בגדה המזרחית של נהר מוטויאסו בהירושימה, יפן, ניצב בניין העומד בהריסותיו מאז 1945. מדוע לא שיקמו אותו במשך 70 שנה?‏

במקור היה זה בניין לבנים בן שלוש קומות שבנייתו הושלמה ב־1915. הוא שימש כאולם תצוגה לקידום התעשייה. אך הכול השתנה ב־6 באוגוסט 1945 בשעה 8:15 בבוקר. באותו הרגע התפוצצה פצצת אטום בגובה של כ־550 מטר מעל העיר, כמעט ישירות מעל אולם התצוגה. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהאדם השתמש בפצצת אטום לצורכי לחימה. כל מי שהיו בתוך הבניין נהרגו בו במקום. אולם השלד של החלק המרכזי של הבניין נותר על תלו.‏

מבנה זה, שנשאר באותו המצב עד ימינו, מהווה ”תזכורת נוקבת ורבת־עוצמה לנשק ההרסני ביותר שיצר המין האנושי אי פעם”, נמסר במאמר מטעם אונסק”ו.‏ * ב־1996 הכריז אונסק”ו על המבנה כאתר מורשת עולמית, והוא זכה לשם ”אנדרטת השלום בהירושימה”.‏

למרבה הצער, אתרי הנצחה מכמירי לב כדוגמת זה לא שמו קץ למלחמות אשר לא אחת פורצות בשל חמדנות, לאומנות ושנאה על רקע גזע, שבט ודת. האם נגזר על המין האנושי לחיות לעד בעולם מוכה מלחמות?‏

המקרא משיב שלא! בתהלים מ”ו:10 נאמר: ”[אלוהים] משבית מלחמות עד קצה הארץ. קשת ישבר, וקיצץ חנית; עגלות ישרוף באש”. באותה התקופה יחליף אלוהים את ממשלות האדם בממשלה כלל־עולמית מטעמו — מלכות אלוהים, שבראשה עומד ישוע המשיח אשר הוכתר ל”מלך המלכים” (‏ההתגלות י”א:15; י”ט:16‏).‏

באותם ימים לא יהיה עוד צורך באנדרטאות הממחישות עד כמה אווילי מצד האדם להילחם ברעהו. ”לא תיזכרנה הראשונות”, כלומר הצרות והקשיים של ימינו, ”ולא תעלינה על לב”, נאמר בישעיהו ס”ה:17‏.‏