עכבישים ממין Parasteatoda tepidariorum מייצרים קורים היכולים להיות חזקים מספיק כדי להיצמד לדופן הקיר או חלשים מספיק כדי להינתק מהקרקע ולשמש כמלכודת קפיץ ללכידת חרקים המהלכים על האדמה. כיצד מייצר עכביש זה שני סוגי רשתות, הן חזקות והן חלשות, על־ידי אותו הדבק?‏

נקודות למחשבה: העכביש טווה חוטי משי דביקים ביותר היכולים להיצמד בחוזקה לקיר, לתקרה או למשטח דומה. קורים אלה חזקים מספיק כדי לא להיקרע כאשר חרק מעופף פוגע בהם. עם זאת, חוקרים באוניברסיטת אקרון שבאוהיו, ארה”ב, גילו שקורי המשי שנצמדים לקרקע שונים לחלוטין במבנה שלהם מהקורים שנצמדים לקיר. לקורי הקרקע יש פחות נקודות אחיזה מאשר לקורי הקיר, ומשום כך הם ניתקים בקלות מן הקרקע ולוכדים במהירות את החרקים שנכנסים לתוכם.‏

על־פי ידיעה שהתפרסמה מטעם אוניברסיטת אקרון, החוקרים שחשפו פלא טבע זה ”כבר התחילו לעבוד על פיתוח דבק סינתטי שיחקה את המבנה המתוחכם של קורי העכביש”. המדענים שואפים לייצר דבק שניתן יהיה להשתמש בו גם בתחבושות פשוטות וגם לאיחוי סדקים בעצמות.‏

מה דעתך? האם יכולתו של עכביש זה לייצר שני סוגי רשתות על־ידי אותו הדבק התפתחה בתהליך אבולוציוני? או האם היא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏