שאלות של קוראים

אל מי התכוון יהוה באומרו ”‏כאחד ממנוּ”‏ בבראשית ג׳:‏22‏?‏

יהוה אלוהים ככל הנראה התכוון לעצמו ולבנו יחידו באומרו:‏ ”‏האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע”‏ (‏בראשית ג׳:‏22‏)‏.‏ הבה נראה על מה נשענת מסקנה זו.‏

את המילים הללו אמר יהוה לאחר שגזר את דינו של הזוג הראשון.‏ יש שרואים במילה ”‏ממנוּ”‏ ריבוי של כבוד כמנהג מלך המדבר בלשון רבים בהתייחסו אך ורק לעצמו.‏ אלא שבנוגע לבראשית א׳:‏26 ו־ג׳:‏22,‏ מציין חוקר המקרא דונלד א.‏ גואן:‏ ”‏אין בסיס בתנ״ך לרוב ההסברים המוצעים:‏ ה’‏אנחנו’‏ המלכותי,‏ ה’‏אנחנו’‏ של שיח פנימי,‏ ריבוי של עוצמה או ריבוי פרסונות באלוהות.‏ .‏.‏.‏ אף לא אחד מהסברים אלו משתלב בהיגיון עם הכתוב בבראשית ג׳:‏22‏,‏ המדבר על ’‏אחד ממנוּ’‏”‏.‏

שמא התכוון יהוה לשטן,‏ שנטל לעצמו את הסמכות לקבוע מה ’‏טוב’‏ ומה ’‏רע’‏ והשפיע על הזוג הראשון לנהוג כמותו?‏ אין זה מתקבל על הדעת.‏ הרי יהוה אמר ”‏אחד ממנוּ”‏.‏ השטן כבר לא נמנה עם צבא מלאכיו הנאמנים של יהוה,‏ ולא ניתן היה להציגו כמי שעומד לצד יהוה.‏

הייתכן שאלוהים כיוון את דבריו למלאכים הנאמנים?‏ אי אפשר לשלול זאת בפסקנות.‏ עם זאת,‏ דמיון השפה בין בראשית א׳:‏26 ו־ג׳:‏22 מעלה בפנינו רמז לפתרון התעלומה.‏ בבראשית א׳:‏26 כתוב שיהוה אמר:‏ ”‏נעשה אדם בצלמנו כדמותנו”‏.‏ אל מי הופנו המילים הללו?‏ באשר ליצור הרוחני שהפך לימים לאדם המושלם ישוע,‏ אמר השליח פאולוס:‏ ”‏והוא צלם של האלוהים הבלתי נראה,‏ בכור כל בריאה;‏ כי בו [‏באמצעותו]‏ נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ”‏ (‏קולוסים א׳:‏​15,‏ 16‏)‏.‏ הדעת נותנת שבבראשית א׳:‏26 דיבר יהוה אל בנו יחידו,‏ ה”‏אָמוֹן”‏ [‏רב אומן]‏,‏ שהיה לצידו בבריאת השמים והארץ (‏משלי ח׳:‏​22–31‏)‏.‏ הלשון הדומה בבראשית ג׳:‏22 מרמזת כי יהוה שוב דיבר לקרוב לו מכול,‏ לבנו יחידו.‏

בנו יחידו של אלוהים ידע ”‏טוב ורע”‏.‏ מקרבתו ההדוקה וארוכת השנים עם אביו,‏ ודאי קנה שליטה מלאה בצורת החשיבה של אביו,‏ בעקרונותיו ובאמות המידה שלו.‏ מתוך ביטחון מלא בבקיאות שרכש בנו ובדבקותו בעקרונותיו,‏ יהוה העניק לו מן הסתם מידה מסוימת של חופש פעולה בטיפול בעניינים שונים בלי שיידרש להיוועץ עימו בכל מקרה ומקרה.‏ במידה זו היתה לבן היכולת והסמכות לקבוע מה טוב ומה רע.‏ אך בשונה מהשטן ומאדם וחוה,‏ לא העז ישוע לקבוע לעצמו אמות מידה הנוגדות את אלו של יהוה.‏