כאשר שוטטו באירופה ענקים
כאשר שוטטו באירופה ענקים
מאת כתב עורו! באיטליה
בשנת 1932, במהלך עבודות חפירה שביצע צוות שעסק בסלילת כבישים סמוך לקולוסיאום שברומא, נתקל אחד הפועלים בעצם קשיח. התברר שהוא פגע בניב ובגולגולת של פיל. לא היה זה מקרה בודד. במהלך השנים נמצאו ברומא וסביבותיה כ־140 שרידי מאובנים של פילים. המקרה המתועד הראשון אירע במאה ה־17.
הסברה הייתה כי מאובני העצמות שייכים או לפילים שיובאו לרומא העתיקה או לפילים שהביא עימו לאיטליה המצביא הקרתגי חניבעל. פיאנצ׳ני, כומר בן המאה ה־19 ופרופסור למדעי הטבע מאזור וִיטֶרְבּוֹ, חלק על סברה זו. העצמות נמצאו בעיקר במרבצי אלוביום (אדמות סחף), ועל כן הוא הסיק כי הן שייכות לבעלי חיים שמתו במקום אחר ונסחפו במי שטפונות למקומם החדש.
מאובני פילים רבים שנמצאו באיטליה אינם של הפילים המוכרים לנו כיום. למעשה, הם שייכים למין נכחד הקרוי ”פיל קדום” (Elephas antiquus). (ראה עמוד 15.) לבעל חיים זה היו חיטים כמעט ישרים וכתפיו התנשאו עד לגובה של כ־5 מטרים, מה שהפך אותו לגבוה יותר ב־2 מטרים מקרוביו בני זמננו.
עד כמה נפוצים היו ענקים אלו? עדות המאובנים מצביעה על כך שהם שוטטו פעם ברחבי אירופה ואנגליה, כדוגמת הממותות שהשתייכו לאותה משפחה. נוסף על כך, מאובני הפילים אינם מצויים תמיד בנפרד, אלא ממוקמים בשכבות מאובנים המכילות את שרידיהם של מינים נוספים רבים, שחלקם היו פעם אויביהם הטבעיים.
מקופים לקרנפים
בלציו, מחוז במרכז איטליה הכולל את רומא, נמצאו מאובנים המרמזים על כך שבאזור שרר פעם אקלים הדומה יותר לאקלימה של אפריקה, שכן בעבר שוטטו במקום היפופוטמים, צבאים וחתולים גדולים. מאובני חתול אחד, המכונה הנמר של מונטה סקרו, נתגלו בלב רומא. בכפר פולדררה השוכן מחוץ לעיר, נתגלו למעלה מ־000,9 שרידי מאובנים של מגוון בעלי חיים: פילים קדומים, בופאלו, איילים, קופי מקוק, קרנפים ושורי בר — שוורים גדולים שנכחדו לפני כארבע מאות שנה. במוזיאון באתר החפירות נבנה שביל הליכה מוגבה המאפשר למבקרים לראות את המאובנים במקום הימצאם המקורי (ראה עמוד 16).
מערה בקרבת פלרמו שבסיציליה מולאה בטונות של שרידים, וביניהם שרידי עצמות מאובנות של איילים, שוורים, פילים והיפופוטמים מגילים שונים, וגם עצמות של עובר היפופוטם. למעשה, 20 טון מאובנים מצאו את דרכם אל השווקים בששת החודשים הראשונים לאחר חשיפת האתר.
חוקר המאובנים, ג׳. מנסון ולנטיין, מצא בדרום אנגליה שכבת מאובנים הכוללת מרבצים גדולים של שברי עצמות של רבות מאותן חיות, וכן עצמות של צבועים ודובי קוטב. מה פשר הימצאותן של שכבות מאובנים גדולות אלו במגוון כה רחב של מקומות?
מספר מדענים סבורים שנסיבות מותן של החיות אופייניות לאסון טבע. בלי תלות בסיבה או בסיבות להכחדות ההמוניות, השפעתן ניכרה על פני אזור נרחב שכלל את יבשת אירופה, האיים הבריטיים, סיביר ואלסקה.
תודות לעדות המאובנים אנו יכולים לדמיין עולם שונה למדי מהעולם שאנו מכירים כיום. אילו היית חוזר באיטליה לבדה מספיק רחוק בזמן, היית עלול לחשוב בטעות שאתה נמצא בערבות הפרא של אפריקה.
[תיבה בעמוד 17]
מהו מאובן?
ייתכן כי במבט ראשון נראים המאובנים כעצמות רגילות. למעשה, מאובן נוצר כתוצאה משינויים כימיים — התאבנות — המתרחשים לפני ששרידי פגר החיה נרקבים.
צורה שכיחה של התאבנות נקראת מינרליזציה. בתהליך זה מוחלף החומר האורגני המקורי, אם בשלמותו ואם בחלקו, במינרלים המצויים במרבצי סחופת לחים. על מנת שתהליך ההתאבנות יתרחש חייבים להתקיים תנאים סביבתיים מסוימים, כגון הימצאות מרבצי סחופת בכמות גדולה, היקברות מהירה של השרידים ועמידותם בפני התפוררות. בתנאים רגילים, שרידי חיות שלא נאכלו מתכלים על־ידי חיידקים וכן על־ידי גורמים כימיים ומכאניים, כגון רוח ומים. התאבנות היא אפוא תופעה נדירה מאוד.
[תיבה/תמונה בעמוד 17]
ממותות בחצי הכדור הצפוני
עדות המאובנים מצביעה על כך שהממותה הצמרית שוטטה על פני אזור נרחב הכולל את אסיה, אירופה וצפון אמריקה. נראה כי איטליה היא המדינה הדרומית ביותר באירופה שאליה הגיעו הממותות.
לממותה הצמרית, שגודלה כגודלו של הפיל האסיאתי, היה שיער שצמח לאורך של כ־50 סנטימטר. הזכרים היו מצוידים בחיטי שנהב מעוקלים שאורכם כ־5 מטרים. בסיביר נמצאו חיטי ממותות בכמויות כה גדולות שעוד מימי הביניים יוצא השנהב לסין ולאירופה.
[שלמי תודה]
Photo courtesy of the Royal BC Museum
[תמונה בעמודים 16, 17]
מרבץ המאובנים בפולדררה
[שלמי תודה]
Soprintendenza Archeologica di Roma
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 15]
למעלה: Museo di Paleontologia dell’Università degli Studi “La Sapienza” di Roma; למטה: (19249 .SBCAS; fald. 90 fasc. 4 n. inv) Comune di Roma - Sovraintendenza Beni Culturali ©