משיחיים ניטראליים באחרית הימים
משיחיים ניטראליים באחרית הימים
”אין הם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם” (יוחנן י״ז:16).
1, 2. מה אמר ישוע על היחסים בין תלמידיו והעולם, ואילו שאלות מתעוררות עקב כך?
בלילה האחרון של חייו כאדם מושלם נשא ישוע תפילה ארוכה בנוכחות תלמידיו. בתפילתו הזכיר דבר המתאר את חייהם של כל המשיחיים האמיתיים. הוא דיבר על תלמידיו ואמר: ”אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אותם, כי אינם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם. אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרע. אין הם מן העולם, כשם שאני אינני מן העולם” (יוחנן י״ז:14–16).
2 ישוע ציין פעמיים שתלמידיו לא יהיו מן העולם, כלומר לא יהיו חלק ממנו. בנוסף לכך, היבדלות זו צפויה להוליד מתחים — העולם ישנא אותם. אך אל למשיחיים לחשוש; יהוה ישמור עליהם (משלי י״ח:10; מתי כ״ד:9, 13). על רקע דבריו של ישוע, מתעוררות השאלות: ’מדוע משיחיים אמיתיים אינם מן העולם? מה משמע הדבר לא להיות חלק מן העולם? הואיל והעולם שונא את המשיחיים, מה דעתם על העולם? ובעיקר, מהי השקפתם על הממשלות בעולם?’ התשובות המקראיות לשאלות אלה חשובות, שכן הן נוגעות לכל אחד מאיתנו.
”מאלוהים אנחנו”
3. (א) מה מבדיל אותנו מן העולם? (ב) מה מעיד על כך שהעולם נתון ”ביד הרָשָע”?
3 הקשר ההדוק שלנו עם יהוה הוא סיבה אחת לכך שאין אנו חלק מן העולם. השליח יוחנן כתב: ”יודעים אנו כי מאלוהים אנחנו וכי העולם כולו נתון ביד הרָשָע” (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). הדברים שציין יוחנן בקשר לעולם אכן נכונים. המלחמות, הפשע, האכזריות, הדיכוי, המרמה והאי־מוסריות הפושים בחברה של ימינו מעידים על השפעתו של השטן בעולם ולא של אלוהים (יוחנן י״ב:31; קורינתים ב׳. ד׳:4; אפסים ו׳:12). כאשר אדם הופך לאחד מעדי־יהוה, הוא מושך ידו ממעשים אלה ואינו תומך בעושיהם, וכך אין הוא עוד חלק מן העולם (רומים י״ב:2; י״ג:12–14; קורינתים א׳. ו׳:9–11; יוחנן א׳. ג׳:10–12).
4. באילו דרכים אנו מראים שאנו שייכים ליהוה?
4 יוחנן ציין שבניגוד לעולם, המשיחיים הם ”מאלוהים”. כל מי שמקדישים את עצמם ליהוה שייכים לו. השליח פאולוס אמר: ”כשאנו חיים, לשם האדון [”יהוה”, ע״ח] אנו חיים. כשאנו מתים, לשם האדון אנו מתים. לפיכך, בין שחיים בין שמתים, לאדון אנו שייכים” (רומים י״ד:8; תהלים קט״ז:15). הואיל ואנו שייכים ליהוה, אנו מסורים אך ורק לו (שמות כ׳:4–6). לפיכך, המשיחי אינו מקדיש את חייו להשגת מטרות עולמיות כלשהן. כמו כן, הוא אומנם מכבד את סמלי המדינה, אך אין הוא סוגד להם לא במעשיו ולא בלבו. הוא אינו סוגד לכוכבי ספורט או לאלילים אחרים בני זמננו. מובן שהוא מכבד את זכותם של אחרים לפעול כרצונם, אך הוא עובד רק את הבורא (מתי ד׳:10; ההתגלות י״ט:10). גם בזאת הוא נבדל מן העולם.
”מלכותי איננה מן העולם הזה”
5, 6. כיצד הכניעה למלכות אלוהים מבדילה אותנו מן העולם?
5 המשיחיים הם תלמידי ישוע ונתיניה של מלכות אלוהים, וגם בזאת אין הם חלק מן העולם. בעומדו למשפט לפני פונטיוס פילטוס, אמר ישוע: ”מלכותי איננה מן העולם הזה. אילו היתה מלכותי מן העולם הזה, היו משרתיי נלחמים שלא אמסר לראשי היהודים; אלא שכעת מלכותי איננה מפה” (יוחנן י״ח:36). באמצעות המלכות יתקדש שמו של יהוה, תוצדק ריבונותו וייעשה רצונו כבשמים כן בארץ (מתי ו׳:9, 10). לאורך שירותו הכריז ישוע את בשורת המלכות ואמר שכך יעשו גם תלמידיו עד סוף הסדר העולמי (מתי ד׳:23; כ״ד:14). דברי הנבואה בההתגלות י״א:15 התגשמו ב־1914: ”היתה ממלכת תבל לממלכתו של אדוננו ושל משיחו והוא ימלוך לעולמי עולמים”. המלכות תהיה בקרוב מאוד הממשלה היחידה שתמשול על בני האדם (דניאל ב׳:44). בשלב מסוים אפילו שליטי העולם ייאלצו להכיר בסמכותה (תהלים ב׳:6–12).
6 בהתחשב בכל האמור לעיל, המשיחיים האמיתיים הם נתיניה של מלכות אלוהים והם מיישמים את הוראת ישוע ’לבקש תחילה את מלכותו של אלוהים ואת צדקתו’ (מתי ו׳:33). בזאת אין הם מגלים חוסר נאמנות לארצם, אבל הם אכן נבדלים רוחנית מן העולם. כפי שהיה במאה הראשונה, המשימה המרכזית של המשיחיים בימינו היא ’להעיד על מלכות האלוהים’ (מעשי השליחים כ״ח:23). לאף שלטון אנושי אין הזכות להפריע לביצוע פעילות זו שתוקפה הוא מאת האלוהים.
7. מדוע המשיחיים האמיתיים ניטראליים, וכיצד הם גילו זאת בפועל?
7 מכיוון שעדי־יהוה שייכים ליהוה ומאחר שהם תלמידי ישוע ונתיני מלכות אלוהים, הם שמרו על עמדה ניטראלית בסכסוכים לאומיים ובינלאומיים לאורך המאה ה־20 וה־21. הם לא תמכו בצד כלשהו, לא נשאו נשק נגד איש ולא הפיצו תעמולה עולמית כלשהי. תוך גילוי יוצא דופן של אמונה אל מול התנגדות שנראה היה כי לא ניתן לעמוד בפניה, הם פעלו על־פי העקרונות שהביאו לידיעת השלטון הנאצי בגרמניה ב־1934: ”איננו רוצים להתערב בעניינים פוליטיים; אנו מסורים בכל נפשנו למלכות אלוהים תחת המלך המשיח שהוא מינה. לא נסב נזק לאיש. ברצוננו לחיות חיי השקט ולגמול טוב לכל אדם כל עוד יש לנו הזדמנות”.
שגרירים ושליחים של המשיח
8, 9. באיזה מובן עדי־יהוה הם שגרירים ושליחים, וכיצד עובדה זו משפיעה על יחסיהם עם האומות?
8 פאולוס תיאר את עצמו ואת עמיתיו המשוחים כ”שגרירי המשיח” וציין ש’אלוהים כמו מפציר באמצעותם’ (קורינתים ב׳. ה׳:20; אפסים ו׳:20). ניתן לומר שמאז 1914 המשיחיים משוחי הרוח הם אכן שגריריה של מלכות אלוהים, אשר הם ’בניה’ (מתי י״ג:38; פיליפים ג׳:20; ההתגלות ה׳:9, 10). בנוסף לכך, יהוה אוסף מן העמים ”המון רב” של ”צאן אחרות” — משיחיים בעלי תקווה ארצית — כדי שיתמכו בבנים המשוחים בפעילותם כשגרירים (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:16). את חברי ’הצאן האחרות’ ניתן לכנות ”שליחים” של מלכות אלוהים.
9 השגריר ובני לווייתו אינם מתערבים בעניינים הפנימיים של ארץ שליחותם. בדומה לכך, המשיחיים שומרים על ניטראליות בעניינים הפוליטיים של האומות. הם אינם נוקטים עמדה בעד או נגד קבוצות לאומיות, גזעיות או חברתיות כלשהן (מעשי השליחים י׳:34, 35). הם ’גומלים טוב לכל אדם’ (גלטים ו׳:10). כתוצאה מעמדתם הניטראלית של עדי־יהוה, איש אינו יכול לדחות את המסר שלהם בתואנה שהם תומכים במחנה הנגדי של איזו מחלוקת גזעית, לאומית או שבטית.
האהבה מאפיינת אותם
10. עד כמה חשובה האהבה עבור המשיחי?
10 בנוסף לאמור לעיל, המשיחיים שומרים על ניטראליות בענייני העולם הזה בשל יחסיהם עם משיחיים אחרים. ישוע אמר לתלמידיו: ”בזאת ידעו הכול שתלמידי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35). אהבת אחים היא היבט חיוני בחייו של המשיחי (יוחנן א׳. ג׳:14). הקשר של המשיחי עם משיחיים אחרים הדוק ביותר והוא כמובן נוגע גם לקשר שלו עם יהוה ועם ישוע. אהבתו אינה מוגבלת לחברי הקהילה המקומית, אלא חובקת את ’האחים אשר בעולם’ (פטרוס א׳. ה׳:9).
11. כיצד אהבתם של עדי־יהוה איש לרעהו משפיעה על מעשיהם?
11 עדי־יהוה מוכיחים כיום שהם אוהבים את אחיהם בכך שהם שותפים להתגשמות הכתוב בישעיהו ב׳:4: ”וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”. משיחיים אמיתיים לומדים מיהוה ולכן הם נהנים מיחסי שלום עימו ועם אחיהם (ישעיהו נ״ד:13). הואיל והם אוהבים את אחיהם, חלילה להם לצאת למלחמה נגד בני אמונתם או נגד כל אדם אחר. השלום והאחדות השוררים בקרבם הם היבט חיוני בעבודתם את אלוהים ומעידים על כך שרוח אלוהים עימם (תהלים קל״ג:1; מיכה ב׳:12; מתי כ״ב:37–39; קולוסים ג׳:14). הם ’מבקשים שלום ורודפים אותו’, בידיעה ש”עיני יהוה אל צדיקים” (תהלים ל״ד:15, 16).
השקפת המשיחיים על העולם
12. כיצד מחקים עדי־יהוה את השקפתו של יהוה על העולם?
12 יהוה כבר דן את העולם הזה לכף חובה, אך הוא טרם שפט את כל בני האדם כיחידים. זאת הוא יעשה בעתו ביד ישוע (תהלים ס״ז:4, 5; מתי כ״ה:31–46; פטרוס ב׳. ג׳:10). בינתיים מגלה יהוה אהבה רבה לאנושות. הוא אפילו נתן את בנו יחידו כדי שלכל אחד תהיה הזדמנות לקבל חיי נצח (יוחנן ג׳:16). כמשיחיים, אנו מחקים את אהבת אלוהים ומספרים לזולת על הסידור שקבע אלוהים לשם ישועה, אף־על־פי שפעמים רבות מאמצינו אינם מתקבלים בעין יפה.
13. מה צריכה להיות השקפתנו על המנהיגים בעולם?
13 מה צריכה להיות השקפתנו על המנהיגים בעולם? בתשובתו לשאלה זו כתב פאולוס: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון, שהרי אין שלטון אלא מטעם אלוהים, והשלטונות הנוכחיים נקבעו [”במעמדם היחסי”, ע״ח] מטעם אלוהים” (רומים י״ג:1, 2). לבני אנוש יש מעמד ”יחסי” (גבוה או נמוך יחסית זה לזה, אך תמיד נמוך ביחס למעמדו של יהוה) מפני שהאל הכול־יכול מאפשר זאת. המשיחי נכנע לרשויות משום שבזאת הוא מציית ליהוה. אך מה אם דרישות הממשל מתנגשות עם דרישותיו של אלוהים?
חוקי אלוהים והקיסר
14, 15. (א) כיצד נמנע דניאל מעימות בעניין הציות? (ב) איזו עמדה נקטו שלושת העברים כשהתעוררה מחלוקת בלתי נמנעת בעניין הציות?
14 דניאל ושלושת חבריו הם דוגמה טובה למציאת איזון בין הכניעה לשליטים בשר ודם ובין הכניעה לסמכותו של אלוהים. כאשר נלקחו ארבעת הצעירים העברים לגלות בבבל, הם צייתו לחוקי המדינה ועד מהרה נבחרו לקבל הכשרה מיוחדת. דניאל הבין שהכשרה זו תיצור ככל הנראה התנגשות עם תורת יהוה, ולכן שוחח על כך עם האחראי. בעקבות זאת נקבע סידור מיוחד כדי לכבד את מצפונם של ארבעת העברים (דניאל א׳:8–17). עדי־יהוה, כדוגמת דניאל, מסבירים בטקט את עמדתם לבעלי סמכות וכך נמנעים מלהיקלע לבעיות מיותרות.
15 עם זאת, במקרה מאוחר יותר התעוררה מחלוקת בלתי נמנעת בעניין הכניעה. מלך בבל הקים צלם ענקי בבקעת דורא וציווה על אנשי הדרג המדיני, כולל מושלי מדינות, להתאסף לרגל חנוכת הפסל. חבריו של דניאל היו באותה עת מושלי מדינות בבבל, לכן הצו חל גם עליהם. בשלב מסוים בטקס היה על כל הנאספים להשתחוות לפני הצלם. אך העברים ידעו שזו הפרה של תורת אלוהים (דברים ה׳:8–10). לכן כאשר נפלו כולם אפיים ארצה, הם המשיכו לעמוד. העונש שציפה להם על הפרת פקודת המלך היה מוות מחריד, וחייהם ניצלו בנס; אך הם בחרו להסתכן במוות ובלבד שלא להמרות את פי יהוה (דניאל ב׳:49 עד ג׳:29).
16, 17. כיצד הגיבו השליחים כאשר נצטוו להפסיק לבשר, ומדוע הגיבו כך?
16 במאה הראשונה לספירה הובאו שליחיו של ישוע לפני מנהיגי הדת בירושלים ונצטוו להפסיק לבשר בשמו של ישוע. כיצד הגיבו? הרי ישוע ציווה עליהם לעשות תלמידים בקרב כל העמים, ובכלל זה גם ביהודה. הוא גם אמר להם להיות עדיו בירושלים ובעולם כולו (מתי כ״ח:19, 20; מעשי השליחים א׳:8). השליחים ידעו שהוראותיו של ישוע מבטאות את רצון אלוהים (יוחנן ה׳:30; ח׳:28). לפיכך הם אמרו: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי השליחים ד׳:19, 20; ה׳:29).
17 השליחים לא גילו גישה מרדנית (משלי כ״ד:21). אך כאשר מנהיגים בשר ודם אסרו עליהם לעשות את רצון אלוהים, לא נותרה להם ברירה אלא לומר, ’עלינו להישמע לאלוהים ולא לבני אדם’. ישוע אמר שעלינו ’לתת לקיסר את אשר לקיסר, ולאלוהים את אשר לאלוהים’ (מרקוס י״ב:17). אם נפר צו אלוהי רק משום שאדם כלשהו מורה לנו לעשות זאת, אזי אנחנו נותנים לבני האדם את אשר לאלוהים. במקום זאת, אנחנו ממלאים את כל חובתנו לקיסר, ובה בעת מכירים בסמכותו העליונה של יהוה. הוא ריבון היקום, הבורא, המקור המוחלט של הסמכות (ההתגלות ד׳:11).
נעמוד איתן
18, 19. איזו עמדה ראויה לשבח נקטו אחים רבים, וכיצד נוכל לחקות את דוגמתם?
18 נכון לעכשיו, רוב הממשלות בעולם מכירות בעמדתם הניטראלית של עדי־יהוה, ואנו בהחלט מעריכים זאת. אך במספר ארצות עומדים העדים מול התנגדות חריפה. לאורך המאה ה־20 ועד עתה, נאבקו אחינו ואחיותינו בעוז את ”המאבק הטוב למען האמונה” (טימותיאוס א׳. ו׳:12).
19 כיצד נוכל לעמוד איתן כמוהם? ראשית, ידוע לנו שניתקל בהתנגדות. אל לנו להיות המומים או מופתעים כאשר זה יקרה. פאולוס הזהיר את טימותיאוס: ”כל הרוצים לחיות חיי חסידות במשיח ישוע, יירדפו” (טימותיאוס ב׳. ג׳:12; פטרוס א׳. ד׳:12). בעולם המושפע על־ידי השטן, כלום ייתכן שלא יתנגדו לנו? (ההתגלות י״ב:17) כל עוד נישאר נאמנים, יהיו אנשים ש’יתמהו על כך ויגדפו’ (פטרוס א׳. ד׳:4).
20. אילו אמיתות מעודדות כדאי שנזכור?
20 שנית, אנחנו משוכנעים שיהוה ומלאכיו יתמכו בנו. כפי שאמר הנביא אלישע: ”רבים אשר איתנו מאשר איתם” (מלכים ב׳. ו׳:16; תהלים ל״ד:8). יכול להיות שיהוה, בהתאם למטרתו, לא יסיר מעלינו לזמן מה את הלחצים של המתנגדים. אך הוא תמיד יתן לנו את הכוח הדרוש כדי להחזיק מעמד (ישעיהו מ״א:9, 10). יש שאף איבדו את חייהם, אך אין סיבה לחשוש. ישוע אמר: ”אל תפחדו מן ההורגים את הגוף שאין ביכולתם להרוג את הנפש, אלא יראו מזה אשר יכול לגרום הן לאובדן הנפש והן לאובדן הגוף בגיהינום” (מתי י׳:16–23, 28). אנחנו בחזקת ”גולים” בלבד בסדר העולמי הנוכחי. אנו מנצלים את זמננו כאן כדי ’להשיג את החיים האמיתיים’, חיי נצח בעולם החדש שיכונן אלוהים (פטרוס א׳. ב׳:11; טימותיאוס א׳. ו׳:19). כל עוד נהיה נאמנים לאלוהים, איש לא יוכל לגזול מאיתנו את הגמול הזה.
21. מה עלינו לזכור תמיד?
21 לכן, הבה לא נשכח שיש לנו קשר מיוחד עם יהוה אלוהים. מי יתן ותמיד נעריך את הברכות שיש לנו כתוצאה מהיותנו תלמידי המשיח ונתיני המלכות. הבה נאהב את אחינו בכל לבנו ונשמח באהבתם. מעל לכול, הבה ניענה לדבריו של המשורר: ”קווה אל יהוה; חזק ויאמץ לבך. וקווה אל יהוה” (תהלים כ״ז:14; ישעיהו נ״ד:17). כך אנו, כמו אינספור משיחיים נוספים, נעמוד יציבים בתקווה איתנה בתור משיחיים נאמנים וניטראליים שאינם חלק מן העולם.
התוכל להסביר?
• כיצד הקשר שלנו עם יהוה הופך אותנו לנבדלים מן העולם?
• כיצד אנו שומרים על עמדה ניטראלית לגבי העולם בתור נתינים של מלכות אלוהים?
• באילו דרכים אהבתנו כלפי האחים גורמת לנו להיות ניטראליים ונבדלים מן העולם?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 15]
כיצד כניעתנו למלכות אלוהים משפיעה על יחסינו עם העולם?
[תמונה בעמוד 16]
בן שבט ההוטו וחברו משבט הטוצי עובדים בשמחה שכם אחד
[תמונה בעמוד 17]
אחים משיחיים מרקע יהודי וערבי
[תמונה בעמוד 17]
משיחיים סרבים, בוסנים וקרואטים נהנים זה בחברת זה
[תמונה בעמוד 18]
מה ראוי לעשות כאשר שליטים מצווים עלינו להפר את חוקי אלוהים?