היש תקווה לעניים?
היש תקווה לעניים?
אין כל פסול בעבודה קשה, כל עוד העובד מקבל שכר הולם. שים לב לדבריו של אחד מכותבי המקרא: ”ידעתי כי אין טוב... כי אם לשמוח... וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו. מתת אלוהים היא” (קהלת ג׳:12, 13).
כאמור, המערכת הכלכלית העולמית תובעת עבודה מפרכת, אך לרוב אינה נותנת תמורה הולמת לעובדים. רבים נותרים בדלותם ובמלחמת הישרדות יומיומית. על רקע נסיבות חייהם הקשות, לעתים נדירות מסוגלים הם ”לשמוח” ו’לראות טוב’. עושרו של העולם רב לאין שיעור, אבל בכל הנוגע לחלוקת ההון, כמחצית מהאנושות אינה נהנית ממנו.
אלוהים דואג לעניים
בורא האדם, יהוה אלוהים, אינו שבע רצון ממצב זה. יהוה חומל על העניים. אנו קוראים במקרא: ”[אלוהים] לא שכח צעקת עניים” (תהלים ט׳:13). יהוה דואג לעניים.
מחבר התהלים פונה ליהוה ואומר: ”עליך יעזוב חֵלֶכָה [אומלל ונדכה], יתום. אתה היית עוזר” (תהלים י׳:14). שים לב שהפסוק מתייחס לאדם הסובל בלשון יחיד. a אלוהים בוחן כל אחד ואחד ומתחשב בצרכיו האישיים. כל אדם יקר לו וראוי לתשומת לב. יהוה מזמין את בני כל המעמדות הכלכליים ללמוד ממנו וליהנות מידידותו.
אחד הדברים שלומדים מאלוהים הוא לגלות חמלה ואהדה כלפי הזולת. עדי־יהוה רואים עצמם כמשפחה רוחנית גדולה. הם מעריכים זה את זה כיחידים ושוררת ביניהם אהבת אמת משיחית. ישוע המשיח אמר פעם לתלמידיו: ”אתם אחים כולכם” (מתי כ״ג:8). לכן כל מי שעובדים את אלוהים כראוי בעיניו, הופכים להיות חלק מאגודת אחים שאינה מפלה בין עשירים לעניים. הם דואגים איש לרעהו ובונים זה את זה בעת צרה.
במקרא ישנם עקרונות היכולים להקל את פגעי העוני. כתבי־הקודש מראים שטימוא הגוף — לדוגמה על־ידי שימוש בטבק — וצריכה מופרזת של אלכוהול, פסולים בעיני אלוהים (משלי כ׳:1; קורינתים ב׳. ז׳:1). אדם המיישם בחייו עקרונות אלה אינו מוציא כסף על הרגלים מזיקים. בדרך זו, הוא חוסך מעצמו את המחלות הנגרמות מעישון ומשכרוּת ואת ההוצאות הרפואיות הנובעות מכך. עוד מלמד המקרא שלא להיות חומרניים וחמדנים (מרקוס ד׳:19; אפסים ה׳:3). אדם המכבד את דבר־אלוהים בעניינים אלה, אינו מבזבז את כספו בהימורים.
המקרא פורש בפנינו עקרונות לחיי היומיום אשר ניתן ליישמם גם בדלות קשה. תן דעתך לדוגמא הבאה:
במדינה ששיעור האבטלה בה גבוה, ביקשה פועלת במפעל להשתחרר מהעבודה כדי ללכת לאסיפות הקהילה ובכך סיכנה את משרתה. המנהל עלול היה בנקל לפטרה. אך להפתעתה ולהפתעת שאר העובדים נענה לבקשתה. נוסף על כך, אמר לה שהוא רוצה שהיא תמשיך לעבוד במפעל ושיבח אותה על היותה ”עובדת למופת”. מדוע?
העובדת, שהיא עדת־יהוה, חיה על־פי עקרונות המקרא. מתוך החלטה נחרצת ”להתנהג ביושר בכל דבר”, היא לא שיקרה ולא גנבה וכך רכשה לעצמה שם של אדם ישר (עברים י״ג:18). על בסיס העיקרון בקולוסים ג׳:22, 23, ביצעה את עבודתה ’בכל נפשה’. במילים אחרות, היא צייתה למעסיק והקפידה לעבוד בחריצות יום יום.
כמובן, אנחנו חיים בתוך מערכת כלכלית שבה האנוכיות שולטת ועשיית רווחים היא חזות הכול. יש הרוחשים כבוד עמוק לעקרונות המקרא ועדיין נאבקים כדי להשיג מזון, ביגוד ומחסה. אבל יש להם מצפון נקי לפני בוראם, והם מביטים קדימה בביטחון בציפייה לזמנים טובים יותר שיביא יהוה ”אלוהי התקווה” (רומים ט״ו:13).
פתרון תמידי לעוני
המקרא מראה מהי דעתו הנחרצת של יהוה על אנשים האחראים לדיכוי העניים. דבר־אלוהים מציין: ”הוי החוקקים חִקְקֵי אוון, ומְכַתְבִים, עמל [צרה] כִתֵבוּ. להטות מדין דלים ולגזול משפט עניי עמי. להיות אלמנות שללם, ואת יתומים יבוזו!” (ישעיהו י׳:1, 2) בין אם הם מזניחים את העניים ביודעין או שלא ביודעין, מי שעומדים כיום בראש המנגנון הכלכלי של החברה האנושית, מהווים חלק ממערכת דכאנית שהאל הכול יכול עומד להחליפה.
הנביא ישעיהו מפנה לאותם עושקים שאלה נוקבת: ”מה תעשו ליום פקודה ולשואה, ממרחק תבוא?” (ישעיהו י׳:3) יהוה ישמיד את המערכת הלא־הוגנת שברצונם להנציח ויביאם לכדי פשיטת רגל.
אבל אלוהים אינו מתכוון אך ורק לנקוט פעולה נגד העושקים. הוא יעניק לישרי הלב חיים נטולי עוולות. באמצעות צורת ממשל נעלה, יאפשר אלוהים לכל בני האדם לחיות חיים מספקים ומהנים המשוחררים מעול העוני. בעת ההיא, כדי להצליח בחיים, לא תצטרך לרשת סכום כסף נכבד, לטוות לעצמך קשרים במקומות הנכונים או להיות איש עסקים ממולח. מניין לנו הביטחון ששינויים כאלה אכן יתרחשו?
ישוע המשיח, שאותו מינה יהוה לשלוט על האנושות, התייחס לעתיד נפלא זה כאל ’התחדשות הבריאה’ (מתי י״ט:28). מילים אלו נושאות מסר של חידוש, התחלה חדשה לחיי האדם עלי אדמות. במילים ’התחדשות הבריאה’, הדגיש ישוע שיהוה יאפשר לאנשים טובים וישרים לחיות כפי רצון בוראנו האוהב. בין יתר הברכות הרבות שיורעפו אז על האנושות, יוסר לתמיד הנטל הכלכלי אשר מכביד על נתח גדול מאוד מאוכלוסיית העולם.
המקרא מנבא ביחס לשלטונו של ישוע המשיח: ”יציל אביון משווע, ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע. מתוך [עושק] ומחמס יגאל נפשם, וייקר דמם בעיניו” (תהלים ע״ב:12–14).
גם אתה יכול לרשת את העתיד הנפלא הזה. אבל כדי שתוכל לעמוד בדרישות אלוהים ולחיות בעולם החדש, עליך קודם כול ללמוד מהו רצונו של אלוהי האמת ולפעול בהתאם. החלט החלטות נבונות בהתבסס על הידע שתרכוש מדבר־אלוהים. חיה בציפייה לעתיד הנפלא שאותו רוצה אלוהים להעניק לכל בני האדם. אם תעשה כן, לא תנחל אכזבה. דבר־אלוהים מבטיח: ”לא לנצח יִישָכַח אביון, תקוות עניים [לא] תאבד לעד” (תהלים ט׳:19).
[הערת שוליים]
a תהלים ל״ה:10 וקי״ג:7 הם פסוקים נוספים המבליטים את דאגתו של יהוה לחלכאים ולנדכאים.
[קטע מוגדל בעמוד 9]
עתיד נפלא פתוח בפניך
[תיבה/תמונה בעמוד 10]
האם עליי לעבור למקום שיש בו תנאי מחיה טובים יותר?
דבר־אלוהים אינו מורה לנו היכן לגור או היכן לעבוד. אולם עקרונות המקרא יכולים לעזור לאדם לבחון אם ההחלטה לעבור לארץ אחרת מסיבות כלכליות היא החלטה נבונה. שים לב לשאלות הבאות ולעקרונות המקראיים הרלוונטיים.
1. האם אני מתפתה לעשות כן בשל שמועות חסרות שחר? במשלי י״ד:15 נאמר: ”פתי יאמין לכל דבר, וערום [פיקח] יבין לאשורו”. אדם ממזרח אירופה עבר למדינה משגשגת ואמר: ”שמעתי שכאן הכסף צומח על העצים. אני עדיין מחפש את העצים האלה”.
2. האם יש לי השקפה מאוזנת בנוגע לצורכי משפחתי? האם אני מבלבל בין צרכים לבין מאוויים לא־מציאותיים? ראשי משפחות חייבים לפרנס את נשיהם וילדיהם (טימותיאוס א׳. ה׳:8). אבל האבות גם אחראים לפני אלוהים להדריך את ילדיהם מבחינה מוסרית ורוחנית (דברים ו׳:6, 7; אפסים ו׳:4). גם במקרה שהאב יוכל לספק יותר מבחינה חומרית אם יעבור למקום אחר, לא יהיה בידו לספק את ההדרכה המוסרית והרוחנית הנדרשת לילדיו, אם לא יראה אותם במשך שבועות, חודשים או לפעמים שנים.
3. האם אני מודע לכך שפרידה ממושכת מאשתי חושפת את שנינו לסכנת ניאוף? דבר־אלוהים קורא לזוגות נשואים להתחשב בצרכים המיניים של כל אחד מהצדדים (קורינתים א׳. ז׳:5).
4. האם אני מבין שהגירה בלתי חוקית יכולה לגרור ענישה חמורה מצד הרשויות? משיחיים אמיתיים מחוייבים לציית לחוקי המדינה (רומים י״ג:1–7).
[תמונות בעמודים 8, 9]
עקרונות המקרא מעשיים בין אם אתה עשיר ובין אם אתה עני
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 7]
למעלה: Trygve Bolstad/Panos Pictures ©