האם אתה מתענג על ”תורת יהוה”?
האם אתה מתענג על ”תורת יהוה”?
”אשרי האיש אשר... בתורת יהוה חפצו” (תהלים א׳:1, 2).
1. מדוע אנו מאושרים כמשרתי יהוה?
יהוה תומך בנו ומברך אותנו משום שאנו משרתיו הנאמנים. אומנם אנו מתנסים בלא מעט קשיים, אך אנו גם נהנים מאושר אמיתי. ואין תימה בכך שהרי אנו משרתים את ”האל המאושר”, ורוח קודשו מניבה בלבנו שמחה (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח; גלטים ה׳:22). השמחה היא מצב של אושר אמיתי הצומח מתוך ציפייה לדבר טוב או מתוך מימושו. אבינו שבשמים מרעיף עלינו מתנות טובות בהחלט (יעקב א׳:17). אין פלא שאנו מאושרים!
2. באילו מזמורים אנו עומדים לדון?
2 האושר מובלט בספר תהלים. הדבר ניכר לדוגמה במזמורים א׳ ו־ב׳. תלמידיו הקדומים של ישוע המשיח ייחסו את המזמור השני לדוד המלך (מעשי השליחים ד׳:25, 26). המחבר עלום השם של המזמור הראשון פותח את השיר שנכתב בהשראה במילים: ”אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים” (תהלים א׳:1). במאמר הזה ובמאמר הבא נִראה על סמך מזמורים א׳ ו־ב׳ אילו סיבות יש לנו לעלוז.
סוד האושר
3. מאילו סיבות האושר הוא מנת חלקו של אדם ירא אלוהים, על־פי הכתוב בתהלים א׳:1?
3 מזמור א׳ מראה מדוע האושר הוא מנת חלקו של אדם ירא אלוהים. המחבר מצביע על מספר סיבות לאושר ושר: ”אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לֵצים לא ישב” (תהלים א׳:1).
4. באיזו דרך חיים מופתית הלכו זכריה ואלישבע?
4 כדי ליהנות מאושר אמיתי, עלינו למלא אחר דרישותיו הצודקות של יהוה. זכריה ואלישבע, שנפלה בחלקם הזכות המשמחת להיות הוריו של יוחנן המטביל, ”היו צדיקים לפני אלוהים, הולכי תמים בכל מצוותיו וחוקותיו” (לוקס א׳:5, 6). האושר יהיה מנת חלקנו אם נבחר בדרך דומה ונסרב בכל תוקף ’ללכת בעצת רשעים’, כלומר, לתת לעצתם הפסולה לכוון את צעדינו.
5. מה יעזור לנו להתרחק מ”דרך חטאים”?
5 אם נדחה את צורת החשיבה של הרשעים, ’לא נעמוד בדרך חטאים’. למעשה, נדיר רגלינו מן המקומות שבהם מרבים לראותם — מקומות של בידור לא־מוסרי או מקומות בעלי שם רע. ומה אם אנו מתפתים להצטרף לחוטאים בהתנהגותם המנוגדת למקרא? במקרה כזה נתפלל לאלוהים שיעזור לנו לפעול בהתאם לדברי השליח פאולוס: ”אל תֵּרָתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים; כי איזו שותפות לצדקה עם עוולה? ומה רֵעות יש לאור עם חושך?” (קורינתים ב׳. ו׳:14) אם נישען על אלוהים ונהיה ”ברי לבב”, נדחה את גישתם ואת סגנון חייהם של החוטאים ויהיו לנו מניעים ורצונות טהורים וכן גם ”אמונה לא־צבועה” (מתי ה׳:8; טימותיאוס א׳. א׳:5, דל’).
6. מדוע עלינו להישמר מלצים?
6 כדי לשאת חן בעיני יהוה, לא נעז בשום פנים ואופן ’לשבת במושב לצים’. יש הלועגים לעצם שמירת מצוות אלוהים. ואולם ב’אחרית ימים’ זו, הלעג רווי בוז וחריף במיוחד על־פי־רוב מצד משיחיים לשעבר שנעשו כופרים. השליח פטרוס הזהיר את אחיו לאמונה: ”אהוביי, ... קודם כול דעו זאת, שבאחרית הימים יבואו לצים המתהלכים לפי מאווייהם האישיים ויתלוצצו לאמור: ’איפה בואו המובטח? הרי מאז שמתו האבות הכול ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!’” (פטרוס ב׳. ג׳:1–4) אם לעולם לא ’נשב במושב לצים’, נימנע מן האסון שבוא יבוא עליהם (משלי א׳:22–27).
7. מדוע עלינו לשית לבנו לכתוב בתהלים א׳:1?
7 אם לא נשית לבנו למילות הפתיחה של מזמור א׳, אנו עלולים לאבד את הרוחניות שרכשנו דרך לימוד המקרא וללכת מדחי אל דחי. ההידרדרות במדרון התלול תחל ברגע שנישמע לעצת רשעים. אחר כך נמצא את עצמנו מתרועעים איתם באופן קבוע. וברבות הימים ניווכח שגם אנו לצים כופרים ונטולי אמונה. ידידות עם רשעים מפיחה בנו רוח שלילית שאינה לרצון אלוהים ועלולה למוטט את יחסינו עם יהוה אלוהים (קורינתים א׳. ט״ו:33; יעקב ד׳:4). מי ייתן ולעולם לא נרשה שיקרה לנו כדבר הזה!
8. מה יעזור לנו למקד את שכלנו בדברים רוחניים?
8 התפילה תסייע לנו למקד את שכלנו בדברים רוחניים ולהימנע מידידות עם רשעים. ”אל תדאגו לשום דבר”, כתב פאולוס, ”כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע”. השליח קרא לנו להגות בכל אשר אמת, כל מה שנכבד, ישר, טהור, מלא נועם, כל אשר שִמעו טוב, כל מעשה נעלה, וכל דבר הראוי לשבח (פיליפים ד׳:6–8). הבה ניישם את עצותיו של פאולוס ולעולם לא נרד לרמתם של הרשעים.
9. אף שאנו נמנעים ממעשי רשע, כיצד אנו משתדלים לעזור לכל מיני אנשים?
9 אף שאנו דוחים בשתי ידינו את מעשי הרשע, אין זה מונע מאיתנו להעיד על האמת בטקט באוזני אחרים, כפי שהשליח פאולוס פנה אל המושל הרומי פליקס ודיבר ”על הצדק ועל כיבוש היצר ועל הדין העתיד לבוא” (מעשי השליחים כ״ד:24, 25; קולוסים ד׳:6). אנו מבשרים את בשורת המלכות לכל מיני אנשים, ונוהגים בהם באדיבות. בטוחים אנו כי כל ה”מוכנים לחיי עולם” יהפכו למאמינים ויתענגו על תורת אלוהים (מעשי השליחים י״ג:48, דל’).
בתורת יהוה חפצו
10. מה יסייע לנו להטביע רושם בל יימחה בשכלנו ובלבבנו בפרקי הזמן המוקדשים ללימוד אישי?
10 על אודות האיש המאושר מוסיף מחבר התהלים: ”בתורת יהוה חפצו [הוא מתענג על תורת יהוה], ובתורתו יהגה [יקרא בטון נמוך] יומם ולילה” (תהלים א׳:2). בתור משרתי אלוהים אנו מתענגים על תורת יהוה. בפרקי הזמן המוקדשים ללימוד אישי ולהרהורים, כדאי שנקרא בטון נמוך ונבטא את המילים, אם הדבר אפשרי. קריאה כזו בכתבי־הקודש, על חלקיהם השונים, תסייע לנו להטביע בשכלנו ובלבבנו רושם בל יימחה.
11. מדוע עלינו לקרוא במקרא ”יומם ולילה”?
11 ”העבד הנאמן והנבון” מעודד אותנו לקרוא במקרא מדי יום ביומו (מתי כ״ד:45, דל’). מתוך רצון עז להכיר היטב את מסריו של יהוה אל האנושות, מומלץ שנקרא במקרא ”יומם ולילה” — גם כשקשה לנו משום מה להירדם. פטרוס קרא לנו: ”כעוללים אשר זה מקרוב נולדו התאוו לחלב הזך של הדבר, למען תגדלו באמצעותו לישועה” (פטרוס א׳. ב׳:1, 2). האם אתה נהנה לקרוא במקרא יום יום ולהרהר בדברו של אלוהים ובמטרותיו על משכבך בלילות? מחבר התהלים נהנה לעשות כן (תהלים ס״ג:7).
12. מה נעשה אם אנו מתענגים על תורת יהוה?
12 אושרנו הנצחי תלוי בעונג שאנו מפיקים מתורת אלוהים. תורת יהוה מושלמת וצודקת, והשומר אותה יזכה לגמול רב (תהלים י״ט:8–12). התלמיד יעקב כתב: ”המשקיף בתורה השלמה, תורת החירות, ועומד בה מבלי להיות שומע ושוכח, אלא עושה בפועל — איש זה מבורך [’מאושר’, דל’] יהיה במעשהו” (יעקב א׳:25). אם אנו באמת מתענגים על תורת יהוה, לא יחלוף יום מבלי שניתן את הדעת לעניינים רוחניים. תהיה לנו המוטיבציה ’לחקור את עמוקות האלוהים’ ולהציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחיים (קורינתים א׳. ב׳:10–13; מתי ו׳:33).
והיה כעץ
13–15. באיזה מובן נוכל להיות כעץ השתול על מקור מים בלתי נדלה?
13 מחבר המזמור מוסיף לתאר את האיש הישר ואומר: ”והיה כעץ שתול על פַלגי מים, אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא ייבול, וכל אשר יעשה יצליח” (תהלים א׳:3). בדומה ליתר בני האדם הלא־מושלמים, גם משרתי יהוה מתנסים בקשיים (איוב י״ד:1). כמו כן, אנו עלולים להירדף או להתמודד עם מבחנים אחרים הקשורים לאמונתנו (מתי ה׳:10–12). אך בעזרת אלוהים, הנסיונות אינם מכריעים אותנו כפי שעץ בריא מחזיק מעמד ברוחות חזקות יחסית.
14 עץ השתול על מקור מים בלתי נדלה אינו מתייבש במזג אוויר חם או בבצורת. אם אנו יראי אלוהים, כוחנו נובע ממקור בלתי נדלה — מיהוה אלוהים. פאולוס פנה אל אלוהים לעזרה והצהיר בפה מלא: ”הכול אני יכול בעזרתו של [יהוה] הנותן בי כוח” (פיליפים ד׳:13). בהדרכתה ובתמיכתה של רוח הקודש אין אנו נובלים ונעשים נטולי פרי או מתים מבחינה רוחנית. אנו פוריים בשירות אלוהים ומניבים גם את פרי רוחו (ירמיהו י״ז:7, 8; גלטים ה׳:22, 23).
15 מחבר המזמור משתמש ב’כ’ הדימוי. הוא משווה בין שני דברים שונים בעלי תכונה משותפת. בני האדם שונים מן העצים, אבל שִפעת העץ השתול על מקור מים בלתי נדלה הזכירה למשורר את השפע הרוחני של האיש אשר ”בתורת יהוה חפצו”. אם נתענג על תורת אלוהים, יהיו ימינו כימי העץ. לאמיתו של דבר, נוכל לחיות לנצח (יוחנן י״ז:3).
16. מדוע ובאיזה מובן ’כל אשר נעשה נצליח’?
16 בלכתנו בדרך הישר, עוזר לנו יהוה להדוף את הלחצים הנלווים לנסיונות ולקשיים. אנו שמחים ועושים פרי בשירות אלוהים (מתי י״ג:23; לוקס ח׳:15). ’כל אשר נעשה נצליח’ משום שעשיית רצון יהוה עומדת בראש מעיינינו. הואיל ומטרותיו תמיד מוכתרות בהצלחה ואנו מתענגים על מצוותיו, הרינו נהנים משגשוג רוחני, גם לנוכח קשיים ובעיות (בראשית ל״ט:23; יהושע א׳:7, 8; ישעיהו נ״ה:11; תהלים קי״ב:1–3; יוחנן ג׳. 2).
הרשע מצליח למראית עין
17, 18. (א) לְמה מדמה מחבר התהלים את הרשע? (ב) גם אם הרשעים נהנים משפע חומרי, מדוע אין להם ביטחון תמידי?
17 מה שונה מנת חלקו של הרשע מזו של הצדיק! למראית עין הרשעים אולי מצליחים מבחינה חומרית, אך אין הם משגשגים מבחינה רוחנית. כך עולה מהמשך דבריו של מחבר המזמור: ”לא כן הרשעים, כי אם כמוץ אשר תִּדְפֶנוּ רוח. על כן לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים” (תהלים א׳:4, 5). שים לב שהמשורר אמר, ”לא כן הרשעים”. כוונתו היא שאין הם כיראי האלוהים, אשר אותם השווה לעצים פוריים ומאריכי ימים.
18 גם אם הרשעים נהנים משפע חומרי, אין להם ביטחון תמידי (תהלים ל״ז:16; ע״ג:3, 12). דומים הם לעשיר הכסיל במשל שסיפר ישוע בתגובה לשאלה שהופנתה אליו בענייני ירושה. ישוע אמר לנוכחים: ”שימו לב והיזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו”. כדי להמחיש את הנקודה, סיפר ישוע על עשיר אחד ששדהו הניב יבול רב והאיש חשב בלבו להרוס את אסמיו ולבנות גדולים מהם כדי לכנס את תבואתו. בהמשך תכנן האיש לאכול, לשתות ולשמוח. אלא שאלוהים אמר לו: ”כסיל! בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך, והדברים שהכנת למי יהיו?” ולהדגשת הנקודה הוסיף ישוע: ”ככה הוא מי שאוצר בשביל עצמו ואינו מעשיר למען אלוהים” (לוקס י״ב:13–21).
19, 20. (א) תאר את שיטות הדיש והניפוי של ימי קדם. (ב) מדוע משולים הרשעים למוץ?
19 הרשעים אינם ’מעשירים למען אלוהים’. משום כך, אין הם בטוחים ויציבים יותר מן המוץ, הקליפה הדקה של גרגרי הדגן. בימי קדם, לאחר הקציר הביאו את התבואה לגורן, משטח בדרך כלל מוגבה שעליו דשו את התבואה. בעזרת בהמות גררו על פני התבואה את המוֹרִיגים, כלי דישה שעל חלקם התחתון הוטבעו אבנים חדות או שיני ברזל, כדי לפורר את הגבעולים ולהפריד את הגרגרים מן המוץ. בהמשך זרו את התערובת כולה לרוח בעזרת רַחַת (כעין אֵת) (ישעיהו ל׳:24). הגרגרים נפלו על משטח הדיש ואילו הרוח נשאה את התבן והרחיקה את המוץ (רות ג׳:2). לאחר שסיננו את התבואה בכְבָרָה להסרת חלוקי אבן וכיוצא בזה, היו הגרגרים מוכנים לאחסון או לטחינה (לוקס כ״ב:31). לעומת זאת, המוץ נעלם.
20 כפי שגרגרי התבואה נפלו ארצה ונשמרו, ואילו המוץ נזרה לרוח, כך הצדיקים יישארו והרשעים ייעלמו. אנו שמחים שעושי הרע יחלפו בקרוב לבלי שוב. לאחר שהרשעים יוסרו מן הדרך, כל המתענגים על תורת יהוה יזכו לשפע ברכות. עושי רצון אלוהים יקבלו בסופו של דבר מידי אלוהים את מתנת חיי עולם (מתי כ״ה:34–46; רומים ו׳:23).
’דרך הצדיקים’ המבורכת
21. באיזה מובן ”יודע יהוה דרך צדיקים”?
21 המזמור הראשון נחתם במילים: ”יודע יהוה דרך צדיקים, ודרך רשעים תֹאבֵד” (תהלים א׳:6). באיזה מובן ”יודע יהוה דרך צדיקים”? אם אנו צועדים בדרך הישר, נוכל להיות סמוכים ובטוחים כי אבינו שבשמים מודע לכך שאנו חיים על־פי רצונו ומקבל אותנו כמשרתיו. אנו יכולים וצריכים להשליך עליו את כל יהבנו בהכרה מלאה שהוא אכן דואג לנו (יחזקאל ל״ד:11; פטרוס א׳. ה׳:6, 7).
22, 23. מה יקרה לרשעים ולצדיקים?
22 ”דרך צדיקים” תיוותר לעד, ואילו רשעים חסרי תקנה יאבדו במשפט יהוה. ’דרכם’, כלומר אורח חייהם, תחלוף עימם. נוכל לסמוך על התגשמות דבריו של דוד: ”ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו; וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. צדיקים יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:10, 11, 29).
23 עד כמה נהיה מאושרים אם תיפול בחלקנו הזכות לחיות בגן עדן עלי אדמות מבלי שהרשעים יהיו מסביבנו! הענווים והצדיקים ייהנו משלום אמת כי הם תמיד יתענגו על ”תורת יהוה”. אך לפני כן ”חוק יהוה” חייב לצאת אל הפועל (תהלים ב׳:7). המאמר הבא יעזור לנו להבין באיזה חוק מדובר ואיזו משמעות תהיה לו עבורנו ועבור כל המשפחה האנושית.
מהי תשובתך?
• מדוע האושר הוא מנת חלקו של אדם ירא אלוהים?
• מה מראה שאנו מתענגים על תורת יהוה?
• כיצד אדם יכול להיות כעץ מושקה?
• במה שונה דרך הצדיקים מדרכם של הרשעים?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 11]
התפילה תעזור לנו להימנע מחברת רשעים
[תמונה בעמוד 12]
מדוע משול הצדיק לעץ?