היפכו את ביתכם לחממה מוגנת

‏”‏חסרי חיבה טבעית”‏.‏ במילים קודרות אלו מתאר המקרא את מה שיאפיין המוני אנשים בתקופתנו,‏ תקופה המכונה ”‏אחרית הימים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1,‏ 3,‏ 4‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ מגיפת ההתעללות בילדים במסגרת המשפחה הינה הוכחה חיה לאמיתות נבואה זו.‏ למעשה,‏ המילה היוונית המקורית אסטורגוס,‏ המתורגמת ל”‏חסרי חיבה טבעית”‏,‏ עניינה בהיעדר האהבה האמורה לשרור בין בני משפחה,‏ במיוחד בין הורים לילדים.‏ * ההתעללות בילדים מתרחשת ברוב המקרים בין כותלי הבית.‏

לדברי חוקרים,‏ ההתעללות המינית מתבצעת על־פי־רוב על־ידי מי שממלא את תפקיד האב במשפחה ועל־ידי בני משפחה נוספים ממין זכר.‏ אומנם רוב הקורבנות הן בנות,‏ אך גם בנים רבים נופלים קורבן להתעללות.‏ בניגוד לדעה הרווחת,‏ יש גם לא מעט נשים מתעללות.‏ אולי סוג ההתעללות הכי פחות מדווח הוא גילוי עריות בין אחים ואחיות,‏ כאשר הילד המבוגר יותר או החזק יותר נוהג בבריונות כלפי אחיו או אחותו הצעירים או החלשים יותר,‏ או מפתה אותם למעשים מיניים.‏ למותר לציין שבתור הורים,‏ מעשים אלה מעוררים בכם חלחלה.‏

מה תוכלו לעשות כדי שבעיות אלו לא יתעוררו במשפחתכם?‏ אין ספק שכל בני הבית צריכים ללמוד ולהעריך מספר עקרונות למניעת מעשים מגונים.‏ המקור הטוב ביותר להדרכה זו הוא המקרא,‏ דברו של אלוהים.‏

דבר־אלוהים ויחסי מין

כדי להיות חממה מוגנת,‏ צריכה כל משפחה לאמץ את ערכי המוסר המקראיים.‏ המקרא אינו מצניע את נושא המין,‏ אלא דן בו בצורה מכובדת וכנה מבלי ללכת סחור סחור.‏ המקרא מראה שאלוהים העניק את יחסי האישות כמתנה נפלאה לבעל ולאישה (‏משלי ה׳:‏15–20‏)‏.‏ אך דבר־אלוהים מגנה קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין.‏ למשל,‏ המקרא דן בפתיחות בגילוי עריות.‏ בפרק י״ח בספר ויקרא יש איסור על קשת רחבה של יחסי גילוי עריות.‏ שים לב  במיוחד לדברים הבאים:‏ ”‏איש איש אל כל שְאֵר בשרו‏,‏ לא תקרבו לגלות ערווה [‏לקיים יחסי מין]‏.‏ אני יהוה”‏ (‏ויקרא י״ח:‏6‏)‏.‏

יהוה מונה גילוי עריות עם ה”‏תועבות”‏ שדינן מוות (‏ויקרא י״ח:‏26,‏ 29‏)‏.‏ אין ספק שלבורא יש סטנדרטים גבוהים מאוד בנושא.‏ ממשלות רבות כיום מחזיקות בעמדה דומה ואוסרות ניצול מיני של ילדים במסגרת המשפחה.‏ במקרים רבים קובע החוק שיחסי מין בין מבוגר לילד נחשבים לאונס.‏ מדוע נעשה שימוש במילה כל כך חריפה אם לא הופעל כוח פיזי?‏

ממשלות רבות לומדות להכיר במה שהמקרא אמר מלכתחילה — שילדים אינם מסוגלים לחשוב כמבוגרים.‏ לדוגמה,‏ במשלי כ״ב:‏15 נאמר:‏ ”‏איוולת קשורה בלב נער”‏.‏ והשליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים:‏ ”‏בהיותי ילד.‏.‏.‏ הבנתי כילד,‏ חשבתי כילד.‏ כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏11‏)‏.‏

ילד אינו מסוגל לתפוס את מלוא משמעותם של המגעים המיניים,‏ ואינו מסוגל להעלות על הדעת את ההשלכות שיהיו לכך בחלוף השנים.‏ לכן ידוע ומקובל שילדים אינם יכולים לתת  את הסכמתם לקיום יחסי מין.‏ במילים אחרות,‏ אם אדם מבוגר (‏או נער שבינו לבין הקורבן יש פער גילים משמעותי)‏ מקיים יחסי מין עם ילד,‏ הוא אינו יכול להצדיק את עצמו בטענה שהילד הביע את הסכמתו או לא התנגד.‏ המבוגר אשם באונס.‏ זהו פשע הגורר בדרך כלל עונש מאסר.‏ האנס הוא האשם הבלעדי באונס,‏ ולא הקורבן.‏

אולם,‏ למרבה הצער,‏ עברייני מין רבים אינם באים על עונשם.‏ באוסטרליה,‏ למשל,‏ על־פי הערכות,‏ רק 10 אחוז מהעבריינים עומדים לדין,‏ ומעטים מורשעים.‏ במדינות אחרות הנתונים דומים.‏ בעוד שאין בידי הממשלות לעשות הרבה להגנת המשפחה המשיחית,‏ יישום עקרונות המקרא יכול לסייע להן פי כמה וכמה.‏

המשיחיים האמיתיים מבינים שהאל שדאג שעקרונות אלו ייכתבו בדברו,‏ לא השתנה.‏ הוא רואה את כל מעשינו,‏ גם את אלו הנעלמים מעיני רוב האנשים.‏ המקרא מציין:‏ ”‏אין שום נברא נסתר מעיניו;‏ הכול חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון”‏ (‏עברים ד׳:‏13‏)‏.‏

אלוהים אינו פוטר אותנו מאחריות למעשינו אם אנו מפרים את הנחיותיו ופוגעים באחרים.‏ מצד שני,‏ הוא מברך אותנו על כך שאנו דבקים בהנחיותיו המועילות הנוגעות לחיי המשפחה.‏ מה הן כמה מהנחיות אלו?‏

אהבה כגורם מאחד במשפחה

‏”‏האהבה”‏,‏ מוסר המקרא,‏ ”‏היא קשר השלמות”‏ (‏קולוסים ג׳:‏14‏)‏.‏ על־פי המקרא,‏ אהבה אינה בגדר רגש ותו לא.‏ היא מאופיינת על־ידי מה שהיא גורמת לבעליה לעשות או לא לעשות (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4–8‏)‏.‏ גילוי אהבה בקרב המשפחה משמעו לנהוג בכל אחד מבני המשפחה בכבוד,‏ בהתחשבות ובטוב לב,‏ ולראות כל אחד מבני המשפחה כפי שאלוהים רואה אותם.‏ אלוהים נותן לכל בן בית תפקיד מכובד וחשוב.‏

כראש המשפחה,‏ על האב לשמש דוגמה בגילוי אהבה.‏ הוא מבין שלאב משיחי אין רשות להיות רודן ולנצל לרעה את הסמכות שיש לו על אשתו ועל ילדיו.‏ ישוע משמש לו דוגמה בהפעלת ראשות (‏אפסים ה׳:‏23,‏ 25‏)‏.‏ לכן האב נוהג באשתו בעדינות ובאהבה,‏ ובילדיו בסבלנות וברכּוּת.‏ הוא מגן עליהם בנאמנות ועושה הכול כדי להבטיח שלא יקרה דבר שיפגע בשלוותם,‏ בתמימותם,‏ באמונם או בבטחונם.‏

באופן דומה,‏ לרעיה ולאם תפקיד מכובד ובעל חשיבות רבה מאוד.‏ האינסטינקט האימהי של החיות להגן על צאצאיהן משמש במקרא כמשל להגנה מצד יהוה וישוע (‏מתי כ״ג:‏37‏)‏.‏ כל אימא חייבת להגן על ילדיה במסירות.‏ כביטוי לאהבתה,‏ אין היא מהססת לדאוג קודם כול לבטחונם ולרווחתם.‏ לאף אחד מההורים אסור להשתמש באיומים או בהפחדות ביחסם זה אל זה ואל הילדים;‏ ואל להם להרשות לילדיהם לנהוג כך זה בזה.‏

כאשר כל אחד מבני המשפחה נוהג ברעהו בכבוד ובהתחשבות,‏ מתפתחת תקשורת טובה.‏ הסופר ויליאם פרנדרגאסט כותב:‏ ”‏ההורים צריכים לקיים יום יום תקשורת עקבית ואישית עם ילדיהם הקטנים או המתבגרים”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏דומה כי זהו הפתרון הטוב ביותר לבעיית ההתעללות המינית”‏.‏ המקרא בהחלט מעודד תקשורת קבועה ואוהבת (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אם מיישמים זאת,‏ הופך הבית למקום שבו כל בן משפחה יכול להביע בחופשיות ובבטחה את אשר על לבו.‏

אנו חיים בעולם מרושע ולא ניתן למנוע את כל סוגי ההתעללות.‏ אף־על־פי־כן,‏ סביבה מוגנת בבית יכולה לחולל פלאים.‏ אם מישהו מבני המשפחה נפגע מחוץ לבית,‏ הוא יודע בדיוק היכן למצוא נחמה ואהדה.‏ בית כזה הוא בהחלט מחסה וחממה מוגנת בעולם סוער.‏ מי ייתן ואלוהים יברך את מאמציכם להפוך את משפחתכם למקום כזה!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 10]‏

עצות ליצירת סביבה מוגנת בבית

אינטרנט:‏ אם לילדיכם יש גישה לאינטרנט,‏ עליהם ללמוד כיצד להשתמש בו בצורה בטוחה.‏ ישנם אינספור אתרים פורנוגרפיים,‏ חדרי צ׳אט ורשתות חברתיות נוספות שבהם פדופילים אורבים לילדים ומנסים לפתותם.‏ מן התבונה להציב את המחשב במקום גלוי לעין שבו יהיה להורים קל יותר לפקח על השימוש בו.‏ אסור לילדים למסור מידע אישי או לקבוע פגישה עם מישהו שהכירו באינטרנט ללא הסכמת ההורים (‏תהלים כ״ו:‏4‏)‏.‏

משקאות חריפים:‏ מקרים רבים של התעללות מינית בילדים לוו בצריכת אלכוהול.‏ הניסיון מראה שמבוגרים המפריזים בשתייה נוטים לצמצום עכבות,‏ וחלקם נכנעים לדחפים שאלמלא השתייה לא היו נכנעים להם.‏ בכל אופן,‏ סכנה זו הינה סיבה נוספת לשים לב לעצת המקרא להימנע משכרות ומשתייה מופרזת (‏משלי כ׳:‏1;‏ כ״ג:‏20,‏ 31–33;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏3‏)‏.‏

פרטיות:‏ אישה אחת נזכרת:‏ ”‏לאחר מות אימי,‏ אבי היה היחיד בבית שבחלונות חדרו ניתלו וילונות או שהייתה דלת לחדר השינה שלו.‏ הוא לא נתן לנו פרטיות — גם לא בחדר האמבטיה”‏.‏ אדם זה התעלל מינית בבנותיו.‏ כל אחד מבני המשפחה חייב להבין עד כמה חשובה הפרטיות.‏ כשם שהורים זקוקים לפעמים לפרטיות,‏ כך גם עליהם לתת לילדים מידה הולמת של פרטיות בהתאם לגילם.‏ הורים נבונים ינהגו באחרים כפי שהיו רוצים שינהגו בהם (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏