עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

‏”‏ברבור שחור”‏ בתעלות ונציה

‏”‏ברבור שחור”‏ בתעלות ונציה

‏”‏ברבור שחור”‏ בתעלות ונציה

מאת כתב עורו!‏ באיטליה

היא מחליקה לה בתעלות בינות לקירות טחובים ומתחת לגשרי אבן מקושתים,‏ וחולפת על פני חלונות עַרַבֶּסְקָה ומרפסות שופעות פרחים.‏ היא שחורה,‏ אלגנטית וחרישית.‏ מרחוק היא נדמית לברבור שחור.‏ גופה אומנם עשוי עץ וצווארה המתכתי רחוק מלהיות רך ופלומתי,‏ ולמרות זאת היא נעה בין תעלות ונציה שבאיטליה בחינניות כעוף אצילי זה.‏ זוהי הגונדולה,‏ הסירה המפורסמת ביותר בעולם,‏ כך אומרים.‏ מניין צמחה הגונדולה?‏ מדוע היא כה פופולרית?‏ מה מבדיל בינה לבין סירות אחרות?‏

רקע היסטורי

קשה לקבוע במדויק מתי נולדה הגונדולה הראשונה,‏ אם כי יש הסבורים שהיה זה במאה ה־11 לספירה.‏ היא הופיעה לראשונה בציורים בשלהי המאה ה־15.‏ אולם רק במאות ה־17 וה־18 קיבלה את המראה האופייני המקנה לה פרסום וייחודיות בהשוואה לשאר הסירות.‏ מאז ומתמיד היה לגונדולה בסיס שטוח,‏ אבל במהלך תקופה זו החלה הסירה לפתח את צורתה המוארכת הייחודית ואת חרטום הברזל.‏

קשה באותה מידה לקבוע מה מקור שמה.‏ יש הסבורים שהמילה ”‏גונדולה”‏ נגזרת מהמילה הלטינית צ׳ימבולה,‏ שהייתה כינוי לסירה קטנה,‏ או מהמילה קונקולה,‏ לשון הקטנה של קונקה,‏ שמשמעה ”‏קונכייה”‏.‏

טיפוסי לוונציה

על הקשר ההדוק בין הסירה לוונציה אין עוררין.‏ למעשה,‏ הגונדולה היא אולי סמלה החשוב ביותר של העיר.‏ די להיזכר בכל תמונות ונציה שבהן מככבת הגונדולה.‏

קיים קשר הדוק נוסף בין הסירה לעיר.‏ שיט בגונדולה ”‏הוא דרך שונה לגמרי לגלות את ונציה”‏ אומר רוברטו,‏ גונדולייר המסיע תיירים בתעלות העיר.‏ ”‏לא רואים רק את המראות הרגילים,‏ אלא נחשפים ללב ליבה של ונציה”‏.‏ הסופר הגרמני המפורסם יוהן וולפגנג פון גֶתֶה אמר שבסירה זו הוא חש כמו ”‏אדון הים האדריאטי,‏ כפי שחש כל ונציאני המתרווח לו בגונדולה שלו”‏.‏ רוברטו אומר:‏ ”‏הקצב האיטי מאוד של הגונדולה מתמזג בצורה מושלמת עם האווירה של ונציה.‏ בין הכריות הרכות אתה סוף סוף מרגיש שיש לך את כל הזמן שבעולם”‏.‏

מאפייניה הייחודיים של הגונדולה

כאשר מתבוננים בגונדולה,‏ קצת מפתיע לראותה נעה בקו ישר שכן יש לה רק משוט אחד המחובר לצידה הימני.‏ ההיגיון אומר שללא תמרונים בלתי פוסקים תסטה הסירה לכיוון אחד ותשוט במעגלים — אבל לא כך הדבר.‏ מדוע?‏ ג׳ילבּרטו פֶּנצו,‏ מומחה לסירות עתיקות,‏ כותב:‏ ”‏אם נשווה את מבנה הסירה לטורסו (‏פסל אדם נטול גפיים וראש)‏,‏ כשהשִׁדְרִית מייצגת את עמוד השדרה והשלד מייצג את הצלעות,‏ נוכל להגיד שהגונדולה סובלת מעקמת חמורה”‏.‏ במילים אחרות,‏ גוף הסירה הוא אסימטרי — צדה הימני צר יותר מצדה השמאלי ב־24 סנטימטר.‏ כתוצאה מכך,‏ הגונדולה שטה כשדופנה הימני שקוע יותר מדופנה השמאלי.‏ נטייה זו מפצה על דחיפות המשוט היחיד ועל משקלו של הגונדולייר שאינו עומד במרכז הסירה בזמן החתירה,‏ ומאפשרת לגונדולה לשוט בקו ישר.‏

הצוואר או החרטום הם סימן ההיכר של ה”‏ברבור”‏ השחור.‏ מלבד ירכתי הסירה העשויים ברזל,‏ זהו החלק היחיד בסירה הבנוי ממתכת.‏ החרטום ”‏כל כך בולט ומיוחד”‏,‏ כותב הסופר ג׳נפרנקו מונרוטו,‏ ”‏שמראהו נחקק בזיכרון כשרואים אותו לראשונה”‏.‏ במקור שימש חרטום הסירה שמברזל משקל נגד למשקלו של הגונדולייר החותר בירכתיים אבל כיום יש לו רק ערך דקורטיבי.‏ על־פי המסורת,‏ מרכיבי החרטום מסמלים את הססטיירי,‏ כלומר שש השכונות של ונציה,‏ והבליטה הקטנה שבגב הצוואר מסמלת את האי הוונציאני ג׳ודקה.‏ החרטום המעוקל בצורת S מסמל את ה”‏קַנַלֶה גְרַנְדֶּה”‏ (‏התעלה הגדולה)‏ של ונציה.‏

מאפיין ייחודי נוסף הוא ”‏פלומת נוצותיה”‏ השחורות של הגונדולה.‏ ישנם הסברים שונים לצבען השחור.‏ על־פי אחד ההסברים,‏ במאות ה־16 וה־17 התאפיינו הגונדולות במראה ראוותני ובצבעים צעקניים,‏ ומתוך ניסיון לעודד מתינות נאלץ הסנאט הוונציאני לקנוס את בעלי הגונדולות שהיו יותר מדי מנקרות עיניים.‏ אבל רבים העדיפו לשלם את הקנסות ולא לוותר על העיטורים.‏ כתוצאה מכך,‏ יצא צו שהורה לצבוע את כל הגונדולות בשחור.‏ הסבר נוסף הוא שהצבע השחור היה אות אבל על האלפים שקיפדו את חייהם במגיפה השחורה.‏ ויש הטוענים שצבען השחור של הגונדולות הדגיש את גון פניהן הצחור של בנות האצולה הוונציאניות.‏ האמת הרבה פחות מסובכת.‏ לפחות בהתחלה נבע הצבע השחור מהזפת ששימשה לאטימת הגונדולות.‏

לאחר שיוט נעים במים השקטים על גבו של הברבור השחור,‏ אתה שב לרציף שממנו יצאת לדרך.‏ כאשר עיניך מביטות בגונדולה המתרחקת לה,‏ אתה תוהה,‏ אולי לרגע,‏ האם הברבור השחור יסובב לאחור את צווארו הארוך ויחליק כמה נוצות סתורות.‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

שלד הגונדולה הוא אסימטרי

‏[‏תמונה בעמודים 24,‏ 25]‏

החרטום הייחודי

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

רוברטו,‏ גונדולייר בתעלות ונציה

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏

© Medioimages