הוקר כיאות את מתת החיים
הוקר כיאות את מתת החיים
”דמו של המשיח... יטהר את מצפוננו ממעשי מוות כדי שנעבוד את אלוהים חיים” (עברים ט׳:14).
1. אילו ראיות מוכיחות שהחיים מאוד יקרים לנו?
אם היו שואלים אותך כמה שווים חייך, מה היית משיב? חיינו וחייהם של אחרים מאוד יקרים לנו, ולראיה, אנו הולכים לרופא כדי להתרפא ממחלה או כדי לעבור בדיקות תקופתיות. חשוב לנו להישאר בחיים ולהיות בריאים. גם רובם המכריע של הקשישים או הנכים אינם רוצים למות; הם חפצי חיים.
2, 3. (א) איזו מחויבות מודגשת במשלי כ״ג:22? (ב) כיצד אלוהים מעורב במחויבות המוזכרת במשלי כ״ג:22?
2 הערך שאתה מייחס לחייך משפיע על יחסיך עם הזולת. לדוגמה, דבר־אלוהים מורה: ”שמע לאביך זה יְלָדֶךָ, ואל תבוז כי זָקְנָה אמך” (משלי כ״ג:22). המילה ”שמע” אינה מסתכמת בקליטת מילים באוזניים; כוונת המשל היא לשמוע ולציית (שמות ט״ו:26; דברים ז׳:12; י״ג:19; ט״ו:5; יהושע כ״ב:2; תהלים פ״א:14). מאילו סיבות קורא לנו המקרא לשמוע להורים? לא רק מן הטעם שאביך ואמך מבוגרים ממך ומנוסים יותר. הסיבה המובאת בפסוק היא שהם ’יְלדוּךָ’, הם העניקו לך חיים. מובן מאליו שאם חייך יקרים לך, אתה חש מחויב למקור חייך.
3 כמובן, אם אתה משיחי אמיתי, יהוה נחשב בעיניך למקור החיים הראשון במעלה. בזכותו ’אתה חי’, ’מתנועע’ ופועל כיצור בעל רגשות; אתה ’קיים’ ומסוגל לחשוב על העתיד, אפילו על עתיד נצחי, ולהיערך לקראתו (מעשי השליחים י״ז:28; תהלים ל״ו:10; קהלת ג׳:11). ברוח הכתוב במשלי כ״ג:22, מן הדין ’לשמוע’ בקול אלוהים מתוך רצון להבין את תפיסתו לגבי החיים ולחיות לפיה ולא על־פי ראיית חיים אחרת.
כבד את החיים
4. כיצד הכבוד לחיים הודגש עוד משחר תולדות האנושות?
4 משחר תולדות האנושות הבהיר יהוה שאין הוא מותיר בידי האדם את הזכות להשתמש בחיים (או לנצל אותם לרעה) לכל תכלית שהיא. אכול זעם וקנאה שפך קין את דמו הנקי של הבל אחיו. האם לדעתך היתה לקין הזכות לקבל החלטה כזו בנושא החיים? לא כך חשב אלוהים. הוא דרש מקין לתת את הדין על מעשיו: ”מה עשית? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה” (בראשית ד׳:10). שים לב שדמו של הבל באדמה סימל את חייו אשר נקטעו באכזריות, ודמו זעק אל אלוהים לנקמה (עברים י״ב:24).
5. (א) איזה איסור קבע אלוהים בימי נוח, ועל מי חל האיסור? (ב) באיזה מובן היה האיסור צעד חשוב?
5 לאחר המבול החל המין האנושי את דרכו החדשה עם שמונה נפשות בלבד. בהכרזה המכוונת לכלל בני האדם, חשף אלוהים פרטים נוספים לגבי הערך שהוא מייחס לחיים ולדם. הוא ציין שבני האדם רשאים לאכול בשר בעלי חיים, אבל קבע את ההגבלה הבאה: ”כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאוכלה. כירק עשב נתתי לכם את כול. אך בשר בנפשו, דמו, לא תאכֵלו” (בראשית ט׳:3, 4). פרשנים יהודים טענו כי כוונת הפסוק היא שעל בני האדם נאסר לאכול בשר או דם של חיה שעודנה בחיים. אך בחלוף הזמן התברר שאלוהים אסר כאן על אכילת דם לשם קיום החיים. יתרה מזו, הצו שנתן אלוהים ביד נוח היה צעד גדול קדימה בביצוע מטרתו הנעלה הכרוכה בדם — מטרה שתאפשר לבני האדם לרשת חיי עולם.
6. כיצד הדגיש אלוהים ביד נוח את עמדתו בנושא ערך החיים?
6 עוד אמר אלוהים: ”את דִמְכֶם לנפשותיכם אדרוש. מיד כל חיה אֶדְרְשֶנו. ומיד האדם, מיד איש אחיו, אדרוש את נפש האדם. שופך דם האדם, באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוהים עשה את האדם” (בראשית ט׳:5, 6). מהצהרה זו המופנית לכלל המשפחה האנושית, אתה למד כי אלוהים רואה בדם האדם סמל לחייו. הבורא העניק את החיים לאדם, ואיש אינו רשאי ליטול חיים אלה המיוצגים על־ידי הדם. אם אדם עושה כמעשה קין ורוצח את רעהו, עומדת לבורא הזכות ’לדרוש’ את חיי הרוצח.
7. מדוע עלינו להתעניין בהצהרה שהצהיר אלוהים באוזני נוח בנושא הדם?
7 בהצהרה זו הורה אלוהים לבני האדם להימנע משימוש פסול בדם. האם אי פעם תהית מדוע גזר זאת אלוהים? מה עומד מאחורי עמדתו של אלוהים בנושא הדם? התשובה קשורה באחד מעיקרי האמונה החשובים ביותר במקרא. זהו לב לבו של המסר המשיחי, אם כי כנסיות רבות מעדיפות להתעלם ממנו. מהו עיקר אמונה זה, וכיצד כרוכים בו חייך, החלטותיך ומעשיך?
דם — כיצד מותר להשתמש בו?
8. איזו הגבלה הטיל יהוה במסגרת התורה על השימוש בדם?
8 פרטים נוספים לגבי החיים והדם סיפק אלוהים בתורה שנתן לבני ישראל. בתתו את התורה נקט אלוהים צעד נוסף בהגשמת מטרתו. ודאי ידוע לך שהתורה דרשה הקרבת קורבנות לאלוהים, כגון דגן, שמן ויין (ויקרא ב׳:1–4; כ״ג:13; במדבר ט״ו:1–5). היו גם קורבנות מן החי. בעניינם אמר אלוהים: ”נפש הבשר בדם היא, ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם, כי הדם הוא בנפש יכפר. על כן אמרתי לבני ישראל: ’כל נפש מכם לא תאכל דם’”. יהוה הוסיף וציין שאם צייד, חקלאי או כל אדם אחר הרג חיה לצורכי אכילה, היה עליו לשפוך את דמה ולכסותו בעפר. מאחר שהארץ היא הדום רגליו של אלוהים, הרי שבשפיכת דם על הארץ הכיר האדם בכך שהחיים שבים למקורם (ויקרא י״ז:11–13; ישעיהו ס״ו:1).
9. מה היה על־פי התורה השימוש הבלעדי בדם, ולאיזו מטרה?
9 חוק זה לא היה בבחינת טקס דתי חסר משמעות עבורנו. האם שמת לב מדוע נאסר על בני ישראל לאכול דם? אלוהים אמר: ”על כן אמרתי לבני ישראל: ’כל נפש מכם לא תאכל דם’”. מאיזו סיבה? ”אני נתתיו [את הדם] לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם”. האם אתה רואה כיצד הפסוקים הללו שופכים אור על השאלה מדוע אמר אלוהים לנוח שאסור לבני אדם לאכול דם? הבורא החליט לראות בדם דבר בעל משמעות עליונה והועיד אותו לשימוש יחיד ומיוחד להצלת רבים. הדם נועד למלא תפקיד מכריע בכפרת חטאים. אם כן, במסגרת התורה התיר אלוהים שימוש בדם אך ורק על המזבח כדי לכפר על חייהם של בני ישראל אשר ביקשו את מחילתו.
10. מדוע דם בעלי חיים לא יכול היה להוביל לסליחה מוחלטת, ואיזו תזכורת סיפקו הקורבנות בתורה?
10 מושג זה אינו זר למשיחיוּת. בהתייחסו לפן זה שקבע אלוהים, כתב השליח המשיחי פאולוס: ”על־פי התורה כמעט הכול מטוהר בדם, ובלא שפיכת דם אין מחילה” (עברים ט׳:22). פאולוס הבהיר שהקורבנות שנדרשו בתורה לא הפכו את בני ישראל לבני אדם מושלמים ונטולי חטא. הוא כתב: ”יש בקורבנות הללו זכרון חטאים מדי שנה בשנה, שכן דם פרים ושעירים אינו יכול להסיר חטאים” (עברים י׳:1–4). ברם, הקורבנות שירתו מטרה נעלה. הם הזכירו לבני ישראל שהם חוטאים הזקוקים לדבר נוסף כדי לזכות לסליחה מוחלטת. מכל מקום, אם הדם שסימל את חייהם של בעלי החיים לא יכול היה לכפר כליל על חטאי האדם, היימצא דם שבכוחו לעשות כן?
פתרון מטעם מקור החיים
11. מניין לנו שקורבנות של דם בעלי חיים הצביעו על משהו אחר?
11 התורה למעשה הצביעה על דבר יעיל פי כמה למימוש רצון אלוהים. פאולוס שאל: ”אם כן לשם מה התורה?” והשיב: ”היא נוספה בגלל העבירות, עד כי יבוא הזרע אשר לו מכוונת ההבטחה. התורה נמסרה באמצעות מלאכים בידי מתווך [משה]” (גלטים ג׳:19). ברוח דומה כתב פאולוס: ”התורה, ... צל הטובות העתידות בה ולא עצם צלם הדברים” (עברים י׳:1).
12. כיצד מתבהרת לנגד עינינו מטרת אלוהים בנושא הדם?
12 לסיכום, בימי נוח גזר אלוהים שבני אדם רשאים לאכול בשר בעלי חיים לצורכי קיום, אך נאסר עליהם לאכול דם. בהמשך קבע אלוהים כי ”נפש הבשר בדם היא”. יהוה החליט לראות בדם סמל לחיים ואמר: ”אני נתתיו [את הדם] לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם”. אחר כך צפויים היו להיחשף פרטים נפלאים נוספים לגבי מטרת אלוהים. התורה היתה צל לטובות העתידות. אילו טובות?
13. מדוע מותו של ישוע היה חשוב?
13 מותו של ישוע המשיח היה עיקר הטובות העתידות. ידוע לך שישוע עוּנה, הוּקע והומת כפושע. פאולוס כתב: ”בעוד שהיינו חסרי אונים, בהגיע השעה מת המשיח בעד הרשעים. ... אלוהים מגלה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו כאשר עוד היינו אנשים חוטאים” (רומים ה׳:6, 8). במותו בעדנו סיפק ישוע כופר לכפרת חטאינו. הכופר הוא תמצית המסר המשיחי (מתי כ׳:28; יוחנן ג׳:16; קורינתים א׳. ט״ו:3; טימותיאוס א׳. ב׳:6). מה בין הכופר לבין הדם והחיים, ואיזו נגיעה יש לכך לחייך?
14, 15. (א) כיצד מדגישים מספר תרגומים של אפסים א׳:7 את מותו של ישוע? (ב) איזו נקודה באפסים א׳:7 אנו עלולים להחמיץ?
14 בכנסיות מסוימות מודגש מותו של ישוע, וחסידיהן יוצאים באמירות כגון ”ישוע מת למעני”. שים לב כיצד מתורגם הכתוב באפסים א׳:7 במספר תרגומי מקרא לאנגלית: ”בו ודרך מותו יש לנו הגאולה, כלומר, הסרת חטאינו” (המקרא האמריקני [The American Bible], מאת פרנק שיל בלנטיין, 1902). ”במותו של המשיח אנו משתחררים, וחטאינו נסלחים” (תרגום לאנגלית מודרנית [s English Version’Today], 1966). ”במשיח ובאמצעות הקרבת חייו שוחררנו, שחרור שמשמעו סליחת חטאים” (הברית החדשה [Testament The New], מאת ויליאם ברקלַי, 1969). ”דרך מות המשיח נסלחים חטאינו ואנו משוחררים” (הברית החדשה למתרגם [s New Testament’The Translator], 1973). שים לב שבתרגומים הללו הדגש הוא במותו של ישוע. יהיו שיאמרו, ’אבל מותו של ישוע אכן חשוב. אם כן, מה חסר בתרגומים האלה?’
15 אילו עמדו לרשותך אך ורק אותם תרגומים, היית מחמיץ נקודה חשובה מאוד, והדבר היה מגביל אותך בהבנת המסר המקראי. תרגומים אלה מטשטשים את העובדה שהטקסט המקורי באפסים א׳:7 מכיל מילה יוונית שפירושה ”דם”. תרגומי מקרא רבים, כגון תרגום עולם חדש, קרובים יותר למקור. תרגום החברה לכתבי הקודש בעברית מציין: ”בדמו יש לנו הפדות, סליחת החטאים כפי עושר חסד האלוהים”.
16. איזה מסר נושא עבורנו התרגום ”בדמו”?
16 התרגום ”בדמו” נושא משמעות עמוקה ומותיר לנו חומר רב למחשבה. לא די היה במוות, אפילו לא במותו של ישוע האדם המושלם. ישוע הביא לידי מימוש את מה שהתורה, ובייחוד יום הכיפורים, היו לו כצל. ביום מיוחד זה הוקרבו בעלי חיים מסוימים. אחר כך לקח הכהן הגדול מדמם, נכנס אל קודש הקודשים במשכן או בבית המקדש ובזאת הציג את הדם לפני אלוהים, כביכול בנוכחותו (שמות כ״ה:22; ויקרא ט״ז:2–19).
17. כיצד הגשים ישוע את מה שיום הכיפורים היווה לו כצל?
17 פאולוס הסביר שישוע הגשים את מה שיום הכיפורים סימל והיווה לו צל. תחילה ציין כי הכהן הגדול בעם ישראל נכנס פעם אחת בשנה אל קודש הקודשים עם דם אשר הוקרב ”בעד עצמו ובעד שגגות העם” (עברים ט׳:6, 7). על־פי אותה מתכונת, ישוע הוקם לתחייה כיצור רוחני ונכנס אל עצם השמים. בהיותו יצור רוחני בלא גוף בשר ודם, התאפשר לו להֵרָאות ”לפני האלוהים”. ומה הציג בפניו? לא דבר גשמי אלא דבר רב משמעות. פאולוס הוסיף: ’המשיח, בבואו להיות כהן גדול, נכנס בדמו הוא, ולא בדם שעירים ועגלים, אחת ולתמיד אל הקודש והשיג פדות עולמים. שכן אם דם פרים ושעירים יקדשו עד כדי לטהר את הגוף, על אחת כמה וכמה דמו של המשיח אשר הקריב עצמו לאלוהים ברוח עולמים ובלא מום — יטהר את מצפוננו ממעשי מוות כדי שנעבוד את אלוהים חיים’. כן, ישוע הציג בפני אלוהים את ערך דמו (עברים ט׳:11–14, 24, 28; י׳:11–14; פטרוס א׳. ג׳:18).
18. מדוע ההתייחסויות המקראיות לנושא הדם צריכות להיות חשובות למשיחיים בימינו?
18 אמת אלוהית זאת מאפשרת לנו לתפוס בשכלנו את נושא הדם במקרא על כל היבטיו המפליאים — מדוע אלוהים מייחס לו חשיבות, מה צריכה להיות עמדתנו לגביו ומדוע עלינו לכבד את ההגבלות שקבע אלוהים בנוגע לשימוש בדם. אם תקרא את כתבי־הקודש המשיחיים, תמצא אזכורים רבים של דם המשיח. (ראה מסגרת.) מכאן עולה בבירור שכל משיחי צריך להאמין ”בדמו” של ישוע (רומים ג׳:25). סליחת חטאינו ועשיית שלום עם אלוהים אפשריות אך ורק ”בדמו” השפוך של ישוע (קולוסים א׳:20). הדבר נכון במיוחד לגבי המשיחיים שאיתם כרת ישוע ברית מיוחדת למלוך עימו בשמים (לוקס כ״ב:20, 28–30, הערת שוליים; קורינתים א׳. י״א:25; עברים י״ג:20). הוא הדין גם ביחס ל’המון הרב’ כיום, שישרדו את ”הצרה הגדולה” הקרבה ובאה וייהנו מחיי נצח בגן עדן עלי אדמות. בלשון ציורית נאמר עליהם כי הם ’מכבסים את גלימותיהם בדם השה’ (ההתגלות ז׳:9, 14).
19, 20. (א) מדוע בחר אלוהים להגביל את השימוש בדם, וכיצד עלינו לראות זאת? (ב) מה אנו מעוניינים לברר?
19 המסקנה הברורה היא שלדם משמעות מיוחדת בעיני אלוהים, ועלינו לאמץ את אותה השקפה. לבורא, שהחיים יקרים לו, שמורה הזכות להטיל על בני אדם הגבלות ביחס לשימוש בדם. בדאגתו הרבה לחיינו, ייחד אלוהים את הדם לשימוש אחד בדרך בעלת חשיבות עליונה, הדרך היחידה המובילה לחיי עולם. דרך זו כרוכה בדמו היקר של ישוע. אנו אסירי תודה על כך שיהוה אלוהים פעל לטובתנו באמצעות דם — דמו של ישוע — בדרך מצילת חיים זו! עד כמה עלינו להכיר טובה לישוע על כך שהקריב את חייו ושפך את דמו בעדנו! אנו בהחלט יכולים להבין את הרגשות שהביע השליח יוחנן: ”לאוהב אותנו אשר בדמו שיחרר אותנו מחטאינו ועשה אותנו ממלכת כוהנים לאלוהים אביו, לו הכבוד והגבורה לעולמי עולמים. אמן” (ההתגלות א׳:5, 6).
20 תפקיד מציל חיים זה עומד זמן רב לנגד עיניו של אלוהינו כליל החוכמה ומקור חיינו. אם כן, כדאי שנשאל את עצמנו, ’כיצד צריך הדבר להשפיע על החלטותינו ועל מעשינו?’ בשאלה זו יעסוק המאמר הבא.
מהי תשובתך?
• מה נוכל ללמוד מן הקטעים הקשורים להבל ולנוח על עמדתו של אלוהים בנושא הדם?
• איזו הגבלה הטיל אלוהים בתורה על השימוש בדם, ומדוע?
• כיצד הגשים ישוע את מה שיום כיפור היווה לו כצל?
• כיצד יכול דמו של ישוע להציל את חיינו?
[שאלות לימוד]
[תיבה בעמוד 18]
מהו הדם מציל החיים?
”השגיחו על עצמכם ועל כל העדר אשר רוח הקודש שמה אתכם למנהיגים בתוכו, לרעות את קהילת אלוהים אשר קנה בדמו שלו [”של בנו”, ע״ח]” (מעשי השליחים כ׳:28).
”וכעת, לאחר שכבר הוצדקנו בדמו, בוודאי ובוודאי שניוושע על־ידו מן הזעם” (רומים ה׳:9).
”[הייתם] מחוסרי תקווה וללא אלוהים בעולם. אבל כעת, במשיח ישוע, אתם הרחוקים בעבר, נהייתם קרובים על־ידי דם המשיח” (אפסים ב׳:12, 13).
”כן היה רצון [אלוהים] לשכן בו את כל המלוא ובאמצעותו לרצות אל עצמו את הכול. הן מה שבשמים והן מה שבארץ, באמצעותו, בעשיית שלום בדמו על [”עמוד ההוקעה”, ע״ח]” (קולוסים א׳:19, 20).
”לכן, אחיי, ... יש לנו ביטחון להיכנס אל הקודש בדם ישוע” (עברים י׳:19).
”לא בדבר נשחת... נפדיתם מדרככם התפלה שנחלתם מאבותיכם, כי אם בדם יקר של שה תמים שאין בו מום, בדמו של המשיח” (פטרוס א׳. א׳:18, 19).
”אם נתהלך באור, כמו שהוא באור, כי אז התחברנו זה עם זה ודם ישוע המשיח בנו מטהר אותנו מכל חטא” (יוחנן א׳. א׳:7).
”ראוי אתה לקחת את הספר ולפתוח את חותמיו, כי אתה נשחטת ובדמך קנית לאלוהים מבני כל שבט ולשון, מכל עם ואומה” (ההתגלות ה׳:9).
”הושלך שוטן אחינו... והם ניצחוהו בדם השה ובדבר עדותם” (ההתגלות י״ב:10, 11).
[תמונה בעמוד 16]
בתורת משה הבהיר אלוהים שהדם יכול לשמש לסליחת חטאים
[תמונה בעמוד 17]
רבים יכולים להיוושע בדמו של ישוע