עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

בני נוער,‏ התהלכו כיאות לפני יהוה

בני נוער,‏ התהלכו כיאות לפני יהוה

בני נוער,‏ התהלכו כיאות לפני יהוה

קורה לעתים שבני נוער משיחיים חיים זמנית הרחק ממשפחתם ומקהילתם.‏ יש שעושים כן כדי להגביר את שירותם.‏ אחרים נאלצים לעזוב את הבית בגין עמדתם הניטראלית כלפי ענייני העולם (‏ישעיהו ב׳:‏4;‏ יוחנן י״ז:‏16‏)‏.‏ במספר ארצות בני נוער שומרי נאמנות נידונים בפקודת ’‏הקיסר’‏ למאסר או לביצוע עבודות שירות a (‏מרקוס י״ב:‏17;‏ טיטוס ג׳:‏​1,‏ 2‏)‏.‏

צעירים אלה היושבים בכלא בשל עמדתם הניטראלית מצויים לעתים פרקי זמן ארוכים במחיצת עבריינים.‏ בני נוער הגרים רחוק מביתם מטעמים אחרים נאלצים במקרים מסוימים לעבוד בסביבה מפוקפקת.‏ כיצד אותם משיחיים צעירים או אחרים,‏ המוצאים את עצמם מכורח הנסיבות במצב כזה,‏ יכולים להתמודד עם הלחצים והתביעות ובה בעת ”‏להתהלך כראוי לפני אלוהים?‏”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏12‏)‏ כיצד יכולים הוריהם לעזור להם להיערך למצבים לא־​נעימים?‏ (‏משלי כ״ב:‏3‏)‏.‏

קשיים ייחודיים

‏”‏זה היה קשה ומפחיד להיות מנותק מהדאגה וההגנה של הוריי ומהשגחתם האוהבת של זקני־​הקהילה שמכירים אותי היטב”‏,‏ מספר טאקיס בן ה־21,‏ שנאלץ לבלות 37 חודשים הרחק מביתו.‏ b הוא מוסיף:‏ ”‏לפעמים הרגשתי פגיע מאוד”‏.‏ פטרוס בן ה־20 היה רחוק מביתו במשך יותר משנתיים.‏ הוא מודה:‏ ”‏לראשונה בחיי הייתי צריך להחליט בעצמי,‏ ללא עזרתם של אחרים,‏ החלטות בנושאים כמו בילויים והתרועעות חברתית,‏ וההחלטות שלי לא תמיד היו נבונות”‏.‏ הוא מעיר:‏ ”‏לפעמים לא הרגשתי בנוח עם האחריות הכבדה שהחופש מביא איתו”‏.‏ טאסוס,‏ זקן־​קהילה משיחי המצוי בקשר קבוע עם בני נוער במצבים כאלו,‏ אומר:‏ ”‏השפה הגסה,‏ המרדנות וההתנהגות האלימה של בני גילם עלולות להשפיע על צעירים לא־​זהירים ופגיעים”‏.‏

בני נוער משיחיים שחיים ועובדים בקרבת אנשים שאינם מכבדים את עקרונות המקרא,‏ חייבים להישמר מהפיתוי לחקות את דרכיהם הלא־​מוסריות והבלתי מקראיות (‏תהלים א׳:‏1;‏ כ״ו:‏4;‏ קי״ט:‏9‏)‏.‏ אולי קשה להם לשמור על שגרה קבועה של לימוד אישי,‏ נוכחות באסיפות ושירות השדה (‏פיליפים ג׳:‏16‏)‏.‏ ייתכן שגם לא קל להם להציב לעצמם מטרות רוחניות ולפעול למימושן.‏

צעירים משיחיים נאמנים רוצים להשביע את רצון אלוהים בהתנהגותם ובמוצא פיהם.‏ הם משתדלים לשמור אמונים לאביהם השמימי ולהיענות להזמנתו המושכת:‏ ”‏חכם,‏ בני,‏ ושמח לבי,‏ ואשיבה חורפי דבר”‏ (‏משלי כ״ז:‏11‏)‏.‏ ברור להם שהתנהגותם המכובדת משפיעה על תדמיתם של יהוה ושל משרתיו בעיני אחרים (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏12‏)‏.‏

לשבחם של רוב בני הנוער ייאמר,‏ כי הם עושים כל מאמץ לנהוג כדוגמת אחיהם בני המאה הראשונה לספירה,‏ אשר בעדם התפלל השליח פאולוס:‏ ’‏התהלכו כיאות לפני האדון [‏יהוה]‏,‏ ככל חפצו,‏ למען תניבו פרי בכל מעשה טוב.‏.‏.‏ ותהיה לכם סבלנות ואורך רוח בכול,‏ בשמחה’‏ (‏קולוסים א׳:‏​9–11‏)‏.‏ המקרא מציג מספר דוגמאות של בני נוער יראי אלוהים אשר התהלכו כיאות לפני אלוהים בקרב סביבה זרה ועוינת של עובדי אלילים (‏פיליפים ב׳:‏15‏)‏.‏

‏”‏ויהי יהוה את יוסף”‏

עוד בילדותו מצא עצמו יוסף,‏ בנם האהוב של יעקב ורחל,‏ הרחק מן החממה המוגנת של אביו ירא האלוהים;‏ הוא נמכר לעבדות במצרים.‏ יוסף הציב דוגמה מעוררת הערצה של צעיר חרוץ,‏ אמין ומוסרי.‏ אף שהיה עבדו של פוטיפר — אדם שלא שירת את יהוה — התגלה יוסף כאדם מצפוני ושקדן,‏ ובסופו של דבר הפקיד אותו אדונו על כל ענייני ביתו (‏בראשית ל״ט:‏​2–6‏)‏.‏ יוסף שמר אמונים ליהוה,‏ וכאשר הדבר עלה לו במאסר,‏ הוא לא הסיק:‏ ”‏מה הטעם להיות נאמן?‏”‏ גם בהיותו בכלא באו מעלותיו של יוסף לידי ביטוי,‏ ועד מהרה מוּנה להשגיח על עניינים רבים הקשורים לפעילות השוטפת בבית הסוהר (‏בראשית ל״ט:‏​17–22‏)‏.‏ יהוה בירך אותו,‏ ועל־​פי הכתוב בבראשית ל״ט:‏23‏,‏ ’‏יהוה היה איתו’‏.‏

כמה קל היה ליוסף,‏ הרחק ממשפחתו יראת האלוהים,‏ להתאים את חייו לחייהם של עובדי האלילים שהיו סביבו ולסגל לעצמו את אורח החיים הלא־​מוסרי של המצרים!‏ תחת זאת,‏ יוסף דבק בעקרונות אלוהים ושמר על טוהרו חרף פיתויים עזים מאין כמוהם.‏ כאשר אשת פוטיפר לחצה עליו בלי הפסק לשכב עימה,‏ תשובתו הנחרצת היתה:‏ ”‏איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?‏”‏ (‏בראשית ל״ט:‏​7–9‏)‏

בני נוער מקרב עדי־​יהוה צריכים כיום להישמע לאזהרות המקראיות מפני התרועעות שלילית,‏ בידור לא־​מוסרי,‏ פורנוגרפיה ומוסיקה מושחתת.‏ הם מבינים ש”‏בכל מקום עיני יהוה,‏ צופות רעים וטובים”‏ (‏משלי ט״ו:‏3‏)‏.‏

משה התרחק מ”‏תענוגי החטא”‏

משה גדל בסביבה פגאנית ונהנתנית בחצר המלוכה של פרעה.‏ על משה נאמר:‏ ”‏מתוך אמונה סירב להיקרא בן לבת פרעה ובחר להתענות עם עַם אלוהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא”‏ (‏עברים י״א:‏​24,‏ 25‏)‏.‏

ידידות עם העולם עשויה להצמיח יתרונות מסוימים,‏ אך היא זמנית.‏ לכל היותר היא תימשך כל עוד העולם הזה קיים,‏ וזמנו קצר (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏​15–17‏)‏.‏ האין זה עדיף לחקות את דוגמתו של משה?‏ המקרא מציין שהוא ”‏עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה”‏ (‏עברים י״א:‏27‏)‏.‏ לנגד עיניו עמדה המורשת הרוחנית של אבותיו יראי האלוהים.‏ הוא הפך את מטרת יהוה למטרת חייו,‏ ושם לו ליעד למלא את רצון אלוהים (‏שמות ב׳:‏11;‏ מעשי השליחים ז׳:‏​23,‏ 25‏)‏.‏

כאשר בני נוער יראי אלוהים נמצאים בסביבה שלילית ועוינת,‏ הם יכולים לחזק את יחסיהם האישיים עם יהוה דרך לימוד אישי שיאפשר להם להכיר טוב יותר את ”‏מי שאיננו נראה”‏.‏ תוכנית מלאה של פעילויות משיחיות,‏ הכוללת נוכחות קבועה באסיפות והשתתפות בשירות השדה,‏ תסייע לבני הנוער להתמקד בדברים רוחניים (‏תהלים ס״ג:‏7;‏ ע״ז:‏13‏)‏.‏ עליהם לחתור לטיפוח אמונה עזה ותקווה איתנה כדוגמת משה.‏ המתכון להצלחה הוא להציב את יהוה במוקד חשיבתם ומעשיהם,‏ מתוך השמחה להיות ידידיו.‏

היא השתמשה בלשונה להלל את אלוהים

בת עשרֵה שהתנהגה למופת הרחק מביתה היא הנערה הישראלית שנשבתה בידי הארמים בימי הנביא אלישע.‏ היא היתה לשפחתה של אשת נעמן,‏ שר צבא ארם.‏ הנערה אמרה לגבירתה:‏ ”‏אַחֲלֵי [‏הלוואי ש]‏ אדוני [‏יבוא]‏ לפני הנביא אשר בשומרון!‏ אז יאסוף אותו מצרעתו”‏.‏ בזכות עדותה,‏ בא נעמן אל ישראל לפגוש את אלישע,‏ וצרעתו הוסרה.‏ יתרה מזו,‏ נעמן הפך לעובד יהוה (‏מלכים ב׳.‏ ה׳:‏​1–3,‏ 13–19‏)‏.‏

דוגמתה של הנערה מדגישה עד כמה חשוב שבני הנוער יסבו במוצא פיהם כבוד לאלוהים,‏ גם כשהם רחוקים מהוריהם.‏ אילו נהגה הנערה לנהל ’‏שיחות סכלות’‏ או ’‏להתלוצץ’‏ בגסות,‏ האם היתה מרגישה בנוח להשתמש בלשונה בצורה כה יעילה באותה הזדמנות פז שנזדמנה לה?‏ (‏אפסים ה׳:‏4;‏ משלי ט״ו:‏2‏)‏ ניקוס,‏ בחור בתחילת שנות ה־20 לחייו שישב בכלא בגין עמדתו הניטראלית,‏ נזכר:‏ ”‏כשהייתי עם עוד כמה אחים צעירים בבית סוהר חקלאי,‏ רחוק מעיניהם המשגיחות של הוריי ושל הקהילה,‏ שמתי לב שרמת השפה שלנו החלה להידרדר.‏ היא בטח לא נתנה כבוד ליהוה”‏.‏ למרבה השמחה,‏ ניקוס ואחרים קיבלו את העזרה הדרושה כדי להישמע לעצתו של פאולוס:‏ ”‏וכיאה לקדושים,‏ אף לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות”‏ (‏אפסים ה׳:‏3‏)‏.‏

יהוה היה מוחשי בעיניהם

החוויה של שלושת חבריו העברים של דניאל בבבל הקדומה מעידה על האמת הגלומה בעיקרון שקבע ישוע,‏ לפיו נאמנות בדברים קטנים מובילה לנאמנות בדברים גדולים (‏לוקס ט״ז:‏10‏)‏.‏ כשהוגשו להם מאכלים אסורים על־​פי תורת משה,‏ הם יכלו להצדיק את עצמם בטענה שהם שבויים בארץ נכר ולכן אין להם ברירה.‏ אבל הם לא הקלו ראש גם בעניינים שוליים לכאורה,‏ וברכה גדולה באה עליהם.‏ הם נמצאו בריאים יותר וחכמים פי כמה וכמה מכל יתר השבויים שאכלו ממעדני המלך.‏ הנאמנות באותם דברים קטנים ללא ספק חיזקה אותם,‏ וכך כשהתייצבו בפני מבחן אמונה גדול יותר — הפקודה להשתחוות לצלם אלילי — לא התפשרו (‏דניאל א׳:‏​3–21;‏ ג׳:‏​1–30‏)‏.‏

יהוה היה מוחשי מאוד לאותם שלושה צעירים.‏ למרות היותם הרחק מביתם וממרכז עבודת אלוהים,‏ הם לא זזו כהוא זה מנחישותם להישמר נקיים מטומאת העולם (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏14‏)‏.‏ הם היו מוכנים להקריב את חייהם ובלבד שלא לקלקל את יחסיהם עם יהוה.‏

יהוה לא ייטוש אותך

כאשר בני נוער רחוקים ממי שיקרים ללבם וממי שזוכים לאמונם,‏ מקננת בתוכם תחושה של חוסר ביטחון,‏ חוסר ודאות ופחד,‏ ואפשר להבין אותם.‏ אולם,‏ הם יכולים לעמוד במבחנים ובניסיונות בביטחון מלא ש’‏יהוה לא ייטוש’‏ אותם (‏תהלים צ״ד:‏14‏)‏.‏ אם אותם צעירים ’‏יסבלו למען הצדקה’‏,‏ יהוה יעמוד לצידם ויסייע בידם להוסיף להתהלך ב”‏אורח צדקה”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏14;‏ משלי ח׳:‏20‏)‏.‏

יהוה חיזק בהתמדה את יוסף,‏ את משה,‏ את הנערה הישראלית ואת שלושת הנערים העברים ובירך אותם לרוב.‏ כיום הוא משתמש ברוח קודשו,‏ בדברו ובארגונו לתמוך בכל מי ש’‏נאבק את המאבק הטוב למען האמונה’‏,‏ ומושיט לו את התקווה לזכות ב”‏חיי עולם”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ו׳:‏​11,‏ 12‏)‏.‏ מן החוכמה להתהלך כיאות לפני יהוה,‏ וזה בהחלט אפשרי (‏משלי כ״ג:‏​15,‏ 19‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

a ראה המצפה מ־1 במאי 1996,‏ עמודים 18–20‏.‏

b חלק מהשמות בדויים.‏

‏[‏תיבה בעמוד 25]‏

הורים — הכינו את ילדיכם!‏

”‏כחיצים ביד גיבור,‏ כן בני הנעורים”‏ (‏תהלים קכ״ז:‏4‏)‏.‏ חץ לא יפגע במטרה במקרה.‏ יש לכוון אותו בידיים מיומנות.‏ באותו אופן,‏ ללא הדרכה נאותה מצד ההורים,‏ הילדים לא יהיו ערוכים להתמודד עם החיים מחוץ לבית (‏משלי כ״ב:‏6‏)‏.‏

טבעם של צעירים לפעול באימפולסיביות או להיכנע ל”‏תאוות הנעורים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏22‏)‏.‏ המקרא מתרה:‏ ”‏שבט ותוכחת יתן חוכמה;‏ ונער משולח מביש אמו”‏ (‏משלי כ״ט:‏15‏)‏.‏ אי־התלת גבולות על התנהגות הנער תותיר אותו ללא הכנה לתביעות וללחצים של החיים מחוץ לבית.‏

הורים משיחיים צריכים להגדיר בפני ילדיהם,‏ בצורה ברורה ואחראית,‏ את הקשיים,‏ הלחצים והמציאות של החיים בעולמנו.‏ מבלי להיות רואי שחורות ושליליים,‏ הם יכולים לתאר את הנסיבות הלא־​נעימות שבהן נער עלול למצוא את עצמו אם יגור הרחק מהבית.‏ הדרכה טובה זו,‏ בליווי חוכמה אלוהית,‏ ’‏יתנו לפתאים [‏חסרי ניסיון]‏ עורמה,‏ לנער דעת ומזימה [‏כושר חשיבה]‏’‏ (‏משלי א׳:‏4‏)‏.‏

הורים המטמיעים בלב ילדיהם ערכים אלוהיים ועקרונות מוסר נותנים להם את הכלים לשרוד את קשיי החיים.‏ תוכנית משפחתית קבועה ללימוד המקרא,‏ אפיקי תקשורת פתוחים,‏ וגילוי עניין אמיתי במצבו של הילד,‏ עשויים לקבוע את ההבדל בין הצלחה לכישלון.‏ ההורים צריכים לחנך את ילדיהם על־​פי עקרונות אלוהים בצורה מאוזנת,‏ חיובית וסבירה ולהכין אותם לעמוד על הרגליים בבגרותם.‏ בדוגמתם האישית יכולים ההורים ללמד את ילדיהם שאפשר גם אפשר להיות בעולם אך לא להיות חלק ממנו (‏יוחנן י״ז:‏​15,‏ 16‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

ישנם בני נוער משיחיים שנאלצו לעזוב את ביתם

‏[‏תמונות בעמוד 24]‏

בני נוער ההודפים פיתויים יכולים לחקות את יוסף ולשמור על טוהרם המוסרי

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

חקה את הנערה מישראל אשר השתמשה בלשונה להסב כבוד ליהוה