התנצלות — מפתח לכינון יחסי שלום

‏”‏להתנצלויות עוצמה רבה.‏ בכוחן ליישב סכסוכים ללא אלימות,‏ לאחות קרעים בין אומות,‏ לאפשר לממשלות להכיר בסבלם של אזרחיהן ולהשיב את שיווי המשקל ליחסים בין בני אדם”‏.‏ אלו הם דבריה של דבורה טנן,‏ מחברת רבי־מכר וסוציולינגוויסטית באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון שבוושינגטון די.‏סי.‏

המקרא מאשר שהתנצלות כנה היא על־פי־רוב דרך יעילה להשבת יחסים על תיקונם.‏ למשל,‏ במשלו של ישוע על הבן האובד,‏ כאשר חוזר הבן הביתה ומביע צער מעומק לבו,‏ אביו מוכן ומזומן לקבלו לחיק המשפחה (‏לוקס ט״ו:‏​17–24‏)‏.‏ אין צורך להיות גאים מדי מכדי לבלוע את הגאווה ולבקש סליחה.‏ כמובן,‏ אנשים שלבם עניו אינם מתקשים לבקש סליחה.‏

כוחה של התנצלות

מדוגמתה של אביגיל,‏ אישה נבונה בעם ישראל הקדום,‏ ניתן ללמוד על כוחה של התנצלות,‏ אם כי התנצלותה היתה על עוול שעשה בעלה.‏ כשהתגורר דוד במדבר לפני שנעשה למלך,‏ הגנו הוא ואנשיו על צאנו של נבל,‏ בעלה של אביגיל.‏ כאשר ביקשו ממנו נעריו של דוד לחם ומים,‏ חירף אותם נבל ושילח אותם בבושת פנים.‏ חמתו של דוד בערה בו,‏ והוא לקח איתו 400 איש כדי להילחם בנבל ובבני ביתו.‏ לאחר שנודע  לאביגיל על המצב,‏ יצאה לקראת דוד.‏ כראותה אותו,‏ נפלה אפיים ארצה והשתחוותה לו.‏ היא אמרה:‏ ”‏בי אדוני העוון;‏ ותדבר נא אמתך באוזניך,‏ ושמע את דברי אמתך”‏.‏ אביגיל הסבירה לדוד את המצב ונתנה לו מנחת מזון ומשקה.‏ דוד הגיב:‏ ”‏לכי לשלום לביתך,‏ ראי שמעתי בקולך ואשא פנייך”‏ (‏שמואל א׳.‏ כ״ה:‏​2–35‏)‏.‏

נמיכות רוחה של אביגיל והתנצלותה על התנהגותו הגסה של בעלה הצילו את חיי בני ביתה.‏ דוד אפילו הודה לה על כך שמנעה ממנו אשמת דמים.‏ אף־על־פי שאביגיל לא עשתה כל רע לדוד ואנשיו,‏ היא נטלה על עצמה את האשמה בעבור משפחתה והתפייסה עם דוד.‏

אדם נוסף שידע מתי לבקש סליחה הוא השליח פאולוס.‏ פעם אחת היה עליו ללמד על עצמו זכות לפני הסנהדרין.‏ הכהן הגדול,‏ שזעם על דבריו הכנים של פאולוס,‏ ציווה על העומדים ליד פאולוס להכותו על פיו.‏ פאולוס הגיב ואמר לו:‏ ”‏עתיד אלוהים להכות אותך,‏ קיר מטויח שכמותך!‏ אתה יושב לשפוט אותי על־פי התורה ומצווה להכותני שלא כתורה?‏”‏ כאשר האשימו הנוכחים את פאולוס בחירוף הכהן הגדול,‏ מייד הודה פאולוס בטעותו ואמר:‏ ”‏אַחַי,‏ לא ידעתי שהוא הכהן הגדול;‏ הן כתוב ’‏נשיא בעמך לא תָאוֹר [‏תקלל]‏’‏”‏ (‏מעשי השליחים כ״ג:‏​1–5‏)‏.‏

פאולוס צדק באומרו שאסור לשופט לנקוט אלימות.‏ למרות זאת,‏ הוא התנצל על שפנה בלא יודעין אל הכהן הגדול באופן שיכול להתפרש כיחס מזלזל.‏ * התנצלותו סייעה לו לזכות באוזן קשבת מצד הסנהדרין.‏ פאולוס היה מודע למחלוקת השוררת בין חברי הסנהדרין,‏ ולכן אמר להם שהוא נשפט על אמונתו בתחיית המתים.‏ החלה התנצחות ביניהם,‏ והפרושים טענו לבסוף לזכותו של פאולוס (‏מעשי השליחים כ״ג:‏​6–10‏)‏.‏

מה ניתן ללמוד משתי דוגמאות מקראיות אלה?‏ בשני המקרים,‏ דברי חרטה כנים סללו את הדרך להידברות בין הצדדים.‏ כן,‏ התנצלות יכולה לעזור לנו לכונן יחסי שלום.‏ אם נודה בטעות ונתנצל על נזק שגרמנו,‏ ייפתח בפנינו הפתח לשיחות מועילות ובונות.‏

‏’‏אבל לא עשיתי שום דבר רע’‏

כאשר מתחוור לנו שמישהו נפגע ממשהו שאמרנו או עשינו,‏ אולי נראה לנו שהוא קיצוני או רגיש מדי.‏ אך ישוע המשיח הורה לתלמידיו:‏ ”‏אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחיך דבר נגדך,‏  עזוב את קורבנך שם לפני המזבח ולך תחילה להתרצות לאחיך ואחר כך בוא והקרב את קורבנך”‏ (‏מתי ה׳:‏​23,‏ 24‏)‏.‏

לדוגמה,‏ נניח שאח מסוים סבור שחטאת לו בדרך כלשהי.‏ ישוע אמר שבמצב כזה עליך ’‏ללכת להתרצות לאחיך’‏,‏ בין שנראה לך שעשית לו עוול ובין שלא.‏ על־פי הטקסט ביוונית,‏ המילה שישוע השתמש בה ’‏מצביעה על ויתור הדדי אחרי עוינות הדדית’‏ (‏המילון הפרשני למילים בתנ״ך ובברית החדשה מאת ווין ‏[‏אנג׳]‏)‏.‏ אכן,‏ כאשר שוררת מחלוקת בין שני אנשים,‏ ייתכן מאוד ששניהם אשמים במידה מסוימת,‏ שהרי שניהם לא־מושלמים ונוטים לטעות.‏ לכן בדרך כלל נדרש מהם ויתור הדדי.‏

מה שחשוב הוא לא מי צודק,‏ אלא מי יטול יוזמה כדי להתרצות לאחיו ולעשות עימו שלום.‏ כאשר נודע לשליח פאולוס שהמשיחיים בקורינתוס תובעים זה את זה בבתי הדין של העולם על סכסוכים אישיים הקשורים בין היתר לענייני כספים,‏ הוא תיקן אותם ואמר:‏ ”‏מדוע לא תבכרו להיות מקופחים?‏ מדוע לא תבכרו להיות נעשקים?‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏7‏)‏ פאולוס אמר זאת לאחיו לאמונה כדי שלא יפנו לבתי משפט של העולם כדי ליישב את המחלוקות ביניהם,‏ אבל העיקרון ברור:‏ השלום בין אחים לאמונה חשוב יותר מלהוכיח מי צודק.‏ יישום עיקרון זה יקל עלינו להתנצל על עוול מסוים שמישהו סבור שעשינו לו.‏

דרושה כנות

יש המשתמשים עד כדי שחיקה במילים שמביעות התנצלות.‏ ביפן,‏ למשל,‏ המילה סוּמִימַאסֶן,‏ ביטוי נפוץ להבעת התנצלות,‏ נשמעת אלפי פעמים מפי האנשים.‏ ניתן לומר אותה גם כדי להביע הכרת תודה שמשתמעת ממנה התנצלות על היעדר היכולת להחזיר טובה.‏ עקב השימוש הנרחב במילה,‏ יש הסבורים כי היא כבר הפכה לנטולת משקל והם תוהים אם מי שאומרים אותה מתנצלים מכל הלב.‏ גם בתרבויות אחרות נראה כי נעשה שימוש יתר במילים המביעות התנצלות.‏

חשוב מאוד להתנצל בכנות,‏ ולא חשוב איזו שפה אנו דוברים.‏ הניסוח ונימת הדברים צריכים לבטא צער אמיתי.‏ ישוע המשיח הורה לתלמידיו בדרשת־ההר:‏ ”‏תהא מילתכם ’‏כן’‏,‏ כן;‏ ’‏לא’‏,‏ לא.‏ יותר מזה מן הרע הוא”‏ (‏מתי ה׳:‏37‏)‏.‏ לכן אם אתה מבקש סליחה,‏ התכוון לכך!‏ נמחיש זאת:‏ איש אחד בנמל התעופה עמד בתור לדלפק הרישום לטיסה,‏ והמזוודה שלו נגעה קלות באישה שעמדה לפניו.‏ הוא התנצל בפניה.‏ כעבור דקות ספורות התקדם התור והמזוודה שוב נגעה באותה אישה.‏ האיש התנצל בשנית.‏ כשזה קרה בפעם השלישית,‏ האיש שהתלווה אל האישה אמר לו שאם הוא התנצל במלוא הכנות,‏ עליו להקפיד שהמזוודה שלו לא תפריע שוב לאישה.‏ אכן,‏ מי שמתנצל בכנות צריך לעשות מאמץ לא לחזור על אותה טעות.‏

אם אנחנו מתנצלים במלוא הכנות,‏ עלינו להודות בשגיאה,‏ לבקש סליחה ולהשתדל לתקן עד כמה שאפשר את הנזק.‏ מן הראוי גם שהצד הנפגע יסלח ברצון לפוגע שבאמת מצטער (‏מתי י״ח:‏​21,‏ 22;‏ מרקוס י״א:‏25;‏ אפסים ד׳:‏32;‏ קולוסים ג׳:‏13‏)‏.‏ הואיל ושני הצדדים אינם מושלמים,‏ צפוי שלא תמיד יהיה קל להתפייס,‏ אך ההתנצלות היא צעד חשוב מאוד בדרך להשגת שלום.‏

מתי לא הולם להתנצל

הבעת צער וחרטה יכולה אומנם לשכך את כעסו של אדם ולתרום ליצירת יחסי שלום,‏ אך אדם נבון משתדל לא להתנצל כשאין  זה הולם.‏ למשל,‏ נניח שהמצב קשור לנאמנות לאלוהים.‏ כאשר היה ישוע על הארץ,‏ ”‏השפיל עצמו וציית עד מוות,‏ עד מוות ב[‏”‏עמוד ההוקעה”‏,‏ ע״ח‏]‏”‏ (‏פיליפים ב׳:‏8‏)‏.‏ הוא לא התנצל על אמונתו רק כדי להפחית מסבלותיו.‏ כמו כן,‏ ישוע לא התנצל כשתבע ממנו הכהן הגדול:‏ ”‏אני משביע אותך באלוהים חיים שתאמר לנו אם אתה המשיח בן האלוהים?‏”‏ הוא לא התנצל במבוכה,‏ אלא השיב באומץ:‏ ”‏אתה אמרת,‏ אך אומר אני לכם,‏ מעתה תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים”‏ (‏מתי כ״ו:‏​63,‏ 64‏)‏.‏ ישוע לא העלה על דעתו לנסות לשמור על יחסי שלום עם הכהן הגדול על חשבון נאמנותו לאביו,‏ יהוה אלוהים.‏

המשיחיים רוחשים כבוד לבעלי סמכות.‏ אך יחד עם זאת,‏ אין להם שום סיבה להתנצל על כך שהם מצייתים לאלוהים ואוהבים את אחיהם (‏מתי כ״ח:‏​19,‏ 20;‏ רומים י״ג:‏​5–7‏)‏.‏

כאשר דבר לא יפריע ליחסי השלום

אנחנו שוגים כיום מכיוון שירשנו את האי־שלמות ואת החטא מאבינו,‏ אדם (‏רומים ה׳:‏12;‏ יוחנן א׳.‏ א׳:‏10‏)‏.‏ אדם הראשון נעשה חוטא משום שמרד בבורא.‏ אך בהתחלה היו אדם וחוה מושלמים ולא נגועים בחטא.‏ אלוהים מבטיח להשיב לבני האדם את אותה שלמות ולמגר את החטא על כל השלכותיו (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏​56,‏ 57‏)‏.‏

חשוב על משמעות הדבר!‏ יעקב,‏ אחיו למחצה של ישוע,‏ אמר בהקשר לשימוש בלשון:‏ ”‏מי שאינו נכשל בדיבור,‏ איש מושלם הוא ויכול לשים רסן לכל גופו”‏ (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏ איש מושלם יכול לשלוט בלשונו ואין לו צורך להתנצל על פליטות פה.‏ הוא ”‏יכול לשים רסן לכל גופו”‏.‏ כמה נפלא יהיה זה כאשר נשיג שלמות!‏ כבר לא יהיו מכשולים ליחסי השלום בין בני האדם.‏ אך לעת עתה,‏ התנצלות כנה בזמן המתאים על שגרמנו עוול מסוים תעזור לנו מאוד לכונן יחסי שלום עם הזולת.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

מה נוכל ללמוד מדוגמתו של פאולוס?‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

כאשר יהיו הכול מושלמים,‏ דבר לא יפריע ליחסי השלום בין בני האדם