קַפָּדוֹקְיָה — אזור של בתי מגורים שסותתו ברוח ובמים

השליח פטרוס הזכיר את קפדוקיה.‏ את איגרתו הראשונה שכתב ברוח הקודש שלח בין היתר אל ”‏תושבי תפוצות.‏.‏.‏ קפדוקיה”‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏1‏)‏.‏ איזה מין חבל ארץ היתה קפדוקיה?‏ מדוע התגוררו יושביה בבתים מסותתים בסלע?‏ כיצד נחשפו לדת האמת המשיחית?‏

‏”‏לפתע פתאום מצאנו את עצמנו אבודים ביער של חרוטים ועמודים עשויי אבן”‏,‏ סיפר איש המסעות הבריטי ו.‏ פ.‏ אֵינְסְווֹרְת,‏ אשר ביקר בקפדוקיה בשנות ה־40 של המאה ה־19.‏ המבקרים באזור זה של טורקיה עדיין נפעמים מן הנוף הייחודי.‏ בעמקים מצויות קבוצות קבוצות של ”‏פסלי”‏ אבן מוזרים למראה דמויי זקיפים אילמים.‏ חלקם נראים כארובות ענקיות המתנשאות אל על לרום של 30 מטר או יותר.‏ אחרים דומים לגביעי גלידה,‏ לאוֹבֶּלִיסְקים או לפטריות גדולי ממדים.‏

במהלך היום צובעת השמש את הפסלים הללו בשלל גוונים יפהפיים.‏ עם שחר צבעם ורוד חיוור.‏ בצהרי היום הם בוהקים כשנהב ובשקיעה מזהיבים ונצבעים בצבע חום צהבהב.‏ מניין צמח אותו ”‏יער של חרוטים ועמודים עשויי אבן”‏?‏ מדוע אנשי האזור קבעו בו את משכנם?‏

מסותתים ברוח ובמים

קפדוקיה שוכנת בלב אנטוליה המגשרת בין אסיה לאירופה.‏ האזור היה מישורי אלמלא שני הרי הגעש המצויים בו.‏ לפני אלפי שנים אירעו התפרצויות וולקניות אשר כיסו את השטח בשני סוגי סלע — בזלת קשיחה וטוּף רך,‏ סלע לבן שנוצר מהתגבשות אפר געשי.‏

הנהרות,‏ הגשמים והרוחות שחקו את הטוּף הרך ויצרו קניונים.‏ הצוקים הגובלים בקניונים התפצלו אט אט והפכו לאינספור עמודים של חרוטי סלע.‏ כך התקשט האזור בפסלים שלא ניתן למוצאם בשום מקום אחר על פני האדמה.‏ חלק מן החרוטים הסלעיים לבשו צורה של חלת דבש.‏ התושבים גילפו חדרים בסלע הרך והוסיפו חדרים בהתאם להתרחבות המשפחה.‏ התברר להם שהדירות קרירות בקיץ וחמות בחורף.‏

צומת דרכים בין תרבויות

סביר להניח ששוכני המערות בקפדוקיה היו נותרים רחוק מעיני העולם  אילולא חיו בצומת דרכים חשוב.‏ דרך המשי הנודעת,‏ נתיב סחר באורך 500,‏6 קילומטר,‏ שקישרה בין האימפריה הרומית לבין סין,‏ עברה דרך קפדוקיה.‏ מלבד הסוחרים,‏ צעדו בה גם צבאות פרס,‏ יוון ורומא.‏ הנוודים הביאו עימם מושגים דתיים חדשים.‏

כבר במאה השנייה לפה״ס נמצאו מתיישבים יהודים בקפדוקיה.‏ יהודים מן האזור ביקרו בירושלים בשנת 33 לספירה לרגל חג השבועות.‏ ואכן,‏ השליח פטרוס נאם באוזני יהודים קפדוקים לאחר שפיכת רוח הקודש (‏מעשי השליחים ב׳:‏​1–9‏)‏.‏ חלקם נענו למסר ונטלו עימם לביתם את אמונתם החדשה.‏ זו הסיבה שפטרוס פנה באיגרתו הראשונה אל המשיחיים בקפדוקיה.‏

אך עם חלוף השנים החלו המשיחיים בקפדוקיה להיות מושפעים מפילוסופיות פגאניות.‏ שלושה ראשי כנסייה קפדוקים חשובים בני המאה הרביעית לספירה אף הגנו בעוז על תורת השילוש המנוגדת למקרא.‏ אלה היו גְרֶגוֹריוּס מִנַזְייַנְז,‏ בַּסִילְיוּס הגדול ואחיו גְרֶגוֹרְיוּס מִנִיסָה.‏

בסיליוס הגדול הטיף לסגנון חיים נזירי.‏ המעונות הקפדוקיים הצנועים שסותתו באבן התאימו לצורת החיים הסגפנית אשר בשבחה דיבר בסיליוס.‏ ככל שגדלה קהילת הנזירים,‏ הוקמו כנסיות שלמות בתוך כמה מן החרוטים הגדולים.‏ עד למאה ה־13 היו כבר כ־​300 כנסיות מסותתות בסלע.‏ חלק ניכר מהן שרד עד ימינו אנו.‏

אף שהכנסיות והמנזרים אינם עוד בשימוש,‏ לא חלו שינויים גדולים באורח החיים של תושבי המקום.‏ מערות רבות עדיין משמשות למגורים.‏ רבים המבקרים בקפדוקיה אינם יכולים שלא להתרשם מכושר ההמצאה של תושביה אשר המירו מבנים טבעיים לבתים שימושיים.‏

‏[‏מפה בעמודים 24,‏ 25]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

קַפָּדוֹקְיָה

סין ‏(‏קַתַי)‏