עצות נבונות מפי אֵם
עצות נבונות מפי אֵם
”שמע, בני, מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך” (משלי א׳:8).
אבינו ואמנו עשויים להעניק לנו עידוד, תמיכה ועצות שערכם לא יסולא בפז. בספר משלי מסופר על מלך צעיר, למואל שמו, שקיבל מפי אמו ”משא”, כלומר מסר רב משקל, כדי ’לייסרו’ או לתקנו. דברי המשא מתועדים במשלי ל״א. העצות הנבונות מפי אֵם זו טובות גם עבורנו (משלי ל״א:1).
עצות הולמות למלך
אמו של למואל פותחת את דבריה בסדרת שאלות המדגישות את דאגתה: ”מה בְּרי ומה בר בטני ומה בר נדריי?” שלוש קריאותיה הנשנות ממחישות את כמיהתה שבנה יטה אוזן לדבריה (משלי ל״א:2). דאגתה למצבו הרוחני של בנה משמשת כיום דוגמה ומופת להורים משיחיים.
מה כבר יכול להדאיג אֵם בעניין בנה יותר מאשר מסיבות פרועות, פריצות ושכרות? אמו של למואל מדברת ישר לעניין: ”אל תיתן לנשים חילך [אונך]”. לדבריה, התנהגות מופקרת סופה ”למחות מלכין” (משלי ל״א:3).
אין להקל ראש בשתייה מופרזת. ”אַל למלכים, למואל, אַל למלכים שְׁתוֹ יין”, היא מזהירה. כיצד יוכל המלך לגזור את משפטיו בצלילות דעת ובצורה מבוססת ולא ’לשכוח מחֻקָּק ולשנות דין כל בני עוני’ אם יהיה תמיד בגילופין? (משלי ל״א:4–7).
אם ירחק ממעשים פסולים אלו יוכל המלך ’לשפוט [ב]צדק ולדון עני ואביון’ (משלי ל״א:8, 9).
בני נוער משיחיים אינם היום ”מלכין”, אך העצה הנבונה מפי אמו של למואל מתאימה להם לא פחות מאשר לו, ואולי אף יותר. שתייה מופרזת של משקאות חריפים, צריכת טבק ואי־מוסריות מינית הן תופעות נפוצות בקרב הצעירים, ועל בני הנוער המשיחיים לשים לב ל’משאות’ שמשיאים להם הוריהם.
אשת חיל
כשבן מגיע לפרקו חשוב לאם שבנה ימצא לו כלה טובה. אמו של למואל מצביעה בהמשך על מעלותיה של הרעיה האידיאלית. יהיה זה לתועלתו של כל צעיר לתת את הדעת לנקודת מבט נשית בנושא חשוב זה.
בפסוק 10 מדומה ”אשת חיל” לפנינים נדירות ויקרות, שהיו מין סוג של אלמוג ואשר נדרשו מאמצים כבירים בימי המקרא כדי להשיגן. באותו אופן, מציאת אשת חיל אינה משימה קלה. במקום להיחפז לנישואין, טוב יעשה הצעיר אם יהיה בררן. סביר להניח שאם ינהג כך יוקיר הוא את מה שמצא.
עוד נאמר ללמואל על אשת חיל: ”בטח בה לב בעלה” (פסוק 11). במילים אחרות, אל לו להתעקש שאשתו תקבל את הסכמתו בכל נושא ונושא. מן הראוי, כמובן, שבני זוג נשואים יתייעצו זה עם זה לפני שיחליטו החלטות כבדות משקל, הקשורות, לדוגמה, בקניית דברים יקרים או בגידול ילדים. תקשורת בתחומים אלו תורמת להידוק היחסים ביניהם.
אשת חיל צריכה לעשות דברים רבים. בין פסוק 13 ל־27 יש כמה עצות ועקרונות שנשים נשואות בכל תקופה יכולות ליישם לתועלת המשפחה. למשל, לנוכח עליית מחירי הביגוד והריהוט, לומדת אשת חיל לתפור ולהיות חסכנית כדי שבני משפחתה ילבשו בגדים נוחים ונאים (פסוקים 13, 19, 21, 22). לצמצום ההוצאות על דברי מזון היא מגדלת בשדה את מה שניתן לגדל ועורכת קניות בתבונה (פסוקים 14, 16).
אשה זו אינה אוכלת ”לחם עצלות”. היא עובדת קשה ומפקחת ביעילות על העבודות של בני ביתה (פסוק 27). היא חוגרת ”בעוז מותניה”, כלומר, נערכת גם לעבודות מאומצות (פסוק 17). יום עבודתה מתחיל לפני זריחת החמה, והיא עובדת בחריצות עד שעות הלילה. הנר המאיר את מלאכתה כאילו אינו כבה לעולם (פסוקים 15, 18).
מעל לכל, אשת חיל היא אשה רוחנית. היא יראה את אלוהים ועובדת אותו בכבוד ובחרדת קודש (פסוק 30). היא גם מסייעת לבעלה לחנך את ילדיה בצורה כזו שגם הם יעבדו את אלוהים. בפסוק 26 נאמר ש”בחוכמה” מדריכה היא את ילדיה ו”תורת חסד על לשונה”.
איש חיל
כדי לרכוש את לבה של אשת חיל יהיה על למואל למלא את ההתחייבויות הנדרשות מאיש חיל. אמו של למואל מונה בפניו כמה מהן.
איש חיל נשוי הוא אדם ששמו הטוב הולך לפניו בקרב ’זקני הארץ’ (משלי ל״א:23). משמע הדבר שהוא הגון, ישר, מהימן וירא אלוהים (שמות י״ח:21; דברים ט״ז:18–20). משום כך, הוא ’נודע בשערים’, אותם מקומות שבהם התכנסו ראשי העם וניהלו את ענייני העיר. כדי ש’ייוודע’ כירא אלוהים, עליו לנהוג בשיקול דעת ולשתף פעולה עם זקני ה”ארץ”, כלומר זקני המחוז או האיזור.
מניסיונה האישי מזכירה אמו של למואל לבנה שעליו להוקיר את אשתו לעתיד. היא תהיה יקרה לו מכל אדם אחר עלי־אדמות. תאר לעצמך אפוא את הרגש העמוק הניכר בקולו כשהודה קבל עם ועדה: ”רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה” (משלי ל״א:29).
דומה כי למואל העריך את עצותיה הנבונות של אמו. בפסוק הראשון, לדוגמה, הוא מתייחס אל דברי אמו כאילו יצאו מפיו. לפיכך, הוא היטה אוזן לדברי ה’ייסור’ [תיקון] שמפיה והפיק תועלת מעצותיה. מי יתן וגם אנו נמצא תועלת מ”משא” זה וניישם את עקרונותיו.
[תמונות בעמוד 31]
אשת חיל אינה אוכלת ”לחם עצלות”