כמה זמן נותר לרשעים?
כמה זמן נותר לרשעים?
”למה... תחריש [יהוה] בבַלַע רשע צדיק ממנו?” (חבקוק א׳:13).
1. מתי תימלא הארץ לדעת את כבוד יהוה?
האם ישמיד אלוהים את הרשעים? אם כן, עד מתי נחכה? שאלות אלו נשאלות בכל רחבי העולם. היכן נמצא את התשובות? התשובות מצויות בדברי נבואה שנכתבו בהשראה העוסקים במועד שקבע אלוהים. הם מבטיחים לנו שיהוה יבצע בקרוב את דין הרשעים. רק אז ”תימלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים”. זו ההבטחה הנבואית הכתובה בדברו הקדוש של אלוהים בחבקוק ב׳:14.
2. אילו שלושה גזרי דין שחרץ אלוהים מכיל ספר חבקוק?
2 ספר חבקוק נכתב ב־628 לפה״ס, והוא מורכב משלושה גזרי דין שחרץ יהוה אלוהים. שניים מהם כבר יצאו אל הפועל. הראשון היה הדין שגזר יהוה בימי קדם על ממלכת יהודה הסוררת. והשני? זהו גזר הדין שביצע אלוהים נגד בבל הרודנית. אם כן, אנו סמוכים ובטוחים שגם גזר דינו השלישי של אלוהים יֵצא לפועל. בעצם, זה צפוי לקרות ממש בקרוב. למען הצדיקים באחרית הימים, ישמיד אלוהים את כל הרשעים. כולם, עד האחרון שבהם, יומתו ב”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות” הקרבה ובאה בצעדי ענק (ההתגלות ט״ז:14, 16).
3. מה יקרה בוודאות לרשעים בימינו?
3 מלחמת היום הגדול אשר לאלוהים ממשמשת ובאה. משפטי יהוה בעבר על יהודה ובבל בוצעו, ובאותה ודאות יבוצע משפטו על הרשעים בימינו. הבה נדמיין לעצמנו שאנו ביהודה בימי חבקוק. מה המצב בארץ?
מהומה בארץ
4. אילו חדשות מזעזעות מגיעות לאוזני חבקוק?
4 שווה בנפשך את חבקוק נביא יהוה יושב על גג ביתו בשעות הערב ונהנה ממשב רוח קרירה ולצדו מונח כלי נגינה (חבקוק א׳:1; ג׳:19). והנה מגיעות לאוזניו חדשות מזעזעות. יהויקים מלך יהודה הוציא להורג את אוריהו הנביא והשליך את נבלתו אל קברי בני העם (ירמיהו כ״ו:23). אמת, אוריהו לא בטח ביהוה בכל לבו, וברוב פחדו נמלט מצריימה. אך חבקוק יודע שהמעשה האלים מצד יהויקים לא נעשה מתוך כוונה להגן על כבוד יהוה. זה היה ביטוי לזלזול משווע בתורת אלוהים ולשנאה כלפי ירמיהו הנביא וכלפי משרתי יהוה האחרים.
5. איזה מצב רוחני שורר ביהודה, ומה תגובתו של חבקוק?
5 חבקוק רואה עשן קטורת מיתמר מגגות הבתים השכנים. אין זו קטורת ליהוה. זהו פולחן כזב שנעשה בתמיכתו של יהויקים מלך יהודה הרשע. בושה וחרפה! דמעות מציפות את עיני חבקוק, והוא פונה ליהוה בתחינה: ”עד אנה, יהוה, שיוועתי, ולא תשמע? אזעק אליך חמס, ולא תושיע? למה תראני אוון, ועמל תביט? ושוד וחמס לנגדי, ויהי ריב ומדון ישא? על כן תפוג תורה, ולא יצא לנצח משפט. כי רשע מכתיר את הצדיק, על כן יצא משפט מעוּקל” (חבקוק א׳:2–4).
6. מה אירע לתורה ולצדק ביהודה?
6 הגזל והאלימות פושים בכל. חבקוק רואה בכל עבר עמל, ריב ומדון, ’התורה פגה’, כלומר, נעשתה משותקת. ומשפט צדק? לעולם ’אינו יוצא’ מנצח! ידו תמיד על התחתונה. הרָשע מכתר את הצדיק, כלומר, עוקף את הצעדים המשפטיים שתכליתם להגן על החפים מפשע. ’המשפט יוצא מעוקל’. הצדק מסולף. איזה מצב מצער!
7. מה חבקוק נחוש בדעתו לעשות?
7 חבקוק עוצר לרגע וחושב על המצב. האם תיפול רוחו? בשום אופן! איש נאמן זה נזכר בכל הרדיפות שפקדו את משרתיו הנאמנים של אלוהים, והוא נחוש בדעתו לעמוד איתן ולמלא את תפקידו כנביא יהוה. חבקוק ימשיך להכריז את מסרי אלוהים — גם אם הדבר יעלה לו בחייו.
יהוה מבצע ”פועל” לא יאומן
8, 9. איזה ”פועל” לא יאומן מבצע יהוה?
8 בחזון רואה חבקוק את אנשי דת הכזב הממיטים חרפה על שם אלוהים. הקשב למה שאומר להם יהוה: ”ראו בגויים והביטו והִתַּמְּהוּ”. חבקוק ודאי תוהה מדוע פונה כך יהוה אל הרשעים. אחר כך הוא שומע את יהוה אומר להם: ”תְמָהוּ, כי פֹעַל פֹּעֵל בימיכם, לא תאמינו כי יסופר” (חבקוק א׳:5). יהוה עצמו אחראי ל’פועל הלא יאומן’. מהו הפועל?
9 חבקוק מקשיב היטב לדבריו הנוספים של אלוהים הכתובים בחבקוק א׳:6–11. זהו מסר מפי יהוה, ושום אל כזב או אליל דומם לא יעצרו את התגשמותו: ”הנני מקים את הכשדים, הגוי המר והנמהר, ההולך למרחבי ארץ, לרשת משכָּנות לא לו. איום ונורא הוא. ממנו משפטו ושְׂאֵתוֹ יֵצֵא. וקלו מנמרים סוסיו, וחדו מזאבי עֶרֶב, ופָשוּ פרשיו, ופרשיו מרחוק יבואו. יעופו כנשר חש לאכול. כֻּלֹּה לחמס יבוא. מגמת פניהם קדימה, ויאסוף כחול שֶבי. והוא במלכים יִתְקַלָס, ורוזנים משחק לו. הוא לכל מבצר ישחק, ויצבור עפר וילכדהּ. אז חלף רוח ויעבור ואשֵם. זו כוחו לאלוהו”.
10. את מי מקים יהוה?
10 איזו אזהרה נבואית מאת האל העליון! יהוה מקים את הכשדים, את ממלכת בבל האכזרית, אשר במסעותיהם ב”מרחבי ארץ” יכבשו משכנות רבים מספור. מחריד! צבא הכשדים ”איום ונורא”. הוא עושה דין לעצמו. ”ממנו משפטו”.
11. תאר את הסתערות צבאות בבל על יהודה.
11 סוסי בבל מהירים מנמרים קלי רגליים. פרשיה פראים יותר מזאבים רעבים המשחרים לטרף בלילה. הסוסים להוטים לצאת לדרך, ורוקעים ברגליהם בקוצר רוח. מבבל הרחוקה הם שמים פעמיהם אל יהודה. כנשר האץ אל ארוחתו הטעימה, יעוטו הכשדים עוד מעט על הטרף. האם תהיה זו סתם פשיטה, התקפה של כמה חיילים? לא ולא! ”כולו לחמס יבוא” כמו גדוד ענקי השועט לזרוע הרס וחורבן. פניהם רושפות אש, והם דוהרים מערבה אל יהודה וירושלים כרוח מזרחית חזקה. כוחות בבל לוקחים שבויים רבים ”כחול” אשר על שפת הים.
12. איזו גישה מפגינים הכשדים, ובמה ”אשם” צבא אימתני זה?
12 צבא הכשדים מתקלס במלכים ולועג לרוזנים, אשר אין בכוחם לעצור את התקדמותו הבלתי נלאית. ’לכל מבצר יִשחקו’ הבבלים, כי אין מבצר שיכול לעמוד בפניהם. הם ’צוברים עפר’, כלומר, שופכים סוללת עפר וממנה תוקפים. במועד שקבע יהוה, יחלוף הצבא האימתני כ”רוח”. כשיתקיף את יהודה וירושלים, יהיה ”אשם” בגרימת נזק לעם אלוהים. אחרי ניצחון סוחף, יתרברב מפקד הכשדים ויאמר: ’זה כוחו של אלוהינו’. אבל איזו טעות בידיו!
בסיס יציב לתקווה
13. מדוע מתמלא חבקוק תקווה וביטחון?
13 לנוכח הבנה ברורה יותר של מטרת יהוה, מתחזקת התקווה בלב חבקוק. בביטחון מלא הוא מדבר בשבחו של יהוה. בחבקוק א׳:12 אומר הנביא: ”הלוא אתה מִקֶדֶם, יהוה? אלוהַי, קדושי, לא תמות” [”לא נמות” הוא תיקון סופרים]. כן, יהוה אלוהים קיים ”מעולם עד עולם” (תהלים צ׳:1, 2).
14. כיצד מתנהגים תושבי יהודה הכופרים?
14 הנביא חשב על החזון שנתן לו אלוהים ושמח על ההבנה שקיבל. ואז הוסיף: ”יהוה, למשפט שַׂמְתוֹ; וצוּר, להוכיח יְסַדְתּוֹ”. אלוהים שפט לכף חובה את תושבי יהודה הכופרים, והם יקבלו תוכחה, עונש כבד, מאת יהוה. היה עליהם לראות בו את צורם, מעוזם ומחסם, מקור ישועתם הבלעדי (תהלים ס״ב:8; צ״ד:22; צ״ה:1). אבל מנהיגיה הכופרים של יהודה אינם קרבים אל אלוהים, וממשיכים לדכא את עובדי יהוה התמימים.
15. באיזה מובן יהוה ”טהור עיניים מראות רע”?
15 נביא יהוה מוטרד מאוד מן המצב. לכן, הוא אומר: ”טהור עיניים מראות רע; והביט אל עמל לא תוכל” (חבקוק א׳:13). יהוה ”טהור עיניים” מכדי להשלים עם הרע.
16. סכם את הכתוב בחבקוק א׳:13–17.
16 במוחו של חבקוק צצות שאלות מעניינות. הוא שואל: ”למה תביט בוגדים, תחריש בבַלַע רשע צדיק ממנו? ותעשה אדם כדגי הים, כרמש לא מושל בו? כֻּלֹּה בחכה העלה: יגֹרֵהו בחֶרְמוֹ [רשת דייגים], ויאספהו במכמרתו. על כן ישמח ויגיל. על כן יְזבח לחֶרְמו ויקַטֵר למכמרתו; כי בָּהֵמָה שָמן חלקו ומאכלו בריאה. הַעַל כן יריק חֶרְמוֹ, ותמיד להרוג גויים לא יחמול?” (חבקוק א׳:13–17).
17. (א) כיצד משרתים הבבלים את מטרת אלוהים בהתקיפם את יהודה ואת ירושלים? (ב) מה יגלה יהוה לחבקוק?
17 הבבלים יתקפו את יהודה ואת ירושלים בירתה ביוזמתם. הם לא יֵדעו שהם כלי שרת בידי אלוהים לביצוע משפטו הצודק על עמו הלא־נאמן. אין זה מפתיע שחבקוק מתקשה להבין שאלוהים ישתמש בבבלים הרשעים להוציא אל הפועל את גזר דינו. כשדים חסרי רחמים אלו לא עבדו את יהוה. בני אדם נחשבים בעיניהם ל’דגים ולרמשים’ שאפשר לצוד ולהכניע. תהיותיו של חבקוק ימצאו בקרוב מענה. עד מהרה יגלה יהוה לנביא שהבבלים לא יחמקו מעונש על מעשי הביזה שעשו ועל הדם הנקי ששפכו (חבקוק ב׳:8).
מוכן להמשך דבריו של יהוה
18. מה נוכל ללמוד מגישתו של חבקוק הניכרת בכתוב בחבקוק ב׳:1?
18 בינתיים מחכה חבקוק לשמוע מה עוד בפי יהוה. הנביא מצהיר נחרצות: ”על משמרתי אעמודה, ואתייצבה על מצור; ואֲצַפֶּה, לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי” (חבקוק ב׳:1). חבקוק הנביא להוט לדעת מה ישים יהוה בפיו למסור לעם. הוא מאמין שיהוה אלוהים אינו משלים עם הרע, ולכן תוהה מדוע הרֶשע פושה בכל. עם זאת, הוא מוכן לתקן את אורח חשיבתו. מה לגבינו? כשאנחנו תוהים מדוע דברים רעים מסוימים קורים, יעזור לנו ביטחוננו בצדקת יהוה אלוהים לשמור על איזון ולהוחיל לו (תהלים מ״ב:6, 12).
19. מה אירע לאומה היהודית הסוררת בהתאם להבטחה שנתן אלוהים לחבקוק?
19 אלוהים קיים את הבטחתו לחבקוק וביצע את משפטו על האומה היהודית הסוררת. הוא הרשה לבבלים לפלוש ליהודה. ב־607 לפה״ס החריבו הבבלים את ירושלים ואת בית המקדש, הרגו מנער ועד זקן ושבו המוני שבויים (דברי הימים ב׳. ל״ו:17–20). אחרי גלות ארוכה בבבל, חזרה שארית יהודים נאמנים לארצה ובנתה לבסוף את בית המקדש. אבל לאחר מכן, שוב הפרו את נאמנותם ליהוה — במיוחד כשלא קיבלו את ישוע כמשיח.
20. כיצד ייחס פאולוס את הכתוב בחבקוק א׳:5 ליהודים שלא קיבלו את ישוע?
20 במעשי השליחים י״ג:38–41 הבהיר השליח פאולוס ליהודים באנטיוכיה מה יעלה בגורלם של כל הדוחים את ישוע וכל המזלזלים בקורבן־הכופר שלו. הוא ציטט את הכתוב בחבקוק א׳:5: ”היזהרו שלא יבוא עליכם הנאמר בנביאים: ’ראו בגויים והביטו והתַּמְּהוּ תְּמָהו. כי־פֹעַל פֹּעֵל בימיכם לא תאמינו כי יסופר’”. בהתאם לציטטה שהביא פאולוס מתרגום השבעים, התגשם הכתוב בחבקוק א׳:5 בשנית כשהחריבו צבאות רומא את ירושלים ואת מקדשה ב־70 לספירה.
21. מה חשבו היהודים בימי חבקוק על ”פועַל” אלוהים להרשות לבבלים להחריב את ירושלים?
21 ”פועַל” אלוהים להרשות לבבלים להחריב את ירושלים היה בעיני היהודים בימי חבקוק דבר שלא יעלה על הדעת, משום שהעיר היתה מרכז עבודת יהוה והמקום שבו הוכתר מלכו משיחו (תהלים קל״ב:11–18). זו הסיבה שירושלים לא הושמדה עד אז, ומקדשה אף פעם לא נשרף. בית המלוכה של דוד מעולם לא הודח קודם לכן מכיסאו. קשה היה להאמין שיהוה ירשה שדברים אלו יקרו. אלא שביד חבקוק נתן יהוה אזהרה מספיק ברורה שמאורעות מזעזעים אלו עתידים להתרחש, וההיסטוריה מעידה שהנבואה התגשמה.
’פועלו’ הלא יאומן של אלוהים בימינו
22. איזה ”פועל” לא יאומן מתכוון יהוה לעשות בימינו?
22 האם יהוה מתכוון לעשות ”פועל” לא יאומן בימינו? אכן כן, אף־על־פי שזה נראה בלתי ייאמן לספקנים, הפעם ישמיד יהוה את הנצרות. זו טוענת, כמו יהודה הקדומה, שהיא עובדת את יהוה, אך היא מושחתת מכף רגל ועד ראש. יהוה ידאג לכך שבקרוב לא ייוותר שריד מן המערכת הדתית של הנצרות ומכל ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההתגלות י״ח:1–24).
23. מה יעשה חבקוק בהמשך בהשראת רוח אלוהים?
23 יהוה התכוון להטיל על חבקוק מלאכה נוספת לפני חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס. מה יאמר אלוהים לנביא? חבקוק עומד לשמוע דברים שיגרמו לו לנגן ולשיר ליהוה קינות ותחינות. אך תחילה ישמיע הנביא בהשראת רוח אלוהים קריאות ’הוי’ דרמתיות. אין ספק שאנו מעוניינים להבין לעומק את דברי הנבואה האלו הנוגעים למועד שקבע אלוהים. אם כן, הבה נקדיש תשומת לב נוספת לנבואת חבקוק.
האם אתה זוכר?
• אילו תנאים שררו ביהודה בימי חבקוק?
• איזה ”פועל” לא יאומן עשה יהוה בימי חבקוק?
• על מה היתה מבוססת תקוותו של חבקוק?
• איזה ”פועל” לא יאומן יעשה אלוהים בימינו?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 9]
חבקוק תהה מדוע מרשה אלוהים שהרשע ישרור. האם גם אתה?
[תמונה בעמוד 10]
חבקוק ניבא על אסון שיבוא על יהודה בידי הבבלים
[תמונה בעמוד 10]
חורבות ארכיאולוגיות בירושלים שהושמדה ב־607 לפה״ס