האם הגיוני להאמין באלוהים?
האם הגיוני להאמין באלוהים?
האם תהית מדוע כל דבר ביקום, החל מחלקיקי האטום וכלה בגלקסיות עצומות, כפוף לחוקים מתמטיים מדויקים? האם יצא לך להרהר בחיים עצמם — במגוון שלהם, במורכבותם ובתכנון המדהים הניכר בהם? רבים סבורים שהיקום והחיים שבו הם תוצר של תאונה קוסמית אדירה ואבולוציה. אחרים זוקפים זאת לבורא תבוני. איזו השקפה נראית לך הגיונית יותר?
אין ספק ששתי נקודות השקפה אלו מצריכות אמונה. דרושה אמונה כדי להכיר בקיומו של אלוהים. כפי שכתוב במקרא: ”את האלוהים לא ראה איש מעולם” (יוחנן א׳:18). בדומה לכך, אף אדם לא חזה בהיווצרותו של היקום או בהתהוות החיים. ואף אחד גם מעולם לא ראה צורת חיים אחת מתפתחת לצורת חיים נעלה יותר או למין שונה. מממצאי מאובנים עולה כי הקבוצות העיקריות של בעלי החיים הופיעו לפתע וכמעט שלא השתנו מאז. * אם כן, השאלה החשובה היא: איזו אמונה מושתתת על בסיס מוצק — האמונה באבולוציה או האמונה בבורא?
האם אמונתך מבוססת על ראיות מוצקות?
על־פי הכתוב במקרא, ”אמונה” אמיתית היא ”הוכחת דברים שאינם נראים” (עברים י״א:1). אתה ודאי יכול לחשוב על מספר דברים בלתי נראים שבהם אתה מאמין בלב שלם.
הנה דוגמה לשם המחשה: היסטוריונים מכובדים רבים מאמינים שאלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר וישוע מנצרת היו דמויות אמיתיות. האם אמונתם מבוססת על עובדות? כן, כיוון שהם יכולים להצביע על ראיות היסטוריות מהימנות.
גם מדענים מאמינים בדברים בלתי נראים בשל הוכחות המצביעות על כך שדברים אלה אכן קיימים. למשל, הכימאי הרוסי בן המאה ה־19 דימטרי מנדלייב הוקסם מהקשרים בין היסודות הכימיים — אבני היסוד של היקום. הוא הבין שיש להם מספר מאפיינים משותפים ושניתן לסווגם לקבוצות על־פי משקל אטומי ותכונות כימיות. הוא האמין שהקבוצות מסודרות בצורה מסוימת, ובזכות זאת הוא פיתח את המערכה המחזורית של היסודות וחזה במדויק את קיומם של מספר יסודות שטרם נתגלו בזמנו.
פעמים רבות ארכיאולוגים מסיקים מסקנות בנוגע לתרבויות קדומות על סמך חפצים שהיו קבורים באדמה במשך אלפי שנים. תאר לעצמך, למשל, שארכיאולוג מצא עשרות אבנים המסותתות בדיוק באותו גודל ומונחות בצורה מסודרת זו על גבי זו. כמו כן, הן מאורגנות במבנה הנדסי ייחודי שאינו נוצר באופן טבעי. לאיזו מסקנה יגיע הארכיאולוג? האם הוא ייחס תגלית זו ליד המקרה? קרוב לוודאי שלא. נהפוך הוא, הוא יסיק מכך שבמקום הייתה בעבר התיישבות אדם, וזו תהיה מסקנה הגיונית.
לשם עקביות, ניתן לייחס את אותו קו טיעונים לתכנון שאנו רואים בטבע. רבים אימצו דעה זו, כולל מדענים מכובדים.
יד המקרה העיוור או תכנון מכוון?
לפני שנים כתב המתמטיקאי, הפיזיקאי והאסטרונום הבריטי סר ג׳יימס ג׳ינס כי לאור הידע המדעי המתקדם, ”היקום מתחיל להיראות יותר כמו רעיון גדול מאשר מכונה גדולה”. עוד אמר, ”נראה כי היקום תוכנן על־ידי מתמטיקאי מושלם” ושניכרות בו ”ראיות ליכולת תכנון או בקרה אשר יש בה משהו מן המשותף עם מוחנו אנו”.
מאז ימיו של ג׳ינס, הגיעו גם מדענים אחרים למסקנה דומה. ”הארגון הנראה ביקום כולו הוביל אסטרונומים מודרניים רבים למסקנה כי קיים תכנון כלשהו”, כתב הפיזיקאי פול דיוויס. אלברט אינשטיין, אחד הפיזיקאים והמתמטיקאים המפורסמים ביותר בכל הזמנים, כתב: ”העובדה שניתן להבין [את עולם הטבע] היא בגדר נס”. בעיני רבים, נס זה כולל את החיים עצמם, החל מאבני היסוד שלהם וכלה במוח האדם המדהים.
הדנ”א ומוח האדם
הדנ״א הוא החומר הגנטי המצוי בכל התאים החיים והבסיס המולקולרי הקובע את התורשה. * ניתן להשוות חומצה מורכבת זו לתרשים או למתכון, כיוון שהדנ״א עמוס במידע המוצפן במבנה כימי ומאוחסן בסביבה מולקולרית המסוגלת לתרגם צופן זה ולפעול על־פיו. כמה מידע מאוחסן בדנ״א? אם היו ממירים את יחידות הבסיס, הקרויות נוּקליאוֹטידים, לאותיות האלף־בית, הן היו ”ממלאות למעלה ממיליון דפים של ספר ממוצע”, נאמר בספר עיון אחד.
אצל רוב האורגניזמים הדנ״א מאוחסן בתוך גופיפים דמויי חוט, המכונים כרומוזומים, הממוקמים בתוך הגרעין של כל תא. קוטר גרעין ממוצע הוא כ־5 מיקרומטר. חשוב על כך — כל המידע הדרוש ליצירת גופך הייחודי נמצא בצרורות זעירים שניתן לראות רק מבעד למיקרוסקופ! כפי שאמר מדען אחד בצדק, לאורגניזמים חיים יש ”את המערכת המזערית ביותר לאחסון/אחזור מידע המוכרת לאדם”. זה בהחלט מדהים אם לוקחים בחשבון את קיבולת הזיכרון של שבבי מחשב, דיסקים וכדומה. ובנוסף לכך הדנ״א עדיין לא גילה את רוב סודותיו. ”כל תגלית חושפת מורכבות חדשה”, מציין כתב העת ניו סיינטיסט. *
האם הגיוני לזקוף תכנון וארגון כה מושלמים ליד המקרה העיוור? אילו היית נתקל במקרה בספר הדרכה טכני מאוד בעובי מיליוני דפים הכתובים בקוד יעיל, האם היית מסיק מכך שהספר איכשהו נכתב מעצמו? ומה אם הספר היה כל כך קטן שכדי לקרוא בו היית צריך להשתמש במיקרוסקופ רב עוצמה? ומה אם הוא היה מכיל הוראות מדויקות ליצירת מכונה אינטליגנטית בעלת יכולת תיקון עצמי ושכפול עצמי, הבנויה ממיליארדי חלקים שאת כולם יש להרכיב יחד בדיוק בזמן המתאים ובדרך הנכונה? איש, כמובן, לא יעלה על הדעת שספר כזה פשוט נכתב מעצמו.
לאחר שבחן מחקרים שנערכו לאחרונה על המנגנונים הפנימיים של התא, אמר הפילוסוף הבריטי אנטוני פלוּ, שהיה בעבר אחד התומכים הנלהבים ביותר באתיאיזם: ”המורכבות הכמעט בלתי נתפסת של התהליכים הדרושים כדי ליצור (חיים), [מראה] שישות תבונית הייתה ללא ספק מעורבת בכך”. פלו מאמין שיש ”ללכת אחרי הראיות ואין זה משנה לאן הן מוליכות אותך”. במקרה שלו הן הובילו אותו לשינוי מוחלט בחשיבה וכעת הוא מאמין באלוהים.
גם מוח האדם מעורר פליאה אצל מדענים רבים. המוח הוא תוצר של הדנ״א, והוא תואר כ”דבר המורכב ביותר ביקום”. אפילו מחשב העל המתקדם ביותר נראה פרימיטיבי מאוד בהשוואה לגוש ורוד־אפרפר זה השוקל קילוגרם וחצי בקירוב ומורכב מנוירונים ומתאים אחרים. חוקר מערכות עצבים אחד אמר שככל שהמדענים לומדים יותר על המוח ועל החשיבה והרגשות, ”כך הם נראים יותר מופלאים ובלתי נתפסים”.
חשוב על כך: המוח מאפשר לנו לנשום, לצחוק, לבכות, לפתור חידות, לבנות מחשבים, לרכוב על אופניים, לכתוב שירה ולהביט בשמי הלילה בפליאה. האם זה הגיוני לייחס יכולות אלו לאבולוציה עיוורת?
אמונה המבוססת על עובדות
האם כדי להבין את עצמנו עלינו לבחון צורות חיים נחותות מאיתנו, כגון קופים וחיות אחרות, כפי שעושים חסידי תורת האבולוציה? או שמא עלינו לפנות לאלוהים, מקור נעלה יותר, כדי למצוא תשובות? נכון שיש דברים מסוימים המשותפים לנו ולבעלי החיים. למשל, עלינו לאכול, לשתות ולישון, ויש לנו יכולת להוליד צאצאים. אך יחד עם זאת, אנו ייחודיים במובנים רבים. ההיגיון אומר שמקורן של התכונות המייחדות אותנו כבני אדם הוא בישות נעלה מאיתנו — באלוהים. המקרא מסכם זאת בפשטות באומרו שאלוהים יצר את האדם ”בצלמו”, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה רוחנית (בראשית א׳:27). תוכל לבחון את תכונותיו של אלוהים, אשר חלקן מופיעות בפסוקים הבאים: דברים ל״ב:4; יעקב ג׳:17, 18; יוחנן א׳. ד׳:7, 8.
בוראנו העניק לנו יכולת שכלית המאפשרת לנו לחקור את העולם הסובב אותנו ולמצוא תשובות משביעות רצון לשאלותינו. בעניין זה כתב חתן פרס נובל ויליאם ד. פיליפס: ”כאשר אני בוחן את הסדר, את ההיגיון ואת היופי של היקום, אני מגיע למסקנה שאינטליגנציה נעלה יותר יצרה את מה שאני רואה. בתור מדען אני מוקיר את ההרמוניה ואת הפשטות המדהימה של הפיזיקה וזה מחזק את אמונתי באלוהים”.
לפני כאלפיים שנה כתב אדם חד הבחנה בנוגע לעולם הטבע: ”הלוא עצמותו הנעלמת [של אלוהים], היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו” (רומים א׳:20). הכותב — השליח המשיחי פאולוס — היה אדם נבון ומלומד מאוד בתורת משה. בזכות אמונתו המבוססת על היגיון הפך אלוהים למוחשי בעיניו. חוש הצדק המפותח שלו הניע אותו לזקוף לאלוהים את פעלי הבריאה.
אנו תקווה שגם אתה תראה שהאמונה באלוהים אינה חסרת היגיון. למעשה, בדומה לפאולוס, אנו מעודדים אותך לא רק להאמין בקיומו של יהוה אלוהים אלא גם להבין — כפי שמיליונים כבר הבינו — שהוא ישות רוחנית בעלת תכונות שובות לב. תכונות אלה נוגעות לליבנו ומושכות אותנו אליו (תהלים פ״ג:19; יוחנן ו׳:44; יעקב ד׳:8).
[הערות שוליים]
^ ס׳ 3 ראה המאמר ”האבולוציה — האם היא עובדה?” בהוצאת עורו! מספטמבר 2006.
^ ס׳ 14 דנ״א הוא ראשי התיבות של חומצה דֶאוֹקְסִירִיבּוֹנוּקְלֶאית.
^ ס׳ 15 כאשר צ׳ארלס דרווין הגה את תורת האבולוציה, לא היה לו כל מושג על מורכבותו של התא החי.
[תיבה בעמוד 16]
האם הזוועות הנעשות בשם הדת מצדיקות חוסר אמונה באלוהים?
רבים אינם מאמינים בבורא בשל מעשי הניצול והשחיתות שהשחירו את דפי ההיסטוריה של דתות רבות. אך האם זוהי סיבה מוצדקת לחוסר אמונה? לא. ”להתנהגות המבישה ולמעשי הזוועה של הדתות הממוסדות”, אומר רוי אברהם ורגזה במבוא שכתב לספרו של אנטוני פלו יש אלוהים (There Is a God) ”אין כל קשר לשאלה האם אלוהים קיים, כמו שלאיום להפצת נשק גרעיני אין כל קשר לשאלה האם 2E=mc”. *
[הערת שוליים]
^ ס׳ 31 אנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בריבוע.
[תמונות בעמוד 15]
אם זוקפים את התכנון של מבנה קדום לבני אדם, למי עלינו לזקוף את התכנון שאנו רואים בטבע?
[תמונה בעמוד 15]
אלברט אינשטיין
[תמונות בעמודים 16, 17]
הדנ״א הוא כמו ספר מיקרוסקופי המכיל מידע יקר ערך ליצירת חיים תבוניים
[תמונות בעמוד 17]
מוח האדם תואר כ”דבר המורכב ביותר ביקום”
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 14]
The Print Collector/age fotostock ©