פגוש שימפנזים בטבע
פגוש שימפנזים בטבע
בעודנו עושים את דרכנו בשביל הצר אל תוככי היער הטרופי של אפריקה המשוונית, מתרגלות עינינו אט אט לאור המבליח מבעד לחופת הענפים והעלים הצפופה. הקולות העמומים שמשמיעים הצרצרים ללא הרף והעצים הענקיים המכוסים במטפסים — שחלקם מתנשאים לגובה של למעלה מ־55 מטר — ממלאים אותנו התפעמות וציפייה. אנו חשים שבסביבה אפלולית זו עלינו לשמור על עירנות ולצעוד בשקט. לפתע, אנו שומעים קול הווו רם, מלווה בהתנשפויות מהירות. הצלילים מתחזקים בעוצמתם ועולים עד שהם מגיעים לעוצמה מחרישת אוזניים, ואז לפתע הם נפסקים כמעט לגמרי. ההליכה המייגעת הביאה אותנו לרגע המרגש שלו ציפינו — איתרנו חבורת שימפנזים.
המולה מטורפת זו — המלווה בהתנשפויות מהירות, בצווחות ולפעמים גם בחבטות בגזעי העצים — היא דרכם של השימפנזים לתקשר. נראה כי אספקה גדולה של תאנים בשלות ערבות לחיך היא שגרמה לצורך מיידי זה ליצירת קשר עם שאר החבורה. אנו נושאים מבטנו אל צמרתו של עץ תאנה גבוה ורואים שימפנזים רבים, אולי 20 או 30 פרטים, אוכלים להם בשלווה תאנים. שערם השחור מבהיק להפליא באור השמש. אחד השימפנזים מתחיל להשליך עלינו זרדים, ולא חולף זמן רב ושאר החבורה מצטרפת אליו — זהו סימן ברור לכך שהם אינם מתכוונים לחלוק אספקת מזון זו עם אף אחד.
העונה הטובה ביותר לאתר שימפנזים היא כאשר יש שפע פירות. בזמנים אחרים קשה יותר לאתרם כיוון שהם נמצאים לרוב בקבוצות קטנות באזורי צמחייה נמוכה. שימפנזים בטבע נוהגים לאכול לסירוגין במהלך רוב שעות היום ולשוטט להם בשטחים המתפרשים על פני מספר קילומטרים רבועים. מלבד פירות הם ניזונים מעלים, זרעים וגבעולים. הם גם אוכלים נמלים, טרמיטים וביצי ציפורים. מדי פעם הם עשויים לצוד ולהרוג בעלי חיים קטנים, כולל קופים.
השעה היא כמעט שעת צהריים והשימפנזים חשים בחום הגובר. אחד השימפנזים מתחיל לרדת מהעץ, ועד מהרה מצטרפת אליו שאר החבורה. ואז, אחד אחד, הם נכנסים אל תוך סבך היער. זכר צעיר שובב מתנדנד לו מענף לענף ומתרחק משאר החבורה על מנת להביט בנו יותר מקרוב. עליזותו וסקרנותו של שימפנזה צעיר זה מעלות חיוך רחב על פנינו.
תכונות מרתקות
”הסתכלו לאחור”, אומר אחד מחברי הקבוצה בשעה שאנו עושים את דרכנו חזרה. אנו מסתובבים ורואים את אחד השימפנזים מציץ בהססנות מאחורי גזע עץ. הוא עומד על שתי רגליו וגובהו כמטר אחד. כאשר אנו מביטים בו, הוא מסתיר את פניו מאחורי העץ ואז שב ומציץ כעבור מספר רגעים. איזו סקרנות מקסימה! השימפנזים מסוגלים לעמוד על שתי רגליים ואפילו ללכת כך למרחק קצר. אולם בדרך כלל הם משתמשים בכל ארבע גפיהם כדי לתמוך במשקל גופם. בעמוד השדרה של
השימפנזה אין הקיעור בגב התחתון המאפשר לבני אדם לעמוד זקוף. כמו כן, מבנה השימפנזים מתאים הרבה יותר להליכה על ארבע, לטיפוס על עצים ולמעבר מענף לענף, כיוון ששרירי העכוז שלהם חלשים יחסית וזרועותיהם ארוכות וחזקות בהרבה מהרגליים.זרועותיהם הארוכות של השימפנזים מסייעות להם במיוחד כאשר הם צריכים להגיע לפרי הצומח על ענפים דקים שאינם יכולים לשאת את כובד משקלם. ידיהם ורגליהם מותאמות בצורה מושלמת כדי ללפות את הענפים ולאחוז בהם בחוזקה. בהונות הרגליים פונות הצידה ומשמשות כאגודלים. הדבר מסייע להם לטפס על עצים או אפילו לתפוס ולשאת חפצים ברגליים כמעט באותה קלות כמו בידיים. יכולת זו שימושית במיוחד כאשר מגיע הזמן לבנות קן מדי ערב. לאחר מספר דקות שבהן הוא מכופף ומסדר עלים וענפים, לשימפנזה יש מקום רך ונוח לשנת הלילה.
זה בהחלט מעניין לצפות בשימפנזים ולחקור אותם בחיק הטבע, כיוון שיש להם תכונות מרתקות רבות, ובינם לבין האדם יש קווי דמיון בולטים מבחינה אנטומית והתנהגותית. אך יש שמתעניינים בשימפנזים אך ורק למטרות ניסויים, וזאת על מנת לבסס את התיאוריה הטוענת שקיים קשר אבולוציוני בינם לבין האדם. אי לכך, שאלות כגון אלו עשויות לצוץ: באיזה מובן השימפנזים ובני האדם כל כך שונים זה מזה? באיזה אופן האדם, בשונה מבעלי החיים, נברא ”בצלם אלוהים”? (בראשית א׳:27).
חוויה בלתי נשכחת
השימפנזים בטבע חמקמקים, והם לרוב נעלמים ברגע שהם מבחינים באדם שפלש לשטחם. אולם כדי להגן ולשמור עליהם, הורגלו מספר קבוצות של שימפנזים לנוכחותו של האדם.
ביקורנו הקצר בביתם של השימפנזים ביער היה חוויה בלתי נשכחת. הוא עזר לנו להכיר, ולו במעט, את טבעם האמיתי של שימפנזים אלה — השונים כל כך מהשימפנזים הנמצאים בגני חיות או במעבדות. הם בהחלט בעלי חיים מקסימים והם נמנים בין ’הרמש וחיות הארץ’ שאלוהים אמר עליהם כי טוב. הם תוכננו כך שיתאימו בצורה מושלמת לסביבה שבה הם נועדו לחיות (בראשית א׳:24, 25).
[תיבה/תמונה בעמודים 23, 24]
השימפנזים והאדם
בספרה אני והשימפנזים כותבת הזואולוגית ד״ר ג׳יין גוּדוֹל שמסקנותיה בשנות ה־60 בדבר יכולתם של השימפנזים ’לעשות כלים’ ”שיכנעו מדענים אחדים כי יש צורך להגדיר מחדש את האדם באופן מורכב יותר”. היה זה מדהים לגלות ששימפנזים משתמשים בעלים כבספוג, מפצחים אגוזים בעזרת סלעים או ענפים ומסירים עלים מענפים לפני שהם נועצים אותם בתילי עפר כדי לשלוף טרמיטים. אולם כיום זוהי עובדה ידועה שלמספר בעלי חיים יש יכולת מדהימה לעשות כלים. ד״ר ת. כ. ברבר, מחבר הספר The Human Nature of Birds — A Scientific Discovery With Startling Implications מציין: ”כל בעלי החיים שנחקרו ביסודיות, וביניהם לא רק קופים ודולפינים אלא גם נמלים ודבורים, הפגינו מודעות בסיסית ואינטליגנציה מעשית מפתיעות לגמרי”.
אך כל זאת אינו משנה בשום דרך את העובדה שהאדם יחיד במינו. כפי שכותב פרופסור דיוויד פרימק, ”הדקדוק או התחביר של השפה האנושית בהחלט מיוחדים במינם”. אכן, המורכבות של השפה האנושית ביחד עם עושרה של תרבות האדם, שבה השפה והדיבור ממלאים תפקיד מכריע, בהחלט מבדילים אותנו מבעלי החיים.
לאחר שנים של חקר שימפנזים בטבע כתבה ג׳יין גוּדוֹל: ”אינני יכולה לשוות בנפשי כי השימפנזים יפתחו זה כלפי זה רגשות הדומים במידה כלשהי לעדנה, ליצר ההגנה, לסובלנות ולהתרוממות־הרוח שהם מסימניה המובהקים של האהבה האנושית במובנה האמיתי והעמוק ביותר”. עוד אמרה: ”התודעה העצמית של האדם חורגת מן המוּדעוּת הפרימיטיבית לגוף הבשר. האדם תובע הסבר למסתורין קיומו, לפלאי העולם הסובב אותו וליקום כולו”.
המקרא מסביר את ההבדל בין בעלי החיים ובני האדם באומרו שהאדם נוצר ”בצלם אלוהים” (בראשית א׳:27). מכאן שבניגוד לבעלי החיים, האדם נברא בצלם אלוהים במובן זה שהוא משקף את תכונותיו, שהגדולה שבהן היא אהבה. כמו כן, האדם מסוגל לרכוש ידע עצום ויש לו היכולת להפעיל אינטליגנציה העולה על זו של כל בעל חיים אחר. האדם גם ניחן בבחירה חופשית והוא אינו פועל על־פי אינסטינקטים בלבד.
[תמונות בעמוד 24]
שימפנזים הם יצורים עליזים וסקרנים והם תוכננו כך שיתאימו בצורה מושלמת לסביבתם
[שלמי תודה]
שימפנזים, למעלה מימין: Corbis/Punchstock/Getty Images; מתחת משמאל ומימין: SuperStock RF/SuperStock; ג׳יין גודול: Martin Engelmann/age fotostock ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 22]
Photononstop/SuperStock ©