הדרכה למשפחה | הורות
כיצד להציב כללים לילדך בן העשרה?
הקושי
ילדך בן העשרה טוען שאתה קשוח מדי. התחושה הפנימית שלך אומרת לך משהו אחר. ’אם אגמיש את הכללים’, אתה חושב, ’הוא יסתבך בצרות!’
אתה בהחלט יכול להציב כללים סבירים לילדך בן העשרה. אולם קודם כול עליך להבין מה גורם לו להתרעם על הכללים.
מדוע זה קורה
מיתוס: כל בני הנוער מתקוממים נגד כללים; זה חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות.
עובדה: אם הורים יקבעו כללים סבירים וישוחחו עליהם עם ילדם בן העשרה, יקטנו הסיכויים שהוא יתמרד.
אומנם התנהגות מרדנית מקפלת בתוכה מספר גורמים, אך ההורים עלולים שלא ביודעין לעודד מרדנות אם הכללים שקבעו נוקשים או אינם מתאימים עוד לגיל הילד. תן דעתך לנקודות הבאות:
-
כללים נוקשים. כאשר הורים קובעים כללים שאינם פתוחים לדיון, הכללים הופכים להיות יותר כמו כתונת משוגעים החונקת את הילד מאשר כחגורת בטיחות המגנה עליו. כתוצאה מכך הוא עלול לעשות בסתר בדיוק את אותם הדברים שהוריו אוסרים עליו לעשות.
-
כללים שאינם מתאימים עוד לגיל הילד. ”כי ככה אמרתי” — יכול להיות שזה מספיק לילד קטן, אבל תשובה זו אינה מספקת ילדים בגיל העשרה. ילדים מתבגרים צריכים הסברים. אחרי הכול, ייתכן שבעתיד הקרוב ילדך בן העשרה יגור לבד ויחליט בעצמו החלטות כבדות משקל. עדיף בהרבה שהוא ילמד לפתח שיקול דעת ולהחליט החלטות נבונות עכשיו, כל עוד הוא נמצא תחת השגחתך.
אבל מה תוכל לעשות אם נראה שילדך בן העשרה מתרעם כל הזמן על הכללים שקבעת?
מה תוכל לעשות?
קודם כול עליך להבין שבני נוער זקוקים — ועמוק בפנים אף רוצים — שיציבו להם גבולות. לכן הצב כללים וודא שילדך בן העשרה מבין אותם. ”אם מציבים לבני הנוער גבולות ברורים, ואם הם מצפים למידה סבירה של השגחה הורית, יקטנו הסיכויים שהם יתנהגו בצורה מדאיגה”, נאמר בספר על הורים ומתבגרים (Letting Go With Love and Confidence). בניגוד לכך, הורים שאינם מגלים מעורבות בחיי ילדיהם בני העשרה ומעניקים להם יותר מדי חופש, יוצרים את הרושם שלא אכפת להם. וזה בהחלט מתכון למרד (עיקרון מקראי: משלי כ״ט:15).
אם כן, כיצד תוכל לגלות איזון? אפשר לילדך בן העשרה להגיד מה הוא חושב על כללי הבית. למשל, אם הוא מבקש ממך להתגמש בעניין שעת החזרה הביתה, הקשב לו בזמן שהוא מסביר את עצמו. אם ילדך בן העשרה ידע שהקשבת לו במלוא תשומת הלב, יש סיכוי גדול יותר שהוא יהיה מוכן לכבד את החלטתך ולציית לה — גם אם הוא אינו מסכים אתה (עיקרון מקראי: יעקב א׳:19).
אולם לפני שתחליט החלטה כלשהי עליך לזכור שילדים בגיל העשרה נוטים לבקש יותר מדי חופש, ואילו ההורים נוטים להעניק פחות מדי חופש. לכן שקול בכובד ראש את בקשתו של ילדך בן העשרה. האם הוא הוכיח שהוא אחראי? האם הנסיבות מצדיקות גילוי גמישות מצדך? הייה מוכן להתגמש כשהדבר מתאים (עיקרון מקראי: בראשית י״ט:17–22).
עליך לא רק להקשיב לרגשותיו של ילדך בן העשרה, אלא גם להבהיר לו מה הם הדברים המדאיגים אותך. בעשותך כן תלמד אותו לקחת בחשבון לא רק את רצונותיו, אלא גם את רגשותיהם של אחרים (עיקרון מקראי: קורינתים א׳. י׳:24).
לבסוף, החלט החלטה והסבר את הסיבות להחלטתך. גם אם הוא לא יהיה מרוצה מההחלטה, סביר להניח שהוא ישמח שיש לו הורים שמקשיבים לו. זכור, אתה מלמד את ילדך המתבגר כיצד להתנהג כאדם בוגר. כאשר אתה מציב כללים סבירים ומשוחח אתו עליהם, אתה עוזר לו להפוך למבוגר אחראי (עיקרון מקראי: משלי כ״ב:6).