האם אתה אוהב מאוד את עדותיו של יהוה?
האם אתה אוהב מאוד את עדותיו של יהוה?
”שמרה נפשי עדותיך ואוהבֵם מאוד” (תהלים קי״ט:167).
1. היכן במיוחד אנו מוצאים התייחסויות חוזרות ונשנות לתזכורותיו של יהוה?
יהוה חפץ שמשרתיו יהיו מאושרים. כמובן, כדי ליהנות משמחה אמיתית, עלינו ללכת בחוקיו ולשמור את מצוותיו. לשם כך, הוא נותן לנו תזכורות. כתבי־הקודש מתייחסים אליהן שוב ושוב, במיוחד במזמור קי״ט. את המזמור חיבר כנראה חזקיהו בצעירותו כשעוד היה נסיך ביהודה. מזמור יפה זה נפתח במילים: ”אשרי תמימי דרך, ההולכים בתורת יהוה. אשרי נוצרי עדותיו [תזכורותיו]; בכל לב ידרשוהו” (תהלים קי״ט:1, 2).
2. מה הקשר בין תזכורותיו של אלוהים לבין האושר?
2 ’ההולך בתורת יהוה’ רוכש ידע מדויק מדברו ונוהג על־פיו. אך מפאת אי־שלימותנו, אנו זקוקים לתזכורות. המילה ”עדות” מציינת שאלוהים מזכיר לנו את תורתו, פיקודיו, חוקיו, מצוותיו וחוקותיו (מתי י׳:18–20). כדי להיות מאושרים, עלינו לנצור את תזכורותיו בלי הפסק, מפני שהן עוזרות לנו שלא ליפול במלכודות רוחניות שסופן אסון וצער.
דבוק בעדותיו של יהוה
3. במה בטוחים אנו על סמך הכתוב בתהלים קי״ט:60, 61?
3 עדותיו של אלוהים היו יקרות ללב המשורר. הוא שר: ”חשתי, ולא התמהמהתי לשמור מצוותיך. חבלי רשעים עִוְדוּני [הקיפוני]. תורתך לא שכחתי” (תהלים קי״ט:60, 61). עדותיו של יהוה עוזרות לנו לעמוד ברדיפות מפני שאנו בטוחים כי אבינו שבשמים יכול לנתק את חבלי ההגבלות שאויבינו כורכים סביבנו. הוא משחרר אותנו ממכשולים אלו במועד המתאים, כדי שנוכל לבשר על מלכותו (מרקוס י״ג:10).
4. כיצד עלינו להתייחס לתזכורותיו של יהוה?
4 תזכורותיו של יהוה משמשות לעתים לתיקון ולתוכחה. מי יתן ותמיד נוקיר תיקון זה כדוגמת מחבר המזמור. הוא התפלל מעומק לבו אל אלוהים ואמר: ”עדותיך שעשועָי... אהבתי עדותיך” (תהלים קי״ט:24, 119). לנו יש תזכורות רבות יותר משהיו למשורר. מאות הציטטות התנ״כיות בכתבים המשיחיים לא רק מזכירות לנו את ההדרכות שנתן יהוה לעמו במסגרת תורת משה, אלא גם את מטרותיו לגבי הקהילה המשיחית. כשיהוה רואה לנכון להביא בפנינו תזכורות בנוגע לחוקיו, אין לנו אלא להיות אסירי תודה על כך. ’דבקותנו בעדות יהוה’ מסייעת לנו להדוף פיתויים שליליים המכעיסים את הבורא וגוזלים מאיתנו את אושרנו (תהלים קי״ט:31).
5. כיצד נוכל לאהוב מאוד את עדותיו של יהוה?
5 עד כמה עלינו לאהוב את עדותיו של יהוה? ”שמרה נפשי עדותיך ואוהבֵם מאוד”, שר המשורר (תהלים קי״ט:167). כדי לאהוב מאוד את עדותיו של יהוה יש לראות בהן ולקבל אותן כדברי מוסר היוצאים מפיו של אב הדואג לנו דאגת אמת (פטרוס א׳. ה׳:6, 7). אנו זקוקים לתזכורותיו, ואהבתנו אותן תגבר ככל שניווכח בתועלת שאנו מפיקים מהן.
מדוע אנו זקוקים לתזכורותיו של אלוהים
6. מהי אחת הסיבות לכך שאנו זקוקים לתזכורותיו של יהוה, ומה יעזור לנו להיזכר בהן?
6 אחת הסיבות לכך היא שאנחנו נוטים לשכוח. האנציקלופדיה מטעם וורלד בוק מציינת: ”כושר הזיכרון של בני אדם על־פי־רוב נחלש עם השנים. ... קרה לך בוודאי שלא הצלחת להיזכר בשם כלשהו או בפיסת מידע שעמדה לך על קצה הלשון... אובדן זיכרון זמני מעין זה המתרחש תכופות מכונה כֶּשל באחזור מידע. המדענים משווים זאת לניסיון למצוא חפץ שהלך לאיבוד בחדר מבולגן. ... אחת הדרכים הטובות לזכור פיסת מידע כלשהי היא ללמוד אותה זמן רב אחרי שאתה סבור שאתה יודע אותה היטב”. לימוד שקדני וחזרה על החומר יעזרו לנו להיזכר בעדותיו של אלוהים ולפעול על־פיהן לתועלתנו.
7. מדוע אנו זקוקים היום לתזכורותיו של אלוהים יותר מאי פעם?
7 היום אנו זקוקים לתזכורותיו של יהוה יותר מאי פעם משום שהרֶשע הגיע לממדים חסרי תקדים בתולדות האנושות. אם נשים לב לעדותיו של אלוהים, תהיה לנו התובנה לא להימשך לדרכיו המרושעות של העולם. ”מכל מלמדיי השכלתי”, אמר המשורר, ”כי עדותיך שיחה היא לי. מזקנים אתבונן [אהיה נבון יותר], כי פיקודיך נצרתי. מכל אורח רע כלאתי רגלָי, למען אשמור דבריך” (תהלים קי״ט:99–101). אם ננצור את עדותיו של אלוהים, לא נתקרב ל”כל אורח רע” ולא נהיה כמו המוני האנשים אשר ’חשוכי דעת הם וזרים לחיי אלוהים’ (אפסים ד׳:17–19).
8. מה יעזור לנו לעמוד בהצלחה במבחני אמונה?
8 עדותיו של אלוהים נחוצות לנו גם מפני שהן מחזקות אותנו ועוזרות לנו להחזיק מעמד בניסיונות הרבים הפוקדים אותנו ב”עת קץ” זו (דניאל י״ב:4). ללא תזכורות אלו נהיה ’שומעים ושוכחים’ (יעקב א׳:25). אבל לימוד שקדני של כתבי־הקודש באופן אישי ובמסגרת הקהילה בסיועם של פרסומי ”העבד הנאמן והנבון” יעזור לנו לעמוד בהצלחה במבחני האמונה (מתי כ״ד:45–47, דל’). אמצעים רוחניים אלו מאפשרים לנו להבין כיצד עלינו לנהוג במצבים קשים כדי להשביע את רצון יהוה.
תפקידן החיוני של האסיפות
9. מי הם ה”מתנות באדם”, וכיצד הם עוזרים לאחיהם לאמונה?
9 הצורך בעדותיו של אלוהים בא על סיפוקו חלקית באסיפות הקהילה, שבמסגרתן ניתנת הדרכה מפי אחים ממונים. השליח פאולוס כתב שישוע ”עלה למרום, שבה שבי, ויתן מתנות לבני אדם [”באדם”, ע״ח]”. עוד כתב פאולוס: ”[המשיח] נתן את אלה להיות שליחים, את אלה נביאים, את אלה מבשרים, ואת אלה רועים ומורים, כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השירות, לבניית גוף המשיח” (אפסים ד׳:8, 11, 12). עלינו להיות אסירי תודה על כך שה”מתנות באדם” — הזקנים הממונים — מסבים את תשומת לבנו לעדותיו של יהוה כשאנו מתכנסים יחדיו לעבוד את אלוהים.
10. מהי הנקודה העיקרית בעברים י׳:24, 25?
10 הכרת טובה לאמצעים שנותן לנו אלוהים תניע אותנו לנכוח מדי שבוע בחמש אסיפותינו. פאולוס הדגיש את הצורך להתאסף באופן קבוע. הוא כתב: ”נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים. בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים, כי אם נעודד איש את רעהו, ובייחוד בראותכם כי קרב היום” (עברים י׳:24, 25).
11. איזו תועלת צומחת לנו מכל אחת מאסיפותינו השבועיות?
11 האם אתה מעריך את התועלת שמצמיחות לנו האסיפות? שיעור המצפה השבועי מעמיק את אמונתנו, עוזר לנו להתאים את חיינו לעדותיו של יהוה ונוסך בנו את הכוח להדוף את ”רוח העולם” (קורינתים א׳. ב׳:12; מעשי השליחים ט״ו:31). באסיפת ההרצאה הפומבית מגישים הנואמים הדרכה מדבר־אלוהים, הכוללת את עדותיו של יהוה ואת דבריו הנפלאים של ישוע, ”דברי חיי עולם” (יוחנן ו׳:68; ז׳:46; מתי ה׳:1 עד ז׳:29). כושר ההוראה שלנו מתחדד בבית־הספר לשירות התיאוקרטי. אסיפת השירות היא אמצעי עזר יקר לאין ערוך המסייע לנו להשתפר בהצגת הבשורת הטובה מבית לבית, בביקורים חוזרים, בשיעורי־מקרא ביתיים ובצדדים נוספים של שירותנו. ההתכנסות בקבוצות קטנות יותר במסגרת שיעור־הספר מזמנת לנו הזדמנות נהדרת להתבטא בנושאים הכרוכים בדרך כלל בעדותיו של אלוהים.
12, 13. כיצד גילו עובדי יהוה בארץ אסייתית אחת הערכה לאסיפות הקהילה?
12 נוכחות קבועה באסיפות הקהילה עוזרת לנו להיזכר במצוותיו של אלוהים ושומרת על חוסננו הרוחני במבחני אמונה שונים, כגון מלחמה וקשים כלכליים. את חשיבות האסיפות חזו היטב מבשרם כ־70 משיחיים בארץ אסייתית אשר נעקרו מבתיהם ואולצו לגור בלב היער. הם היו נחושים בדעתם להמשיך לקיים את האסיפות דרך קבע. לשם כך, שבו לעירם שסועת המלחמה, פירקו את מה שנותר מאולם־המלכות ובנו אותו מחדש בג׳ונגל.
13 משרתי יהוה, שהחזיקו מעמד במשך שנות מלחמה ארוכות באיזור אחר באותה ארץ, עדיין משרתים את אלוהים במלוא המרץ. אחד מזקני־הקהילה באיזור נשאל: ”מה במיוחד עזר לכם לשמור על האחדות בין האחים?” ”לא החמצנו שום אסיפה במשך 19 שנה”, השיב הזקן. ”קרה לפעמים שבשל הפצצות או קשיים אחרים, נבצר מכמה אחים להגיע לאסיפה, אך מעולם לא ביטלנו אסיפות”. אחים ואחיות יקרים אלו ודאי מבינים היטב עד כמה חשוב ’לא להזניח את התכנסותנו’.
14. מה ניתן ללמוד ממנהגה של חנה הקשישה?
14 חנה האלמנה בת ה־84 ”לא עזבה את המקדש”. כתוצאה מכך, זכתה לראות את ישוע התינוק שהובא לשם זמן קצר אחרי הולדתו (לוקס ב׳:36–38). האם אתה נחוש בדעתך שלא להחמיץ אסיפות? האם אתה עושה כמיטב יכולתך להגיע לכל ימי הכינוסים? ההדרכה בעלת התועלת הרוחנית הניתנת בהתכנסויות אלו היא עדות ברורה לכך שאבינו השמימי דואג למשרתיו (ישעיהו מ׳:11). אירועים אלו גם תורמים לאושרנו, והנוכחות בהם מעידה על הוקרת עדותיו של יהוה (נחמיה ח׳:5–8, 12).
נבדלים בעזרת עדותיו של יהוה
15, 16. כיצד קיום עדותיו של יהוה משפיע על התנהגותנו?
15 קיום עדותיו של יהוה עוזר לנו להיבדל מעולם מרושע זה. לדוגמה, מי שפועל על־פי עדותיו של אלוהים לא יקיים יחסי־מין לא־מוסריים (דברים ה׳:17; משלי ו׳:29–35; עברים י״ג:4). ניתן להדוף בהצלחה את הפיתוי לשקר, לרמות ולגנוב אם מיישמים את עדותיו של אלוהים (שמות כ׳:15, 16; ויקרא י״ט:11; משלי ל׳:7–9; אפסים ד׳:25, 28; עברים י״ג:18). קיום עדותיו של יהוה גם מרסן אותנו לבל נתנקם, ניטור טינה ונלך רכיל (ויקרא י״ט:16, 18; תהלים ט״ו:1, 3).
16 שמירת עדותיו של אלוהים היא הדרך להישמר קדושים, כלומר נבדלים לשירותו. עד כמה חשוב אפוא להיבדל מהעולם! בלילה האחרון לחייו הארציים התפלל ישוע ליהוה והתחנן בעד תלמידיו: ”אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אותם, כי אינם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם. אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרע. אין הם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם. קדש אותם באמת: דברך אמת” (יוחנן י״ז:14–17). הבה נמשיך להוקיר את דבר־אלוהים, אשר בזכותו אנו נבדלים לעבודת יהוה.
17. מה עלול לקרות לנו אם נתעלם מתזכורותיו של אלוהים, ומה עלינו לעשות למניעת הדבר?
17 ברצוננו למצוא חן בעיני יהוה לבל נאבד את הזכות לשרתו. אך אם נתעלם מתזכורותיו, עלולה רוח העולם להשתלט עלינו. רוח זו מוצאת ביטוי בסגנון הדיבור של העולם, בספרות העולמית, בעולם הבידור ובהתנהגות הרווחת בעולם. אין אנו מעוניינים להיות אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים, כפויי טובה, חסרי קדושה, אכזרים, פוחזים, יהירים, אוהבי תענוגות יותר משאנו אוהבים את אלוהים — ואלה הם רק כמה מן המאפיינים של האנשים הזרים לאלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). מאחר שאנו חיים בשלהי אחרית ימיו של סדר מרושע זה, הבה נמשיך להתפלל לעזרת אלוהים כדי שיהיה בכוחנו לקיים את עדותיו של יהוה ו’לשמור כדברו’ (תהלים קי״ט:9).
18. אילו צעדים חיוביים ננקוט אם נקיים את עדותיו של אלוהים?
18 עדותיו של יהוה לא רק מסבות את תשומת לבנו לדברים שאסור לנו לעשות. קיום עדותיו מעורר בנו את הרצון לנקוט צעדים חיוביים. עדותיו מניעות אותנו לשים ביטחון מלא ביהוה ולאהוב אותו בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאודנו (דברים ו׳:5; תהלים ד׳:6; משלי ג׳:5, 6; מתי כ״ב:37; מרקוס י״ב:30). תזכורותיו של אלוהים גם מניעות אותנו לאהוב את הרֵע (ויקרא י״ט:18; מתי כ״ב:39). אהבתנו כלפי אלוהים וכלפי הזולת מתבטאת במיוחד בעשיית רצון אלוהים ובהקניית ”דעת אלוהים” לאחרים, דעת המחיה את בעליה (משלי ב׳:1–5).
קיום עדותיו של יהוה מוביל לחיים!
19. כיצד נוכל להראות שכדאי לשמור את עדותיו של יהוה?
19 אם נקיים את עדותיו של יהוה ונעזור לאחרים לעשות כן, נושיע גם את עצמנו וגם את השומעים אלינו (טימותיאוס א׳. ד׳:16). כיצד נוכל להראות לאחרים שכדאי לשמור את עדותיו של יהוה? על־ידי יישום עקרונות המקרא. ”המיועדים לחיי עולם” ייווכחו שהדרך המוּתוות בדבר־אלוהים היא הדרך הטובה ביותר (מעשי השליחים י״ג:48). הם גם ייווכחו כי ’אלוהים בקרבנו’, והכרה זו תניע אותם לעבוד יחד איתנו את אדני יהוה (קורינתים א׳. י״ד:24, 25).
20, 21. מה יסייעו לנו לעשות עדותיו של אלוהים ורוח קודשו?
20 לימוד מתמיד של המקרא, יישום הנלמד, ושימוש בכל האמצעים הרוחניים שמספק לנו יהוה יביאו לידי כך שנאהב מאוד את עדותיו. אם נפעל על־פיהן, הן יעזרו לנו ללבוש את ”האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת” (אפסים ד׳:20–24). עדותיו של יהוה ורוח קודשו יסייעו לנו לגלות אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי — מידות שאינן דומות כהוא זה לתכונותיו של העולם הנתון ביד השטן! (גלטים ה׳:22, 23; יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח) אם כן, עלינו להכיר תודה על כך שדרישות יהוה מובאות כתזכורות בלימוד אישי של המקרא, מפי זקני־הקהילה הממונים, או באסיפות ובכינוסים.
21 תודות לקיום עדותיו של יהוה, יכולים אנו לשמוח גם כאשר אנו סובלים למען הצדקה (לוקס ו׳:22, 23). אנו סומכים על אלוהים שיחלץ אותנו מן המצבים הקשים ביותר. הדבר חשוב במיוחד כיום כשכל האומות נאספות ”למלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות”, מלחמת הר־מגידון (ההתגלות ט״ז:14–16).
22. מה צריכה להיות נחישותנו לגבי עדותיו של יהוה?
22 כדי לזכות במתת חיי העולם, מתנה הניתנת לנו בחסד, עלינו לאהוב מאוד את עדותיו של יהוה ולקיים אותן בלב ובנפש. מי יתן ונגלה את הגישה של מחבר המזמור אשר שר: ”צדק עֵדְוֹתיך לעולם. הבינני [תן לי הבנה] ואחיה” (תהלים קי״ט:144). תהא נא נחישותנו כנחישותו של מחבר התהלים: ”קראתיך [יהוה]. הושיעני! ואֶשְמְרָה עדותיך” (תהלים קי״ט:146). הבה נוכיח הן במילים והן במעשים שאנו אוהבים מאוד את עדותיו של יהוה.
מהי תשובתך?
• מה חשב מחבר המזמור על עדותיו של יהוה?
• מדוע אנו זקוקים לעדותיו של אלוהים?
• איזה תפקיד ממלאות האסיפות בנוגע לעדותיו של אלוהים?
• כיצד עדותיו של יהוה מבדילות אותנו מן העולם?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 15]
מחבר המזמור אהב מאוד את עדותיו של יהוה
[תמונות בעמודים 16, 17]
האם אתה נוהג כדוגמת חנה ונחוש בדעתך שלא להחמיץ אסיפות?
[תמונה בעמוד 18]
שמירת עדותיו של יהוה מבדילה אותנו כטהורים וכראויים לשירותו