כיצד תוכל לקרוב אל אלוהים?
כיצד תוכל לקרוב אל אלוהים?
”קירבו לאלוהים ויקרב אליכם”, אומר יעקב ד׳:8. כביטוי לרצונו העז שבני אדם ירקמו עימו קשר הדוק, נתן אלוהים את בנו למעננו.
בתגובה לצעד אוהב זה, כתב השליח יוחנן: ”אנחנו אוהבים [את אלוהים] מפני שהוא אהב אותנו תחילה” (יוחנן א׳. ד׳:19). כדי לקרוב אל אלוהים, עלינו לנקוט צעדים מסוימים. הם דומים לארבע הדרכים שבהן אנו קרבים אל בני אדם אחרים, דרכים שהוגדרו במאמר הקודם. הבה נבחן אותן.
שים לב לתכונותיו הנפלאות של אלוהים
לאלוהים יש תכונות נפלאות רבות, והבולטות הן אהבה, חוכמה, צדק וכוח. חוכמתו וכוחו נחשפים במידה רבה ביקום רחב הידיים ובעולם הסובב אותנו, מן הגלקסיות האדירות ועד לאטומים הזעירים. מחבר התהלים כתב: ”השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע” (תהלים י״ט:2; רומים א׳:20).
הבריאה מעידה גם על אהבת אלוהים. למשל, גופנו מראה שאלוהים רוצה שנהנה מהחיים. הוא העניק לנו את היכולת לראות בצבעים, לטעום ולהריח, להתענג על צלילי מוסיקה, לצחוק, ליהנות מיופי ועוד יכולות ותכונות רבות שאינן נחוצות לגמרי לקיומנו. אלוהים הוא אכן אל נדיב, טוב לב ואוהב — תכונות שללא ספק תורמות להיותו ”האל המאושר” (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח; מעשי השליחים כ׳:35).
יהוה מתהדר בעובדה שמימוש ריבונותו ושהתמיכה בה מצד יציריו התבוניים מבוססים בראש ובראשונה על אהבה (יוחנן א׳. ד׳:8). יהוה הוא ריבון היקום, ולמרות זאת הוא נוהג בבני אדם, ובייחוד במשרתיו הנאמנים, כפי שאב אוהב נוהג בילדיו (מתי ה׳:45). אין הוא מחסיר מאיתנו כל דבר טוב (רומים ח׳:38, 39). כאמור, הוא אף נתן את חיי בנו יחידו למעננו. בזכות אהבת אלוהים אנו קיימים ויש לנו התקווה לחיות לנצח (יוחנן ג׳:16).
כמי שחיקה את אביו בצורה מושלמת, חשף ישוע לעומק את אישיותו של אלוהים (יוחנן י״ד:9–11). לא היה בו שמץ של אנוכיות, והוא גילה התחשבות מופתית בזולת. פעם אחת הובא לפניו איש חירש שהתקשה בדיבור. סביר להניח שהאיש לא חש בנוח בקרב ההמונים. ישוע לקח אותו אל מקום פרטי ושם ריפא אותו (מרקוס ז׳:32–35). האם אתה מעריך אנשים המתחשבים ברגשותיך ומכבדים אותך? אם כן, אין ספק שככל שתלמד על יהוה ועל ישוע, כך תקרב אליהם.
חשוב על תכונותיו של אלוהים
אדם יכול להיות בעל תכונות נפלאות, אבל כדי להימשך אליו צריך לחשוב עליו. אותו הדבר לגבי יהוה. הצעד השני החיוני שיש לנקוט כדי לקרוב אל אלוהים הוא להרהר בתכונותיו. דוד המלך, שאהב את יהוה באמת ובתמים והיה ’איש כלבבו [של יהוה]’, אמר: ”זכרתי ימים מקדם; הגיתי בכל פעלֶך; במעשה ידיך אֲשוחח” (מעשי השליחים י״ג:22; תהלים קמ״ג:5).
כאשר אתה מתבונן בפלאי הבריאה או קורא בדבר־אלוהים, האם גם אתה, כמו דוד, הוגה במה שאתה רואה וקורא? תאר לעצמך בן שזה עתה קיבל מכתב מאביו אשר לו הוא רוחש חיבה עמוקה. כיצד יתייחס למכתב? הוא לא יקרא אותו ברפרוף וישליך אותו למגירה. אדרבא, הוא יקרא אותו בעיון וינסה לדלות ממנו כל פרט ופרט. באותו אופן, עלינו להוקיר את דבר־אלוהים, כפי שהוקירוֹ מחבר התהלים אשר שר: ”מה אהבתי תורתֶך, כל היום היא שיחתי” (תהלים קי״ט:97).
שמור על תקשורת טובה
תקשורת טובה היא סם החיים של כל מערכת יחסים. תקשורת משמעה לדבר וגם להקשיב — לא רק כפעילות שכלית אלא מכל הלב. התפילה היא הדרך לדבר אל הבורא. זו פנייה של כבוד אל הבורא. יהוה רווה נחת מתפילות אוהביו המשרתים אותו ומכירים בישוע המשיח כנציגו הראשי (תהלים ס״ה:3; יוחנן י״ד:6, 14).
בעבר תיקשר אלוהים עם בני אדם בדרכים שונות, כגון חזונות, חלומות ומלאכים. כיום הוא עושה כן באמצעות דברו הכתוב, כתבי־הקודש (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). יש יתרונות רבים לדברו הכתוב. ניתן להיוועץ בו בכל עת וניתן ליהנות ממנו שוב ושוב, כמו ממכתב. אין הוא נתון לסילופים המאפיינים סיפורים העוברים מפה לאוזן. ראה במקרא אוסף מכתבים גדול שקיבלת מאביך השמימי האוהב, והנח לו לדבר אליך יום יום באמצעות מכתבים אלו (מתי ד׳:4).
למשל, המקרא מציג את הטוב ואת הרע בעיני יהוה. הוא מסביר את מטרתו כלפי האנושות וכלפי כדור־הארץ. הוא מספר על מגעיו עם מגוון רחב של בני אדם ועמים — חלקם היו נאמנים לו וחלקם היו אויביו המושבעים. יהוה דאג שמגעיו עם בני אדם יתועדו בדברו, ובדרך זו צייר דיוקן מפורט להפליא של אישיותו. הוא חושף את אהבתו, שמחתו, עצבותו, אכזבתו, כעסו, רחמיו ודאגתו — קשת רחבה של מחשבות ורגשות, ואת הסיבות המונחות ביסודם — הכל באופן שבו בני אדם יוכלו להבין זאת בנקל (תהלים ע״ח:3–7).
כיצד תוכל להפיק תועלת מקריאה בדבר־אלוהים, וכיצד תוכל לקרוב אל אלוהים? ראשית, חשוב על מה שקראת ולמדת לגבי אישיותו של אלוהים והחדר את המסקנות ללבך. גלה ליהוה בתפילה את מחשבותיך ורגשותיך העמוקים לגבי חומר הקריאה ואמור לו כיצד אתה מתכוון ליישם את מה שקראת. זוהי תקשורת אמיתית. כמובן, תוכל לציין בתפילה דברים נוספים המעסיקים את מחשבותיך.
עשה דברים יחד עם אלוהים
המקרא מספר על אנשי קדם נאמנים אשר התהלכו עם או לפני אלוהים (בראשית ו׳:9; מלכים א׳. ח׳:25). מה משמע הדבר? ביסודו של דבר, הם חיו יום יום את חייהם כאילו אלוהים לצדם. הם אומנם חטאו, אך הם אהבו את חוקי אלוהים ועקרונותיו, וניהלו את חייהם על־פי מטרתו. יהוה קרב אל אנשים כאלו, ודואג להם, ככתוב בתהלים ל״ב:8: ”אשכילך ואורך בדרך־זוּ תלך. אִיעֲצָה עליך עיני”.
יהוה יכול להיות גם ידיד קרוב שלך — הוא יתהלך לצדך, ידאג לך וייעץ לך עצות אבהיות. הנביא ישעיהו תיאר את יהוה כאחד ’המלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך’ (ישעיהו מ״ח:17). כשמתנסים בברכות אלו, חשים בנוכחות יהוה. הוא כאילו מתייצב ל’ימיננו’ כפי שהתייצב לימין דוד (תהלים ט״ז:8).
שם אלוהים מבליט את תכונותיו
דתות רבות ומספר הולך וגדל של תרגומי מקרא אינם משתמשים בשמו האישי של אלוהים (תהלים פ״ג:19). אלא שבכתבי־היד העבריים המקוריים מופיע השם יהוה קרוב ל־000,7 פעם! (רוב מתרגמי המקרא נוהגים בחוסר עקביות. הם מסירים את שם אלוהים ומותירים את שמותיהם של אלילי כזב רבים המוזכרים בטקסט המקורי, כמו הבעל, בל, מרדוך ואפילו השטן!)
יש אומרים שהשמטת שם אלוהים היא עניין שולי. אך צא וחשוב: האם קשה יותר או קל יותר לפתח קשר הדוק ומושכל עם דמות חסרת שם? תארים כגון אלוהים ואדני (המיוחסים גם לאלילי כזב) אולי מסבים תשומת לב לכוחו של יהוה, לסמכותו ולמעמדו, אבל רק שמו האישי מייחד אותו באופן חד־משמעי (שמות ג׳:15; קורינתים א׳. ח׳:5, 6). שמו האישי של אלוהי האמת מגדיר את תכונותיו ומאפייניו. התיאולוג וולטר לאורי צדק באומרו: ”אדם שאיננו מכיר את אלוהים בשמו, איננו מכירו כאישיות”.
הנה סיפורה של מריה, קתולית כנה החיה באוסטרליה. בשיחתה הראשונה עם עדי־יהוה, הראו לה המבשרים את שם אלוהים מן המקרא. מה היתה תגובתה? ”כשראיתי בפעם הראשונה בחיי את שם אלוהים במקרא, פרצתי בבכי. התרגשתי מעצם הידיעה שאני יכולה להכיר את שמו האישי של אלוהים ולהשתמש בו”. היא המשיכה ללמוד את המקרא, ולראשונה בחייה למדה להכיר את אלוהים כאישיות ובנתה קשר יציב עימו.
כן, אפשר ’לקרוב לאלוהים’ אף־על־פי שאין אנו מסוגלים לראותו בעינינו הפיסיות. אנו יכולים ’לראות’ את אישיותו הנפלאה בשכלנו ובלבנו ולהעמיק את אהבתנו כלפיו. ואהבה זו היא ”קשר מושלם של אחדות” (קולוסים ג׳:14, ע״ח).
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
יהוה מגיב לאהבתך כלפיו
מערכות יחסים הן דבר דו־סיטרי. ככל שאנו קרבים לאלוהים, כן הוא קרב אלינו. ראה כיצד חש אלוהים כלפי שמעון וחנה הקשישים, שתי דמויות מקראיות. בספר הבשורה על־פי לוקס מסופר ששמעון היה ”צדיק וחסיד” אשר חיכה לביאת המשיח. יהוה הבחין בתכונותיו הטובות וכביטוי לאהבתו כלפיו גילה לו שלא יראה מוות בטרם יראה את המשיח! בשעה שהורי ישוע הביאוהו למקדש בירושלים קיים יהוה את הבטחתו והנחה את שמעון אל התינוק ישוע. בהתרגשות רבה ובהוקרה מלאה חיבק שמעון את התינוק והתפלל: ”ועתה, אדני, פטור נא את עבדך בשלום, כאשר דיברת, כי ראו עיניי את ישועתך” (לוקס ב׳:25–35).
”באותה שעה” גילה יהוה את אהבתו גם לחנה בת ה־84 וגם אותה הנחה אל ישוע. המקרא מספר שאלמנה יקרה זו תמיד היתה במקדש ו’עבדה’ את יהוה. בלב גדוש הערכה הודתה גם היא ליהוה על טוב לבו הבלתי רגיל, ואחרי כן דיברה על הילד ”באוזני כל המחכים לגאולה בירושלים” (לוקס ב׳:36–38).
יהוה שם לב לעומק אהבתם ויראתם של שמעון וחנה כלפיו ולהתעניינותם הרבה במימוש מטרותיו. האין בסיפורי מקרא מעין אלו כדי לקרב אותך אל יהוה?
גם ישוע, כמו אביו, שם לב לפנימיותו של האדם. בעודו מלמד בבית המקדש, הבחין ב”אלמנה ענייה” שתרמה ”שתי פרוטות” בלבד. בעיני אחרים נחשבה תרומתה לחסרת ערך, אך לא כן בעיני ישוע. הוא שיבח אותה משום שנתנה את כל אשר היה לה (לוקס כ״א:1–4). לפיכך, אנו סמוכים ובטוחים שיהוה וישוע מוקירים אותנו אם אנו נותנים להם את מיטבנו, תהיה מתנתנו גדולה או קטנה.
יהוה שמח באוהביו, אך עצוב כשבני אדם סרים מעליו ובוחרים לעשות את הרע. בבראשית ו׳:6 נאמר שיהוה ’התעצב אל לבו’ עקב רעת האדם לפני המבול של ימי נוח. בני ישראל, שהימרו את פיו, שבו ’וניסו את אלוהים, והתווּ [הכאיבו] את קדוש ישראל’, אומר הכתוב בתהלים ע״ח:41. אלוהים אינו ’סיבה ראשונה’ מסויגת ונטולת רגשות. הוא מישהו, אשר בניגוד אלינו, רגשותיו אינם לוקים בחוסר איזון ואינם מתקהים עקב אי שלימות.
[תמונות בעמוד 7]
אחת הדרכים לקרוב אל יהוה היא להרהר ביצירות כפיו