יהיה יהוה מבטחך
יהיה יהוה מבטחך
”אתה תקוותי, אדני יהוה, מִבטחי מנעוריי” (תהלים ע״א:5).
1. איזה אתגר ניצב בפני הרועה דוד?
האיש התנשא לגובה של שלושה מטרים בקירוב. לא קשה להבין מדוע כל חיילי ישראל פחדו להתייצב מולו. במשך שבועות רצופים חירף גולית, הענק הפלישתי, השכם והערב את מערכות ישראל וקרא להם לשלוח לוחם שיתמודד נגדו. בסופו של דבר קריאת התיגר נענתה, ובשדה הקרב לא התייצב חייל, אלא דווקא עלם צעיר. הרועה דוד נראה כגמד לעומת יריבו. ייתכן שמשקלו היה אפילו פחות מן השריון וכלי הנשק של גולית! למרות זאת, הנער התעמת עם הענק ונחשב לאורך הדורות לסמל של אומץ לב (שמואל א׳. י״ז:1–51).
2, 3. (א) מדוע יכול היה דוד להתייצב מול גולית בביטחון כה רב? (ב) באילו שני צעדים שיעזרו לנו לשים את מבטחנו ביהוה נדון כעת?
2 מניין שאב דוד אומץ לב שכזה? תן דעתך לדברים שככל הנראה כתב מאוחר יותר בחייו: ”כי אתה תקוותי, אדני יהוה, מִבטחי מנעוריי” (תהלים ע״א:5). כן, עוד בהיותו נער בטח דוד ביהוה ללא סייג. כשהתייצב מול גולית, אמר: ”אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון, ואנוכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חירפת” (שמואל א׳. י״ז:45). גולית תלה את ביטחונו בכוחו הרב ובנשקו, אך דוד שם את מבטחו ביהוה. הרי אם ריבון היקום לצידו, מדוע שיפחד מאדם בשר ודם, גם אם היריב חזק וחמוש מכף רגל ועד ראש?
3 כשאתה קורא על דוד, האם אתה משתוקק שביטחונך האישי ביהוה יהיה חזק יותר ממה שהוא עכשיו? סביר להניח שרבים מאיתנו מרגישים כך. לכן הבה נבחן שני צעדים שיעזרו לנו לשים את מבטחנו ביהוה. ראשית, עלינו להתגבר על מכשול די נפוץ שיכול לגרוע מן הביטחון הזה. שנית, עלינו ללמוד מה בדיוק כרוך בביטחון ביהוה.
התגברות על מכשול שכיח לביטחון ביהוה
4, 5. מדוע רבים מתקשים לשים את מבטחם באלוהים?
4 מה יכול למנוע מאנשים לשים את מבטחם באלוהים? בהרבה מאוד מקרים, יש שתוהים מדוע קורים דברים רעים. רבים לומדים שאלוהים אחראי לכל הסבל. כאשר קורה אסון, מנהיגי דת אומרים לפעמים שאלוהים ”לקח” את הקורבנות להיות איתו בשמים. יתרה מזאת, מנהיגים רוחניים רבים מלמדים שאלוהים כבר גזר מקדמת דנא כל מאורע ומאורע — כולל כל טרגדיה ומעשה מרושע — המתרחשים בעולם. קשה אפוא לשים ביטחון באל אכזרי שכזה. השטן, המעוור את שכלם של הבלתי מאמינים, עושה כל מאמץ לקדם תפיסות כאלה, שהן למעשה ”תורות של שדים” (טימותיאוס א׳. ד׳:1; קורינתים ב׳. ד׳:4).
5 השטן רוצה שאנשים יאבדו את ביטחונם ביהוה. אויב זה של אלוהים אינו מעוניין שנדע את הגורמים האמיתיים לסבלות האדם. ואם כבר למדנו את הסיבות שמציין המקרא לכך שקיים סבל, השטן רוצה שנשכח אותן. לפיכך, מומלץ שמפעם לפעם נחזור על שלוש סיבות יסודיות לקיומו של הסבל בעולם. כך נשקיט את לבבנו ונחזק את ביטחוננו בכך שיהוה אינו הגורם לצרותינו (פיליפים א׳:9, 10).
6. איזו סיבה לסבלות האדם מוזכרת בפטרוס א׳. ה׳:8?
6 סיבה אחת לסבלות האדם היא שהשטן רוצה לשבור את נאמנותם של עובדי יהוה. הוא ניסה לגרום לאיוב להפר את תומתו. השטן אומנם נכשל, אבל הוא לא הרים ידיים. בתור שליט העולם הזה, הוא מבקש ”לטרוף” את משרתיו הנאמנים של יהוה, כולל כל אחד ואחד מאיתנו! (פטרוס א׳. ה׳:8) השטן רוצה שנפסיק לשרת את יהוה, ולכן מעורר נגדנו פעמים רבות רדיפות. סבל כזה אומנם יכול להעיק עלינו, אך יש לנו סיבה טובה להחזיק מעמד. כך נוכיח שהשטן שקרן ונשמח את יהוה (איוב ב׳:4; משלי כ״ז:11). ביטחוננו ביהוה ילך ויתחזק ככל שנחוש בכוח שהוא נותן לנו לעמוד ברדיפות (תהלים ט׳:10, 11).
7. איזו סיבה לסבל מצוינת בגלטים ו׳:7?
7 סיבה שנייה לסבל קשורה לעיקרון הבא: ”מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור” (גלטים ו׳:7). לפעמים אנשים זורעים החלטות לא נבונות וקוצרים מידה מסוימת של סבל. אולי הם לא נזהרים בכביש ועוברים תאונה. רבים בוחרים לעשן סיגריות, וכתוצאה מכך אולי סובלים ממחלות לב או לוקים בסרטן הריאות. אלה שבוחרים לבצע מעשים מיניים לא־מוסריים מסתכנים בהתפוררות קשרי משפחה, אובדן כבוד עצמי, מחלות מין והריונות לא רצויים. יכול להיות שהם ינסו להאשים את אלוהים, אבל אותם אנשים בעצם נפלו קורבן להחלטות הגרועות שלהם עצמם (משלי י״ט:3).
8. מדוע אנשים סובלים לפי הכתוב בקהלת ט׳:11?
8 סיבה שלישית לסבל מוזכרת בקהלת ט׳:11: ”שבתי וראֹה תחת השמש כי לא לקלים המירוץ, ולא לגיבורים המלחמה, וגם לא לחכמים לחם, וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן; כי עת ופגע יקרה את כולם”. לפעמים אנשים פשוט נמצאים במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. לא משנה עד כמה אנו חזקים או מה הן נקודות התורפה שלנו, הסבל והמוות יכולים לפקוד כל אחד מאיתנו באופן בלתי צפוי בכל זמן שהוא. למשל, בימי ישוע התמוטט מגדל בירושלים וגרם למותם של 18 בני אדם. ישוע הסביר שמקרה זה לא היה עונש מאלוהים על חטאים כלשהם (לוקס י״ג:4). לא, יהוה אינו אשם בסבל כגון זה.
9. מה רבים אינם מבינים לגבי הסבל?
9 בהחלט חשוב להבין כמה מן הגורמים לסבל. אך ישנו היבט מסוים של הנושא שרבים מתקשים לעמוד על משמעותו. מדובר בשאלה מדוע יהוה אלוהים מרשה לסבל להתקיים?
מדוע מרשה יהוה לסבל להתקיים?
10, 11. (א) מה אירע ל”כל הבריאה” על־פי הכתוב ברומים ח׳:19–22? (ב) איך אפשר לדעת מי היה זה שהכניע את הבריאה להבל?
10 קטע מאיגרתו של השליח פאולוס אל הרומים זורק אור על נושא חשוב זה. פאולוס כתב: ”כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים־לאלוהים. הן הבריאה — לא מרצונה אלא על־ידי המכניע אותה — הוכנעה להבל בתקווה שגם הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים. אנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה” (רומים ח׳:19–22).
11 כדי לקלוט את המסר שבפסוקים אלה, עלינו ליישב תחילה כמה נקודות עיקריות. למשל, מי הכניע את הבריאה להבל? יש המצביעים על השטן; אחרים תולים את הקולר באדם הראשון. אבל אף אחד מהם לא היה מסוגל לעשות זאת. מדוע לא? מכיוון שהמכניע את הבריאה להבל עשה זאת ”בתקווה”, כלומר, על בסיס תקווה. כן, הוא נתן לנאמנים תקווה ’להשתחרר משעבוד הכיליון’. השטן ואדם הראשון לא היו יכולים להושיט תקווה כזאת. רק יהוה מסוגל לכך. לכן, ברור שהוא היה זה שהכניע את הבריאה להבל.
12. איזה בלבול קיים בנוגע לזהותה של ”כל הבריאה”, וכיצד ניתן להשיב על שאלה זו?
12 אך מיהי ”כל הבריאה” המוזכרת בפסוקים אלו? יש הסבורים כי הביטוי ”כל הבריאה” מתייחס לעולם הטבע, כולל החיות והצמחייה. אבל האם החיות והצמחים מחזיקים בתקווה להשיג את ”החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים”? התשובה היא לא (פטרוס ב׳. ב׳:12). לפיכך, המונח ”כל הבריאה” עוסק אך ורק באנושות. מדובר בבריאה אשר הושפעה מן החטא והמוות בעקבות המרד בגן עדן ושזקוקה נואשות לתקווה (רומים ה׳:12).
13. כיצד המרד בגן עדן השפיע על האנושות?
13 כיצד אותו מרד השפיע על האנושות? פאולוס מתאר את התוצאות במילה אחת: הבל. a לפי ספר עיון אחד, מילה זו משמשת לתיאור ”חוסר התועלת של חפץ אשר אינו מתפקד כפי שנועד לתפקד”. בני האדם נועדו לחיות לנצח ולטפל יחד בגן עדן חובק עולם כמשפחה מושלמת ומאוחדת. אך במקום זאת, אנשים מנהלים חיים קצרים, מלאי מכאובים ולעתים קרובות גם מתסכלים. כפי שניסח זאת איוב, ”אדם יְלוּד אישה, קצר ימים ושבע רוגז” (איוב י״ד:1). אכן הבל!
14, 15. (א) כיצד הדין שגזר יהוה על האנושות משקף צדק? (ב) מדוע אמר פאולוס שהבריאה הוכנעה להבל ”לא מרצונה”?
14 כעת אנו מגיעים לשאלת המפתח: מדוע ”שופט כל הארץ” הכניע את האנושות לקיום כל כך מכאיב ומתסכל? (בראשית י״ח:25) האם פעל בצדק? ובכן, זכור מה עשו הורינו הראשונים. כאשר מרדו באלוהים, הם צידדו בשטן, אשר קרא תיגר גורף על ריבונות יהוה. מעשיהם העידו על תמיכה בטענה שבני האדם יכולים להסתדר טוב יותר בלי יהוה ולשלוט על עצמם תחת הדרכתו של אותו יצור רוחני מרדן. כאשר גזר יהוה את דינם, הוא בעצם נתן להם את מבוקשם. הוא הרשה לבני האדם להנהיג את עצמם תחת השפעת השטן. בהתאם לאותן נסיבות, איזו החלטה יכלה להיות יותר צודקת מאשר להכניע את האנושות להבל, ובה בעת לעשות זאת על יסוד תקווה?
15 כמובן, דבר זה לא נעשה ”מרצונה” של הבריאה. אנו נולדים כעבדים לחטא ולכיליון בעל כורחנו. אך יהוה, ברוב רחמיו, הרשה לאדם וחוה לחיות תקופה מסוימת ולהביא ילדים. אף־על־פי שבתור צאצאיהם הוכנענו להבל של החטא והמוות, יש לנו הזדמנות לפעול בצורה שונה מאדם וחוה. אנחנו יכולים לשמוע בקול יהוה וללמוד שריבונותו צודקת ואידיאלית, וששלטון האדם ללא תלות ביהוה גורר כאב, תסכול והבל (ירמיהו י׳:23; ההתגלות ד׳:11). נוסף על כך, המצב מחמיר עוד יותר בגלל השפעתו של השטן. תולדות האנושות מאששות אמיתות אלו (קהלת ח׳:9).
16. (א) מדוע נוכל להיות בטוחים שיהוה אינו הגורם לסבל שקיים בעולם? (ב) איזו תקווה מושיט יהוה בטובו לנאמנים?
16 מכאן שהיו ליהוה סיבות מוצקות להכניע את האנושות להבל. האם משתמע מכך שיהוה הוא המקור להבל ולסבל שפוקדים אותנו כיום? ובכן, חשוֹב על שופט שגוזר דין צודק על פושע. הפושע אולי יסבול בצורה ניכרת במהלך ריצוי עונשו, אבל האם יוכל לטעון בצדק שהשופט הוא מקור סבלו? בוודאי שלא! יתר על כן, בשום מקרה יהוה אינו המקור לרשע. יעקב א׳:13 מציין: ”אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש”. יש לזכור שגם אם יהוה גזר את הדין, הוא עשה זאת ”בתקווה”. ברוב אהבתו, הוא דאג לכך שצאצאים נאמנים של אדם וחוה יוכלו לחוות את ביטול ההבל וליהנות מן ”החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים”. בני האדם הנאמנים לעולם לא יצטרכו לדאוג שכל הבריאה תידרדר שוב אל ההבל המעיק. הטיפול הצודק של יהוה במצב ישמש בסיס לצדקת ריבונותו לנצח נצחים (ישעיהו כ״ה:8).
17. כיצד מן הראוי שנושפע מן הדיון בסיבות לסבל?
17 לאור הסיבות הללו לסבל האנושות, האם יש יסוד לטפול את האשמה על יהוה או לאבד את ביטחוננו האישי בו? ההיפך הוא הנכון. מידע זה נותן לנו סיבה להיות תמימי דעים עם דברי משה: ”הצור תמים פועלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עוול; צדיק וישר הוא” (דברים ל״ב:4). לכן, כדאי שנרענן את הבנתנו בעניינים אלה ונהרהר בהם מעת לעת. כך נוכל בשעת מבחן להתנגד למאמצי השטן לזרוע ספקות בלבנו. אך מה לגבי הצעד השני שהוזכר בתחילת המאמר? מה בדיוק כרוך בביטחון ביהוה?
מה פירוש הדבר לבטוח ביהוה
18, 19. באילו מילים מעודד אותנו המקרא לבטוח ביהוה, אך אילו תפיסות מוטעות רווחות בעניין זה?
18 דבר־אלוהים מאיץ בנו: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (משלי ג׳:5, 6). מילים יפות ומעודדות. ללא ספק, אין בכל היקום מישהו יותר מהימן מאבינו האהוב שבשמים. עם זאת, אולי קל יותר לקרוא את המילים הללו מספר משלי מאשר ליישם אותן הלכה למעשה.
19 רבים מחזיקים בתפיסות מוטעות לגבי המשמעות של הביטחון ביהוה. יש הסבורים שביטחון זה הוא פשוט תחושה, מעין שמחה פנימית שאמורה למלא את הלב באופן טבעי. אחרים חושבים שלבטוח באלוהים פירושו לצפות שהוא יגן עלינו מפני כל קושי, יפתור את כל בעיותינו ויגרום שכל מצב קשה בחיי היומיום יבוא על מקומו בשלום לשביעות רצוננו — וכל זה כאן ועכשיו! אך תפיסות אלו חסרות שחר. הביטחון אינו מסתכם ברגש ותו לא, ואין הוא בלתי מציאותי. לדידו של אדם בוגר, הביטחון כרוך בקבלת החלטות נבונות באופן מודע.
20, 21. מה כרוך בביטחון ביהוה? הבא דוגמה.
20 שים לב מה מציין משלי ג׳:5. הוא מעמיד את הביטחון ביהוה כנגד הישענות על בינתנו אנו, וכך מראה ששני הדברים אינם משתלבים יחדיו. האם זה אומר שאסור לנו להשתמש ביכולת ההבנה שלנו? לא, שהרי יהוה בעצמו נתן לנו יכולת זו ואף מצפה מאיתנו להשתמש ב”כוח ההיגיון” שלנו בשירותו (רומים י״ב:1, ע״ח). אך השאלה היא על מה אנו נשענים או מסתמכים? אם צורת החשיבה שלנו אינה תואמת את זו של יהוה, האם אנו מקבלים את חוכמתו ומכירים בכך שהיא נעלה אלפי מונים על חוכמתנו אנו? (ישעיהו נ״ה:8, 9) לבטוח ביהוה פירושו לתת לחשיבתו להנחות את חשיבתנו.
21 נביא דוגמה: תאר לעצמך ילד קטן יושב במושב האחורי של הרכב בשעה שהוריו יושבים מלפנים והאב נוהג. כאשר מתעוררים קשיים במהלך הנסיעה — אולי לא בטוחים באיזו דרך לנסוע, מזג האוויר לא נוח או הכבישים משובשים — כיצד מגיב ילד ששומע בקול אביו ובוטח בו? האם הוא צועק מהמושב האחורי ומחלק הוראות לאביו? האם הוא מטיל ספק בהחלטות של הוריו או מתנגד כשהם מזכירים לו להישאר במקומו חגור בחגורת הבטיחות? לא, מטבע הדברים הוא בוטח בהוריו שיטפלו בעניינים כאלה, אף־על־פי שהם לא־מושלמים. יהוה, לעומת זאת, הוא אב מושלם. האם לא כדאי שנבטח בו ללא עוררין, ובייחוד כשאנו מתמודדים עם מצבים קשים? (ישעיהו ל׳:21).
22, 23. (א) מדוע עלינו לשים את מבטחנו ביהוה לנוכח בעיות שונות, וכיצד נוכל לעשות זאת? (ב) במה יעסוק המאמר הבא?
22 עם זאת, משלי ג׳:6 מציין שעלינו ’לדעת את יהוה בכל דרכינו’, ולא רק כשמתעוררים מצבים קשים. לפיכך, ההחלטות שאנו מחליטים בחיי היומיום צריכות לשקף את ביטחוננו ביהוה. כאשר מתעוררות בעיות, אין צורך להתייאש, להיתפס לבהלה או להתנגד להדרכה של יהוה באשר לדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב. עלינו לראות בניסיונות הזדמנויות לצדד בריבונות יהוה, להוכיח שהשטן שקרן ולפתח צייתנות ותכונות אחרות הנושאות חן בעיני יהוה (עברים ה׳:7, 8).
23 באפשרותנו להוכיח ביטחון ביהוה לנוכח כל מכשול שיצוץ בדרכנו. ביטחון זה מתבטא בתפילותינו ובכך שאנו נענים להדרכה הטמונה בדבר־אלוהים ושאנו מקבלים מארגונו. אך אפשר למקד קצת יותר את הנושא ולשאול כיצד נוכל לגלות ביטחון ביהוה חרף הבעיות הרווחות בעולם של ימינו? בזאת נעסוק במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a המילה היוונית שפאולוס הזכיר לציון ”הבל” היא אותה מילה המובאת בתרגום השבעים ליוונית כתרגום לביטוי ששלמה חזר עליו שוב ושוב בספר קהלת, ”הכול הבל” (קהלת א׳:2, 14; ב׳:11, 17; ג׳:19; י״ב:8).
מהי תשובתך?
• כיצד הראה דוד שיהוה הוא מבטחו?
• מה הן שלוש סיבות לסבלות האנושות כיום, ומדוע כדאי שנחזור עליהם מעת לעת?
• איזה דין גזר יהוה על האנושות, ומדוע היה זה דין צודק?
• מה כרוך בביטחון ביהוה?
[שאלות לימוד]
[תמונות בעמוד 8]
דוד שם את מבטחו ביהוה
[תמונה בעמוד 10]
ישוע הסביר שהתמוטטות המגדל בירושלים לא היתה באשמתו של יהוה