בוגרי גלעד משנסים מותניים כקוצרים נלהבים!
בוגרי גלעד משנסים מותניים כקוצרים נלהבים!
”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:37, 38). מילים אלו נשאו משמעות מיוחדת לתלמידים שסיימו את הכיתה ה־116 בגלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה — בעודם נערכים להישלח ליעדים שונים.
ביום שבת, ב־13 במרס 2004, נאספו לטקס הסיום סך כולל של 684,6 איש במרכז החינוכי של חברת המצפה בפטרסון, ניו־יורק, ובמקומות אחרים. בטקס שמעו חברי הכיתה עצות פרידה ודברי עידוד. כולנו יכולים להפיק תועלת מהדרכה זו בעודנו עמלים בהתלהבות בקציר הרוחני.
אח תיאודור גָ’רֶס, חבר בגוף המנהל ובוגר הכיתה השביעית של גלעד, פתח את התוכנית והדגיש את דברי ישוע: ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). המילים היו במקומן שכן הבוגרים נשלחים לשרת ב־20 ארצות שונות! הוא הזכיר לתלמידים כי ההדרכה שמתוך דבר־אלוהים מכשירה אותם להיות פועלים נלהבים בקציר הרוחני החשוב מכול (מתי ה׳:16).
כיצד להיות קוצרים פוריים
הנואם הראשון בתוכנית היה רוברט וולן, אשר שנים רבות מעורב בכל הקשור לבית־ספר גלעד. בנאומו ”יופיה של החמלה” אמר לתלמידים: ”חמלה היא שפה שגם חירשים יכולים לשמוע ועיוורים יכולים לראות”. לישוע היתה מודעות רבה למצוקת ההמונים, והוא ביקש להקל אותה מעליהם (מתי ט׳:36). התלמידים צפויים להיתקל באינספור הזדמנויות לנהוג כמותו — במלאכת הבישור, בקהילה, בבית השליחים ובמסגרת נישואיהם. הנואם עודד את הבוגרים ואמר: ”הקפידו שיופיה של החמלה תיראה בחייכם ובשירותכם למען אחרים. בחיי היומיום בבית השליחים אין מקום לפחות מהתנהגות מופתית. אם כן, הייו נחושים בדעתכם ללבוש חמלה” (קולוסים ג׳:12).
בהמשך דיבר גארט לוש, חבר בגוף המנהל ובוגר מחזור 41 של גלעד, על הנושא ”משמיעי ישועה” (ישעיהו נ״ב:7). כדי שאנשים ישרדו את השמדת הסדר הנוכחי, עליהם לרכוש ידע מדויק מתוך דבר־אלוהים, להכריז ברבים על אמונתם ולהיטבל (רומים י׳:10; טימותיאוס ב׳. ג׳:15; פטרוס א׳. ג׳:21). ואולם, המטרה העיקרית שלשמה אנו מכריזים את בשורת הישועה אינה לשם הצלה אלא כדרך להסבת כבוד לאלוהים. על כן, אח לוש פנה לשליחים של מחר: ”שאו את בשורת המלכות אל כל קצווי תבל, והייו מבשרי ישועה נלהבים, הכול לתהילת יהוה” (רומים י׳:18).
”מהי עוצמת אורךָ?” זו השאלה שהעלה לורנס בואֵן, חבר בסגל המורים. הוא התייחס לדברי ישוע במתי ו׳:22 ועודד את הבוגרים לשמור על עין ”טובה” כדי ”לשקף את האור הרוחני לתהילת יהוה ולתועלת הזולת”. מתחילת שירותו הציב ישוע דוגמה מושלמת בעניין זה על־ידי כך שמיקד את תשומת לבו בעשיית רצון אלוהים. הוא חשב על הדברים הנפלאים שאביו לימד אותו בשמים, והרהורים אלו עזרו לו לעמוד בנסיונות של השטן במדבר (מתי ג׳:16; ד׳:1–11). ישוע מילא את מה שהטיל עליו אלוהים ובתוך כך הפגין ביטחון מלא ביהוה. באותו אופן, כדי להתמודד עם הקשיים הצפויים להם, חייבים השליחים להקפיד על הרגלים טובים של לימוד המקרא ולהישען באופן מוחלט על יהוה.
מרק נוּמֶר, מסגל מורי גלעד ובוגר מחזור 77, חתם את סדרת הנאומים בהרצאה בנושא ”הננו בידך” (יהושע ט׳:25). הוא קרא לתלמידים לאמץ את גישתם של הגבעונים הקדומים. אף שגבעון היתה ”עיר גדולה... וכל אנשיה גיבורים”, הגבעונים לא דרשו הכרה ולא ציפו שהכול יתנהל על־פי רצונם (יהושע י׳:2). בנפש חפצה שירתו כ”חוטבי עצים ושואבי מים” בכפוף ללוויים ובתמיכה בעבודת יהוה (יהושע ט׳:27). בוגרי הכיתה בעצם אומרים ליהושע הגדול יותר, ישוע המשיח, ”הננו בידך”. כעת, בתחילת שירותם בארצות זרות עליהם לקבל כל עבודה שיהושע הגדול יותר ייתן להם.
חוויות וראיונות
”לפתור את הכתובים” זה היה נושא הדיון שווֹלֶס ליברנס, בוגר מחזור 61 ואחד המורים, קיים עם קבוצת תלמידים. הם סיפרו ושחזרו חוויות שהיו להם בשירות השדה במשך הקורס. ניכר היה כי המחקר האינטנסיבי בכתבי־הקודש בחמשת חודשי הקורס חדר ללבם והניע אותם לחלוק עם הזולת את מה שלמדו (לוקס כ״ד:32). במהלך חמשת חודשי הקורס, הזדמן לאחד התלמידים לשתף את אחיו הביולוגי במה שהוא לומד. הדבר עודד את אחיו למצוא את הקהילה המקומית ולהתחיל ללמוד את המקרא. כיום הוא משרת כמבשר לא־טבול.
לאחר החוויות ערכו ריצ׳רד אַש וג׳ון גיבארד ראיונות עם משרתי יהוה ותיקים, וביניהם גם משגיחים נודדים. המרואיינים זכו להכשרה מיוחדת במרכז החינוכי של חברת המצפה והיו בוגרי מחזורים קודמים של גלעד. אחד מהם נזכר במילים שאמר אח נור במהלך הלימודים: ”אתם תלמדו הרבה דברים בגלעד. אבל אם תצאו מכאן עם ראש מלא, יהיה זה כישלון מבחינתנו. אנו רוצים שתצאו מכאן עם לב רחב”. האחים הנודדים יעצו לבוגרים להתעניין בבני אדם, להתייחס לאחרים כפי שישוע התייחס לזולת ולקבל בענווה כל תפקיד שיוטל עליהם. אין ספק שיישום העצות יעזור לשליחים החדשים להיות פוריים במלאכתם.
הייו קוצרים נלהבים!
בחלקו של הקהל נפלה הזכות לשמוע נאום מפי סטיבן לֶט, חבר נוסף בגוף המנהל. הוא נשא את הנאום העיקרי בתוכנית, ”שנסו מותניים כקוצרים נלהבים!” (מתי ט׳:38) בקציר אמיתי עת הקציר מוגבלת, והקוצרים חייבים לעבוד קשה. לנקודות אלו חשיבות רבה פי כמה בתקופה זו של סיום הסדר הנוכחי! בקציר הרוחני הגדול, חיי אדם מונחים על כף המאזניים (מתי י״ג:39). אח לט עודד את הבוגרים שלא ’להתעצל’ אלא להיות ”נלהבי רוח” ו’לשרת את יהוה’ במלאכת הקציר שלא תישנה (רומים י״ב:11). הנואם ציטט מדבריו של ישוע: ”שאו עיניכם וראו את השדות, כי לבנים הם ובשלים לקציר” (יוחנן ד׳:35). אחר כך קרא לבוגרים להראות את התלהבותם בכך שישקיעו מאמצים חרוצים להגיע לאנשים בכל זמן ובכל מקום שאפשר למוצאם וינצלו כל הזדמנות להעיד באופן לא־רשמי. הערנות ליצירת הזדמנויות תקל עליהם לתת עדות באופן יעיל. יהוה הוא אל נלהב, ומצפה מכולנו לחקותו ולעבוד קשה בקציר הרוחני (מלכים ב׳. י״ט:31; יוחנן ה׳:17).
לסיום התוכנית, הקריא אח גָ’רֶס, יושב ראש התוכנית, ברכות ואיחולים מסניפים רבים בעולם והעניק תעודות לתלמידים. אחד מהם הקריא מכתב הוקרה בשם הכיתה ובו הביעו התלמידים את הערכתם העמוקה על כל ההכשרה שזכו לה. אין ספק שטקס הסיום של הכיתה ה־116 הגביר את נחישותם של כל הנוכחים להיות קוצרים נלהבים.
[תיבה בעמוד 25]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 6
מספר ארצות היעד: 20
מספר התלמידים: 46
גיל ממוצע: 2.34
ממוצע שנים בָּאמת: 2.17
ממוצע שנים בשירות מלא: 9.13
[תמונה בעמוד 26]
בוגרי מחזור 116 של גלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) ר. סִיוֹנְסוּ; ת. סְפַּרְקְס; ק. פִּינְיָה; פ. טֶרְנֶר; ל. צֵ’יני (2) מ. סוארדי; א. שקוויסט; ל. אמדורי; נ. סמית; א. ג׳ורדן; ל. בּוֹאַסוֹנוֹ (3) ג׳. מֶטְלוֹק; ק. רוית; ל. דוּלר; מ. וִינְיֶרוֹן; ק. הנרי (4) ה. שקוויסט; ג׳. לוֹקְס; ג׳. רוּזוֹ; ק. גוּסְטַפְסוֹן; ר. בּוֹאַסוֹנוֹ; מ. ג׳ורדן (5) ד. הנרי; ד. טֶרְנֶר; ס. קירווין; ק. פלוריט; ס. סִיוֹנְסוּ (6) ס. אמדורי; ג׳. צֵ’יני; ר. רוס; ג׳. נלסון; ה. רוית; מ. וִינְיֶרוֹן (7) ה. פלוריט; ד. מֶטְלוֹק; ב. רוס; ק. לוֹקְס; ט. רוּזוֹ; ד. דוּלר; נ. קירווין (8) א. גוּסְטַפְסוֹן; ד. נלסון; ו. סוארדי; מ. פִּינְיָה; ק. סמית; ט. סְפַּרְקְס