אתה שם לב שבנך בן השש לא יודע לגלות ריסון עצמי. כשהוא רואה משהו שהוא רוצה, הוא דורש לקבל אותו כאן ועכשיו! כשהוא כועס, הוא לא אחת מתפרץ בזעם. ’האם זו התנהגות נורמאלית לילד בגילו?’ אתה שואל את עצמך. ’האם זה רק שלב חולף שיעבור לו כשיגדל, או האם זה הזמן ללמד אותו שליטה עצמית?’‏

התרבות של היום ממעיטה בחשיבות השליטה העצמית. ‏”בתרבות המתירנית של ימינו מבוגרים וילדים חשופים כל הזמן למסר שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם”, כותב ד”ר דיוויד וולש. ”מכל הכיוונים — החל ביועצים לשיפור החיים הפועלים מכוונות טובות וכלה בפרסומאים תאבי בצע — אנו מקבלים את המסר שצריך להיכנע לגחמותינו”.‏ *

חשוב ללמד שליטה עצמית כבר בגיל מוקדם. במחקר ארוך טווח בהשתתפות ילדים בני ארבע, נתנו החוקרים לכל אחד מהילדים ממתק מרשמלו ואמרו להם שהם יכולים לאכול אותו מייד או לחכות קצת ולקבל מרשמלו נוסף כגמול על סבלנותם. לאחר שגדלו הילדים וסיימו את לימודיהם בתיכון, התברר שאלה שהפגינו שליטה עצמית בגיל ארבע הצליחו יותר מבחינה רגשית וחברתית והגיעו להישגים גבוהים יותר בלימודים בהשוואה לשאר המשתתפים במחקר.‏

אם לא מלמדים ילדים שליטה עצמית, עלול להיות לכך מחיר כבד. חוקרים סבורים שהחוויות שחווה הילד יכולות לשנות את המעגלים החשמליים במוחו. ד”ר דן קינדלון מסביר שמשמעות הדבר היא ש”אם נפנק את ילדינו יותר מדי ולא נלמד אותם לחכות לתורם, לדחות סיפוקים ולעמוד בפיתויים, לא יתרחשו במוחם השינויים העצביים שאנו מאמינים כי הם מביאים לגיבוש אישיות איתנה”.‏ *

הצב דוגמה אישית. האם אתה מגלה שליטה עצמית? האם ילדך רואה אותך מאבד סבלנות ויוצא מהכלים בפקק תנועה, עוקף אנשים בתור בחנות או קוטע את דבריהם של אחרים? ”הדרך הפשוטה ביותר לעזור לילדינו לפתח שליטה עצמית היא להציב להם דוגמה אישית”, כותב קינדלון (‏עיקרון מקראי: רומים י”ב:9‏).‏

למד את ילדך שיש השלכות למעשיו. בהתאם לגילו של ילדך עזור לו להבין שיש תועלת בדחיית סיפוקים ושיש מחיר לכניעה לגחמות. לדוגמה, אם ילדך כועס כי מישהו פגע בו, אמור לו לקחת פסק זמן ולשאול את עצמו: ’אם אפגע בו בחזרה, האם זה יעזור או רק יחמיר את הבעיה? האם יש דרך טובה יותר להתמודד עם המצב — למשל, לספור עד עשר כדי להירגע או פשוט להתרחק מהמקום?’ (‏עיקרון מקראי: גלטים ו’:7‏).‏

ספק לילדך תמריצים. כאשר ילדך מגלה שליטה עצמית, שבח אותו על כך. אמור לו שלא תמיד קל לוותר על משהו שרוצים, אבל כשמצליחים לעשות זאת, זה סימן לחוזק. במקרא כתוב ש”איש אשר אין מעצור לרוחו” הוא כמו ”עיר פרוצה אין חומה” (‏משלי כ”ה:28‏). לעומת זאת, ”טוב ארך אפיים מגיבור” (‏משלי ט”ז:32‏).‏

ערוך תרגולים. שחק עם ילדך במשחק תפקידים. תוכל לקרוא למשחק ”מה אתה היית עושה?” או ”החלטה טובה, החלטה רעה” או שם דומה. שוחחו יחד על מצבים שונים שיכולים להתעורר. הציגו תגובות אפשריות והגדירו מהי תגובה טובה ומהי תגובה רעה. גלה יצירתיות: אפשר להשתמש בבובות, לצייר ציורים או להיעזר בשיטה אחרת כדי להפוך את התרגולים האלה למהנים ולימודיים. מטרתך היא לעזור לילדך להבין שעדיף לגלות שליטה עצמית מאשר להגיב באימפולסיביות (‏עיקרון מקראי: משלי כ”ט:11‏).‏

גלה סבלנות. במקרא נאמר ש”איוולת קשורה בלב נער” (‏משלי כ”ב:15‏). אם כן, אל תצפה שילדך יפתח שליטה עצמית בן לילה. ”זהו תהליך ארוך ואיטי של התקדמות, נסיגה והתקדמות נוספת”, נאמר בספר למד את ילדיך היטב ‏(Teach Your Children Well). אך המאמץ משתלם. ”לילדים שיודעים לומר לא לעצמם”, ממשיך הספר, ”יהיה קל יותר לומר לא לסמים בגיל שתים עשרה ולא ליחסי מין בגיל ארבע עשרה”.‏