בני נוער, התהלכו כיאות לפני יהוה
בני נוער, התהלכו כיאות לפני יהוה
קורה לעתים שבני נוער משיחיים חיים זמנית הרחק ממשפחתם ומקהילתם. יש שעושים כן כדי להגביר את שירותם. אחרים נאלצים לעזוב את הבית בגין עמדתם הניטראלית כלפי ענייני העולם (ישעיהו ב׳:4; יוחנן י״ז:16). במספר ארצות בני נוער שומרי נאמנות נידונים בפקודת ’הקיסר’ למאסר או לביצוע עבודות שירות a (מרקוס י״ב:17; טיטוס ג׳:1, 2).
צעירים אלה היושבים בכלא בשל עמדתם הניטראלית מצויים לעתים פרקי זמן ארוכים במחיצת עבריינים. בני נוער הגרים רחוק מביתם מטעמים אחרים נאלצים במקרים מסוימים לעבוד בסביבה מפוקפקת. כיצד אותם משיחיים צעירים או אחרים, המוצאים את עצמם מכורח הנסיבות במצב כזה, יכולים להתמודד עם הלחצים והתביעות ובה בעת ”להתהלך כראוי לפני אלוהים?” (תסלוניקים א׳. ב׳:12) כיצד יכולים הוריהם לעזור להם להיערך למצבים לא־נעימים? (משלי כ״ב:3).
קשיים ייחודיים
”זה היה קשה ומפחיד להיות מנותק מהדאגה וההגנה של הוריי ומהשגחתם האוהבת של זקני־הקהילה שמכירים אותי היטב”, מספר טאקיס בן ה־21, שנאלץ לבלות 37 חודשים הרחק מביתו. b הוא מוסיף: ”לפעמים הרגשתי פגיע מאוד”. פטרוס בן ה־20 היה רחוק מביתו במשך יותר משנתיים. הוא מודה: ”לראשונה בחיי הייתי צריך להחליט בעצמי, ללא עזרתם של אחרים, החלטות בנושאים כמו בילויים והתרועעות חברתית, וההחלטות שלי לא תמיד היו נבונות”. הוא מעיר: ”לפעמים לא הרגשתי בנוח עם האחריות הכבדה שהחופש מביא איתו”. טאסוס, זקן־קהילה משיחי המצוי בקשר קבוע עם בני נוער במצבים כאלו, אומר: ”השפה הגסה, המרדנות וההתנהגות האלימה של בני גילם עלולות להשפיע על צעירים לא־זהירים ופגיעים”.
בני נוער משיחיים שחיים ועובדים בקרבת אנשים שאינם מכבדים את עקרונות המקרא, חייבים להישמר מהפיתוי לחקות את דרכיהם הלא־מוסריות והבלתי מקראיות (תהלים א׳:1; כ״ו:4; קי״ט:9). אולי קשה להם לשמור על שגרה קבועה של לימוד אישי, נוכחות באסיפות ושירות השדה (פיליפים ג׳:16). ייתכן שגם לא קל להם להציב לעצמם מטרות רוחניות ולפעול למימושן.
צעירים משיחיים נאמנים רוצים להשביע את רצון אלוהים בהתנהגותם ובמוצא פיהם. הם משתדלים לשמור אמונים לאביהם השמימי ולהיענות להזמנתו המושכת: ”חכם, בני, ושמח לבי, ואשיבה חורפי דבר” (משלי כ״ז:11). ברור להם שהתנהגותם המכובדת משפיעה על תדמיתם של יהוה ושל משרתיו בעיני אחרים (פטרוס א׳. ב׳:12).
לשבחם של רוב בני הנוער ייאמר, כי הם עושים כל מאמץ לנהוג כדוגמת אחיהם בני המאה הראשונה לספירה, אשר בעדם התפלל השליח פאולוס: ’התהלכו כיאות לפני האדון [יהוה], ככל חפצו, למען תניבו פרי בכל מעשה טוב... ותהיה לכם סבלנות ואורך רוח בכול, בשמחה’ (קולוסים א׳:9–11). המקרא מציג מספר דוגמאות של בני נוער יראי אלוהים אשר התהלכו כיאות לפני אלוהים בקרב סביבה זרה ועוינת של עובדי אלילים (פיליפים ב׳:15).
”ויהי יהוה את יוסף”
עוד בילדותו מצא עצמו יוסף, בנם האהוב של יעקב ורחל, הרחק מן החממה המוגנת של אביו ירא האלוהים; הוא נמכר לעבדות במצרים. יוסף הציב דוגמה מעוררת הערצה של צעיר חרוץ, אמין ומוסרי. אף שהיה עבדו של פוטיפר — אדם שלא שירת את יהוה — התגלה יוסף כאדם מצפוני ושקדן, ובסופו של דבר הפקיד אותו אדונו על כל ענייני ביתו (בראשית ל״ט:2–6). יוסף שמר אמונים ליהוה, וכאשר הדבר עלה לו במאסר, הוא לא הסיק: ”מה הטעם להיות נאמן?” גם בהיותו בכלא באו מעלותיו של יוסף לידי ביטוי, ועד מהרה מוּנה להשגיח על עניינים רבים הקשורים לפעילות השוטפת בבית הסוהר (בראשית ל״ט:17–22). יהוה בירך אותו, ועל־פי הכתוב בבראשית ל״ט:23, ’יהוה היה איתו’.
כמה קל היה ליוסף, הרחק ממשפחתו יראת האלוהים, להתאים את חייו לחייהם של עובדי האלילים שהיו סביבו ולסגל לעצמו את אורח החיים הלא־מוסרי של המצרים! תחת זאת, יוסף דבק בעקרונות אלוהים ושמר על טוהרו חרף פיתויים עזים מאין כמוהם. כאשר אשת פוטיפר לחצה עליו בלי הפסק לשכב עימה, תשובתו הנחרצת היתה: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?” (בראשית ל״ט:7–9)
בני נוער מקרב עדי־יהוה צריכים כיום להישמע לאזהרות המקראיות מפני התרועעות שלילית, בידור לא־מוסרי, פורנוגרפיה ומוסיקה מושחתת. הם מבינים ש”בכל מקום עיני יהוה, צופות רעים וטובים” (משלי ט״ו:3).
משה התרחק מ”תענוגי החטא”
משה גדל בסביבה פגאנית ונהנתנית בחצר המלוכה של פרעה. על משה נאמר: ”מתוך אמונה סירב להיקרא בן לבת פרעה ובחר עברים י״א:24, 25).
להתענות עם עַם אלוהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא” (ידידות עם העולם עשויה להצמיח יתרונות מסוימים, אך היא זמנית. לכל היותר היא תימשך כל עוד העולם הזה קיים, וזמנו קצר (יוחנן א׳. ב׳:15–17). האין זה עדיף לחקות את דוגמתו של משה? המקרא מציין שהוא ”עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה” (עברים י״א:27). לנגד עיניו עמדה המורשת הרוחנית של אבותיו יראי האלוהים. הוא הפך את מטרת יהוה למטרת חייו, ושם לו ליעד למלא את רצון אלוהים (שמות ב׳:11; מעשי השליחים ז׳:23, 25).
כאשר בני נוער יראי אלוהים נמצאים בסביבה שלילית ועוינת, הם יכולים לחזק את יחסיהם האישיים עם יהוה דרך לימוד אישי שיאפשר להם להכיר טוב יותר את ”מי שאיננו נראה”. תוכנית מלאה של פעילויות משיחיות, הכוללת נוכחות קבועה באסיפות והשתתפות בשירות השדה, תסייע לבני הנוער להתמקד בדברים רוחניים (תהלים ס״ג:7; ע״ז:13). עליהם לחתור לטיפוח אמונה עזה ותקווה איתנה כדוגמת משה. המתכון להצלחה הוא להציב את יהוה במוקד חשיבתם ומעשיהם, מתוך השמחה להיות ידידיו.
היא השתמשה בלשונה להלל את אלוהים
בת עשרֵה שהתנהגה למופת הרחק מביתה היא הנערה הישראלית שנשבתה בידי הארמים בימי הנביא אלישע. היא היתה לשפחתה של אשת נעמן, שר צבא ארם. הנערה אמרה לגבירתה: ”אַחֲלֵי [הלוואי ש] אדוני [יבוא] לפני הנביא אשר בשומרון! אז יאסוף אותו מצרעתו”. בזכות עדותה, בא נעמן אל ישראל לפגוש את אלישע, וצרעתו הוסרה. יתרה מזו, נעמן הפך לעובד יהוה (מלכים ב׳. ה׳:1–3, 13–19).
דוגמתה של הנערה מדגישה עד כמה חשוב שבני הנוער יסבו במוצא פיהם כבוד לאלוהים, גם כשהם רחוקים מהוריהם. אילו נהגה הנערה לנהל ’שיחות סכלות’ או ’להתלוצץ’ בגסות, האם היתה מרגישה בנוח להשתמש בלשונה אפסים ה׳:4; משלי ט״ו:2) ניקוס, בחור בתחילת שנות ה־20 לחייו שישב בכלא בגין עמדתו הניטראלית, נזכר: ”כשהייתי עם עוד כמה אחים צעירים בבית סוהר חקלאי, רחוק מעיניהם המשגיחות של הוריי ושל הקהילה, שמתי לב שרמת השפה שלנו החלה להידרדר. היא בטח לא נתנה כבוד ליהוה”. למרבה השמחה, ניקוס ואחרים קיבלו את העזרה הדרושה כדי להישמע לעצתו של פאולוס: ”וכיאה לקדושים, אף לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות” (אפסים ה׳:3).
בצורה כה יעילה באותה הזדמנות פז שנזדמנה לה? (יהוה היה מוחשי בעיניהם
החוויה של שלושת חבריו העברים של דניאל בבבל הקדומה מעידה על האמת הגלומה בעיקרון שקבע ישוע, לפיו נאמנות בדברים קטנים מובילה לנאמנות בדברים גדולים (לוקס ט״ז:10). כשהוגשו להם מאכלים אסורים על־פי תורת משה, הם יכלו להצדיק את עצמם בטענה שהם שבויים בארץ נכר ולכן אין להם ברירה. אבל הם לא הקלו ראש גם בעניינים שוליים לכאורה, וברכה גדולה באה עליהם. הם נמצאו בריאים יותר וחכמים פי כמה וכמה מכל יתר השבויים שאכלו ממעדני המלך. הנאמנות באותם דברים קטנים ללא ספק חיזקה אותם, וכך כשהתייצבו בפני מבחן אמונה גדול יותר — הפקודה להשתחוות לצלם אלילי — לא התפשרו (דניאל א׳:3–21; ג׳:1–30).
יהוה היה מוחשי מאוד לאותם שלושה צעירים. למרות היותם הרחק מביתם וממרכז עבודת אלוהים, הם לא זזו כהוא זה מנחישותם להישמר נקיים מטומאת העולם (פטרוס ב׳. ג׳:14). הם היו מוכנים להקריב את חייהם ובלבד שלא לקלקל את יחסיהם עם יהוה.
יהוה לא ייטוש אותך
כאשר בני נוער רחוקים ממי שיקרים ללבם וממי שזוכים לאמונם, מקננת בתוכם תחושה של חוסר ביטחון, חוסר ודאות ופחד, ואפשר להבין אותם. אולם, הם יכולים לעמוד במבחנים ובניסיונות בביטחון מלא ש’יהוה לא ייטוש’ אותם (תהלים צ״ד:14). אם אותם צעירים ’יסבלו למען הצדקה’, יהוה יעמוד לצידם ויסייע בידם להוסיף להתהלך ב”אורח צדקה” (פטרוס א׳. ג׳:14; משלי ח׳:20).
יהוה חיזק בהתמדה את יוסף, את משה, את הנערה הישראלית ואת שלושת הנערים העברים ובירך אותם לרוב. כיום הוא משתמש ברוח קודשו, בדברו ובארגונו לתמוך בכל מי ש’נאבק את המאבק הטוב למען האמונה’, ומושיט לו את התקווה לזכות ב”חיי עולם” (טימותיאוס א׳. ו׳:11, 12). מן החוכמה להתהלך כיאות לפני יהוה, וזה בהחלט אפשרי (משלי כ״ג:15, 19).
[הערות שוליים]
a ראה המצפה מ־1 במאי 1996, עמודים 18–20.
b חלק מהשמות בדויים.
[תיבה בעמוד 25]
הורים — הכינו את ילדיכם!
”כחיצים ביד גיבור, כן בני הנעורים” (תהלים קכ״ז:4). חץ לא יפגע במטרה במקרה. יש לכוון אותו בידיים מיומנות. באותו אופן, ללא הדרכה נאותה מצד ההורים, הילדים לא יהיו ערוכים להתמודד עם החיים מחוץ לבית (משלי כ״ב:6).
טבעם של צעירים לפעול באימפולסיביות או להיכנע ל”תאוות הנעורים” (טימותיאוס ב׳. ב׳:22). המקרא מתרה: ”שבט ותוכחת יתן חוכמה; ונער משולח מביש אמו” (משלי כ״ט:15). אי־התלת גבולות על התנהגות הנער תותיר אותו ללא הכנה לתביעות וללחצים של החיים מחוץ לבית.
הורים משיחיים צריכים להגדיר בפני ילדיהם, בצורה ברורה ואחראית, את הקשיים, הלחצים והמציאות של החיים בעולמנו. מבלי להיות רואי שחורות ושליליים, הם יכולים לתאר את הנסיבות הלא־נעימות שבהן נער עלול למצוא את עצמו אם יגור הרחק מהבית. הדרכה טובה זו, בליווי חוכמה אלוהית, ’יתנו לפתאים [חסרי ניסיון] עורמה, לנער דעת ומזימה [כושר חשיבה]’ (משלי א׳:4).
הורים המטמיעים בלב ילדיהם ערכים אלוהיים ועקרונות מוסר נותנים להם את הכלים לשרוד את קשיי החיים. תוכנית משפחתית קבועה ללימוד המקרא, אפיקי תקשורת פתוחים, וגילוי עניין אמיתי במצבו של הילד, עשויים לקבוע את ההבדל בין הצלחה לכישלון. ההורים צריכים לחנך את ילדיהם על־פי עקרונות אלוהים בצורה מאוזנת, חיובית וסבירה ולהכין אותם לעמוד על הרגליים בבגרותם. בדוגמתם האישית יכולים ההורים ללמד את ילדיהם שאפשר גם אפשר להיות בעולם אך לא להיות חלק ממנו (יוחנן י״ז:15, 16).
[תמונה בעמוד 23]
ישנם בני נוער משיחיים שנאלצו לעזוב את ביתם
[תמונות בעמוד 24]
בני נוער ההודפים פיתויים יכולים לחקות את יוסף ולשמור על טוהרם המוסרי
[תמונות בעמוד 26]
חקה את הנערה מישראל אשר השתמשה בלשונה להסב כבוד ליהוה