עיקרון מקראי: ‏”יהיו הנישואין מכובדים אצל הכול ותהיה מיטת הנישואין ללא טומאה” ‏(‏עברים י”ג:4‏).‏

היתרונות: יש החושבים שנאמנות בנישואין היא מושג מיושן. אך הם טועים — ובגדול! כפי שהיה נכון בימים שבהם נכתב המקרא, גם כיום בוגדנות מובילה לכאב וצער (‏משלי ו’:34, 35‏).‏

ג’סי, בעל ואב לשניים, כתב: ”בזכות נאמנותנו זה לזה יש לאשתי ולי יחסים הדוקים, ואנחנו מאושרים. אמון הוא דבר חיוני בנישואין, וחוסר נאמנות הורס את האמון” — ומלבד זאת גם מסב נזק רב לילדים.‏

ליגאיה * נקטה קו פעולה שסיכן את נישואיה. ”התחלתי להתרועע עם אנשים שהשפיעו עליי לרעה”, היא מספרת. ”בעקבות כך התחלתי ללכת למסיבות לילה פרועות ולבגוד בבעלי”. האם סגנון החיים הזה הסב לה אושר? כלל וכלל לא. היא ובעלה רבו כל הזמן, והיא הייתה אומללה. היא מוסיפה: ”כשראיתי לאיזה מצב מחפיר הכנסתי את עצמי, הבנתי עד כמה צדקו הוריי כשאמרו לי: ’חברה רעה תשחית הרגלים טובים’” (‏קורינתים א’. ט”ו:33‏).‏

ליגאיה ממשיכה: ”לפני שהעניינים החמירו עוד יותר, החלטתי לשים סוף להתנהגות הפסולה שלי ולהתחיל ללמוד את המקרא — והפעם ליישם את הכתוב בו”. מה הייתה התוצאה? נישואיה ניצלו, ובעלה החל להפגין כלפיה יותר חמימות ולנהוג בה בכבוד. ”המקרא שינה את חיי”, היא אומרת, ”ואני לא מתחרטת לרגע על כך שזנחתי את סגנון החיים הקודם שלי ואת ’החברים’ שלי”.‏