שאלות של קוראים

במקומות רבים בעולם נהוג לתת מתנות בחתונה.‏ אילו עקרונות מקראיים יש להביא בחשבון כשנותנים או מקבלים מתנות כאלו?‏

המקרא אינו פוסל נתינת מתנות כאשר הדבר נעשה מתוך מניע נכון ובנסיבות המתאימות.‏ בעניין הנתינה,‏ המקרא מעודד את המשיחיים האמיתיים לחקות את אביהם הנדיב יהוה (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ השליח פאולוס הפציר באחיו לאמונה:‏ ”‏אל תשכחו לגמול חסד ולשתף את הזולת באשר לכם,‏ כי זבחים כאלה יערבו לאלוהים”‏.‏ אם כן,‏ המשיחיים נקראים לגלות נדיבות (‏עברים י״ג:‏16;‏ לוקס ו׳:‏38‏)‏.‏

מה באשר לשימוש ברשימת מתנות,‏ נוהג די נפוץ במספר ארצות?‏ השיטה היא שבני זוג העומדים להינשא מגיעים לחנות מסוימת ומכינים רשימה של דברים שאותם היו מעוניינים לקבל כמתנות.‏ הקרובים והידידים של הזוג מופנים לאותה חנות כדי לרכוש פריטים מתוך רשימת המתנות.‏ מבחינה מעשית,‏ רשימת מתנות חוסכת מהמוזמנים שעות רבות של חיפושים אחר מתנה,‏ ואילו בני הזוג אינם צריכים להחזיר לחנויות מתנות שאינן לטעמם.‏

זוהי החלטתם האישית של הזוג אם להכין רשימת מתנות ואם לאו.‏ עם זאת,‏ כדאי שמשיחי יקפיד שלא לאמץ לעצמו מנהגים העלולים לעמוד בסתירה לעקרונות מקראיים.‏ למשל,‏ מה אם הרשימה כוללת מתנות יקרות מאוד?‏ במקרה כזה,‏ אנשים שתקציבם מוגבל אולי לא יוכלו לקנות מתנה,‏ או שירגישו שעדיף להם לא להגיע לחתונה וכך לחסוך מעצמם את המבוכה אם יביאו מתנה צנועה.‏ אישה משיחית כתבה:‏ ”‏זה הופך להיות מעמסה כבדה מדי.‏ אני מנסה להיות נדיבה,‏ אבל בזמן האחרון אני כבר לא נהנית לתת מתנות כמו פעם”‏.‏ כמה חבל אם החתונה תותיר את האורחים בתחושה לא־נעימה!‏

ללא ספק,‏ אין לגרום לאורחים לחוש שכדי לתת מתנה טובה,‏ הם חייבים לרכוש אותה בחנות מסוימת ולהשקיע סכום כסף בסדר גודל מוגדר.‏ אחרי הכול,‏ ישוע המשיח הראה שהדבר החשוב ביותר בעיני אלוהים הוא מה שטמון בלבו של הנותן ולא ערכה הכספי של המתנה (‏לוקס כ״א:‏​1–4‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ השליח פאולוס כתב בנוגע לנתינה לנזקקים:‏ ”‏כל איש כפי שידבנו לבו יתן,‏ לא מתוך צער או הכרח,‏ שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏)‏.‏

מנקודת מבט מקראית,‏ אין כל פסול בכך שאדם יזדהה בתור נותן המתנה ואולי יצרף פתק או כרטיס ברכה.‏ עם זאת,‏ במקומות מסוימים נהוג לציין את שמו של נותן המתנה בפני כל הנוכחים.‏ נוהג זה יכול לעורר בעיות.‏ אפשר שנותן המתנה רוצה להישאר בעילום שם על מנת שלא למשוך לעצמו תשומת לב מיותרת.‏ אנשים אלה פועלים על־פי העיקרון הכתוב במתי ו׳:‏3‏,‏ שם אמר ישוע:‏ ”‏ואתה בעשותך מעשה חסד אל תדע שמאלך את אשר עושה ימינך”‏.‏ אחרים סבורים שהמתנה היא עניין אישי שצריך להישאר בין הנותן והמקבל.‏ יתרה מזאת,‏ אזכור שמו של הנותן עלול להוביל לעריכת השוואות ולתחרותיות (‏גלטים ה׳:‏26‏)‏.‏ ללא ספק,‏ המשיחיים אינם רוצים לגרום למישהו להרגיש לא בנוח מכך שמודיעים בפומבי את שמו (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏.‏

כן,‏ בזכות יישום העקרונות שבדבר־אלוהים,‏ הנתינה תמשיך לשמש מקור שמחה (‏מעשי השליחים כ׳:‏35‏)‏.‏