא כדי להגן עליך. הוא ”מלמדך להועיל”, כלומר, לתועלתך. ברצונו שתחסוך מעצמך צרות ושתיהנה מחיים מאושרים. ואכן, כפי שמלמד המקרא, בשירות אלוהים ”הבטחה לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא”. אלו ”החיים האמיתיים”, חיי נצח בעולם החדש שמבטיח אלוהים (ישעיהו מ״ח:17, 18; טימותיאוס א׳. ד׳:8; ו׳:19).
לכן ראה את ההבדל בין התועלת הצומחת מקיום עקרונות המקרא לבין כאב הלב הנגרם בסופו של דבר בעקבות הפרתם. כל השומע לאלוהים ניהנה מחסדו וחי את חייו בצורה הטובה ביותר שיש! ”ושומע לי”, מבטיח אלוהים, ”ישכון בטח, ושאנן מפחד רעה” (משלי א׳:33).
חברה מוסרית
המקרא אומר שכאשר העולם הזה יחלוף לבלי שוב, לא יהיו עוד רשעים. עוד נכתב: ”ישרים ישכנו ארץ ותמימים ייוותרו בה” (תהלים ל״ז:10, 11; משלי ב׳:20–22). כל זכר לאי־מוסריות יימחה מעל פני האדמה, ולא יהיו עוד אנשים המסרבים לנהוג על־פי ההדרכה המועילה של בוראנו. אוהבי אלוהים יטפחו בהדרגה את העולם כולו ויהפכו אותו לגן עדן הדומה לזה שבו הניח אלוהים את הזוג הראשון (בראשית ב׳:7–9).
חשוב עד כמה מהנה יהיה לחיות בארץ נקייה בעלת יופי גן עדני. מיליארדי מוקמים לתחייה יהיו בין אלה שתהיה להם הזכות המיוחדת לחוות זאת. אם כן, שמח בהבטחות אלוהים: ”צדיקים יירשו ארץ, וישכנו לעד עליה”. ”[אלוהים] ימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (תהלים ל״ז:29; ההתגלות כ״א:3, 4).
[קטע מוגדל בעמוד 9]
כאשר העולם הקדום בא אל קיצו, ניצלו יראי האלוהים
[תמונה בעמוד 10]
לאחר קץ העולם הנוכחי תהפוך הארץ לגן עדן