‏’‏כלי אבדון’‏ שנחזו מראש

‏”‏המוח המרושע של האדם תמיד חותר לרתום את פרי כשרונותיו כדי לשעבד,‏ להשמיד או להונות את שאר בני מינו”‏ (‏הוראס וולפול,‏ סופר אנגלי בן המאה ה־18)‏.‏

התעופה הצמיחה לאנושות תועלת רבה.‏ אף־על־פי־כן,‏ עד כמה צדק הוראס וולפול!‏ עוד לפני שחלום התעופה הפך למציאות,‏ חשב האדם על דרכים רבות שבהן ניתן יהיה לנצל את כלי הטיס ככלי מלחמה.‏

בשנת 1670,‏ למעלה מ־100 שנה לפני הטיסה המאוישת הראשונה בכדור פורח,‏ הצביע הישועי האיטלקי פרנצ׳סקו לאנה על האפשרות ש”‏אלוהים לעולם לא יניח לאדם לבנות מכונה כזו [‏ספינת אוויר]‏ לבל ייגרם נזק רב לממשל האזרחי והפוליטי של האדם”‏.‏ אולם הוא ראה את הנולד והוסיף:‏ ”‏מי [‏מתקשה להבין]‏ שאף עיר לא תהיה מוגנת מהתקפות פתע?‏ הרי ספינת האוויר תוכל להופיע בכל שעה מעל כיכר השוק ולהנחית את אנשי צוותה.‏ כך יקרה  גם בחצרות הבתים הפרטיים ובאוניות המפליגות בים.‏.‏.‏ אפילו מבלי להנמיך טוס,‏ תוכל הספינה להטיל חלקי מתכת שיהפכו את כלי השיט על פניהם ויגרמו לאבדות בנפש,‏ וכלי השיט יתלקחו מאש מלאכותית,‏ מכדורים ומפצצות”‏.‏

כאשר הומצאו בסוף המאה ה־18 כדורים פורחים הנעים בכוח אוויר חם ובעזרת מימן,‏ חשש וולפול שכלי טיס אלה יהפכו במהרה ל”‏כלים שימיטו אבדון על המין האנושי”‏.‏ בשלהי שנת 1794 רתמו הגנרלים של צבא צרפת את הכדורים הפורחים לצורכי ריגול מעבר לקווי האויב ולהכוונת תנועות החיילים.‏ הכדורים הפורחים שימשו גם במלחמת האזרחים של ארצות־הברית ובמלחמת צרפת־פרוסיה בשנות ה־70 של המאה ה־19.‏ ובמהלך שתי מלחמות העולם,‏ שהתרחשו במאה שעברה,‏ עשו צבאות אמריקה,‏ בריטניה וצרפת שימוש רחב היקף בכדורים פורחים במשימות ביון.‏

הכדורים הפורחים בהחלט הפכו לכלי הרג במלחמת העולם השנייה כאשר הצבא היפני הטיס לכיוון ארצות־הברית 000,‏9 כדורים פורחים ממולכדים ולא־מאוישים.‏ למעלה מ־280 בלונים עמוסים בחומרי נפץ הגיעו לצפון אמריקה.‏

תחזיות מוקדמות בדבר ספינות קרב אוויריות

כבר בראשית דרכו נתפס המטוס ככלי מלחמה פוטנציאלי.‏ אלכסנדר גרהאם בל אמר ב־1907:‏ ”‏רק מתי מעט יודעים כמה אמריקה קרובה כעת לפתרון סוגיה שתחולל מהפכה עולמית בשיטות הלחימה — אני מתכוון לבניית ספינת קרב אווירית”‏.‏ באותה שנה ציטט העיתון ניו־יורק טיימס את קפטן תומס ט.‏ לאבלייס,‏ טייס בכדור פורח,‏ כמי שאמר:‏ ”‏תוך שנתיים עד חמש שנים יהיו לכל אומה גדולה ספינות קרב אוויריות ונשק נגד ספינות קרב אוויריות כמו שכיום יש להן ספינות טורפדו ונשק נגד ספינות טורפדו”‏.‏

כעבור שלושה חודשים בלבד חתמו האחים רייט על חוזה עם חיל הקשר של ארצות־הברית לבניית המטוס הצבאי הראשון.‏ מאמר שהופיע בעיתון ניו־יורק טיימס ב־13 בספטמבר 1908 הסביר מדוע מגלה הצבא עניין במטוס:‏ ”‏ניתן להשליך פגז לתוך ארובה של ספינת מלחמה ולהסב נזק כבד למנועים ואחר כך להשלים את מלאכת ההרס על־ידי פיצוץ דודי החימום”‏.‏

ואכן,‏ כפי שאמר בל,‏ המטוס ’‏חולל מהפכה עולמית בשיטות הלוחמה’‏.‏ עד 1915 כבר פיתחו יצרני המטוסים מכונת ירייה מסונכרנת המסוגלת לירות דרך להבי הפרופלור.‏ למטוסי הקרב הצטרפו עד מהרה מפציצים שהפכו גדולים יותר ועוצמתיים יותר במלחמת העולם השנייה.‏ ב־6 באוגוסט 1945 השליך מפציץ 29-B סוּפֶּרפוֹרְטְרֶס פצצת אטום על העיר היפנית הירושימה.‏ הייתה זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש מבצעי בנשק גרעיני.‏ הפצצה זרעה הרס מוחלט וגרמה בסופו של דבר למותם של 000,‏100 איש.‏

רק שנתיים קודם לכן,‏ בשנת 1943,‏ הודה רַייְט אורְוויל,‏ בשיחה פרטית,‏ שהוא מצטער על המצאת המטוס.‏ לדבריו,‏ במהלך שתי מלחמות העולם הפך המטוס לכלי נשק נוראי.‏ כיום ’‏גוי קם על גוי’‏,‏ ועם ייצורם של טילים מונחי לייזר ופצצות חכמות עולה פוטנציאל ההרג של כלי הטיס (‏מתי כ״ד:‏7‏)‏.‏

‏[‏תמונות בעמודים 22,‏ 23]‏

1.‏ כדור פורח לא־מאויש

2.‏ בלון מ”‏מסך בלונים”‏

‏[‏שלמי תודה]‏

004722-Library of Congress, Prints & Photographs Division, FSA/OWI Collection, LC-USE6-D

3.‏ 29-B סוּפֶּרפוֹרְטְרֶס

‏[‏שלמי תודה]‏

USAF photo

4.‏ מטוס קרב F/A-18C הוֹרְנֶט

5.‏ מטוס תקיפה חמקן F-117A נַייטְהוֹק

‏[‏שלמי תודה]‏

U.S. Department of Defense