”והגדולה שבהן — אהבה”
פלאי הבריאה מעשה ידי יהוה
’אדיר אתה מהרים’
התבוננות בזריחה ממרומי הר פוּגִ’י היא חוויה בלתי נשכחת. השמש מגיחה כלהבת אש מעל האופק, ומאירה את השלג הלבן ואת סלעי הלבה האפורים. יום חדש מפציע, וצילו הכבד של ההר מתפשט חיש קל לאורך קילומטרים על פני גבעות ועמקים.
בדומה להר פוג׳י – שם שבעבר נכתב באותיות שמשמען ”אין דומה לו” — הרים רבי הוד תמיד מותירים אותנו פעורי פה. ממדיהם האדירים ממחישים לנו את אפסותו של האדם. על שום הודם והדרם, רווחה האמונה כי הפסגות הגבוהות מכול, המצועפות בדרך כלל בערפל ועננים, הן מושב האלים.
האל היחיד הראוי להלל בזכות פסגות ההרים הוא בוראן המיומן, יהוה. הוא לבדו ”יוצר הרים” (עמוס ד׳:13). ההרים מכסים כמעט רבע מכלל שטחו של כדור־הארץ. אלוהים ברא את העולם ויסד כוחות, אשר הביאו בסופו של דבר ליצירת פסגות ורכסים מרהיבי עין (תהלים צ״ה:4). לדוגמה, מעריכים כי הרי ההימלאיה והרי האנדים נוצרו עקב זעזועים אדירים במעמקי האדמה ובשל תזוזות בקרום כדור־הארץ.
אין אנו מבינים לגמרי כיצד ומדוע באו ההרים לידי קיום. נבצר מאיתנו להשיב על השאלות שהפנה יהוה לאיוב הצדיק: ”איפה היית ביוסדי ארץ? ... על מה אדניה הוטבעו?” (איוב ל״ח:4–6).
עם זאת, ידוע לנו שחיינו תלויים בהרים. ההרים מכונים מגדלי המים של הטבע, שכן כל הנהרות הגדולים מקבלים את מימיהם מן ההרים ומחצית מאוכלוסיית העולם תלויה למחייתה במים הזורמים מן ההרים (תהלים ק״ד:13). על־פי כתב העת ניו סיינטיסט, ”שישה מתוך 20 צמחי המאכל העיקריים בעולם מקורם בהרים”. באיזון האקולוגי שישרור בעולם החדש המובטח שיכונן אלוהים, ”יהי פיסת [שפע] בר בארץ, בראש הרים ירעש” (תהלים ע״ב:16; פטרוס ב׳. ג׳:13).
לשמע המילה הרים, רבים נזכרים מייד בהרי האלפים באירופה. הרים גבוהים אלו, כולל הר צִ’יבֶטָה הנראה בתמונה, נושאים עדות מרנינה לקיומו של בורא (תהלים צ״ח:8). הם מספרים את כבוד יהוה, ה”מכין הרים בכוחו” (תהלים ס״ה:7). a
הרי האלפים בהדרם על פסגותיהם ורכסיהם מכוסי הקרח, על מדרונותיהם המושלגים, על עמקיהם ואגמיהם ועל אדמות המרעה הפרושות ביניהם, בהחלט מעוררים יראת כבוד. דוד המלך זיהה את יהוה כ”מצמיח הרים חציר” (תהלים קמ״ז:8).
רכסי גבעות — כדוגמת הגבעות בגווילין, סין — אולי פחות מרשימים מן האלפים, אך ייחודיים ביופיים. צריחי אבן גיר הפרושים שורות שורות לאורך נהר לִי מותירים בתיירים רושם בל יימחה. המים הצלולים הזורמים בינות לאותן גבעות אפופות ערפל אולי מזכירים למתבונן את דברי המשורר: ”[יהוה] משלח מעיינים בנחלים; בין הרים יהלכון” (תהלים ק״ד:10).
ההרים מעוררים בנו התפעמות משום שאנו רואים בהם מרכיב נשגב של מתנתו האוהבת של הבורא לטובתה ולהנאתה של האנושות. אך למרות עוצמתם, ההרים הם כאין וכאפס לעומת תפארתו של יהוה. הוא אכן ’אדיר מהרים’ (תהלים ע״ו:5).
[הערת שוליים]
a ראה לוח השנה של עדי־יהוה לשנת 2004 מרס/אפריל.
[תיבה/תמונה בעמוד 9]
עשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם מתגוררים בשטחים הרריים. אך אין זה מכשול בלתי עביר למכריזי בשורת מלכות אלוהים. מבשרים משיחיים אלה עתירי פועל באזורים גבוהים רבים. ”מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה” (ישעיהו נ״ב:7).
”הרים הגבוהים ליעלים”, שר מחבר התהלים (תהלים ק״ד:18). היעלים, כגון היעלים הנוּבִּים בעלי הקרניים, נמנים בין שוכני ההרים היציבים ביותר. הם צועדים בשבילי סלע צרים מאוד שנראים בלתי עבירים. היעל מותאם היטב לחיים באזורים לא־נגישים, בעיקר בזכות מבנה טלפיו. השסעים בפרסות מתרחבים תחת משקל היעל, דבר המקנה לחיה אחיזה איתנה בעמידה או בשעת תנועה על פני מדפי סלע צרים. היעל הוא אכן יצירת מופת!
[תמונה בעמוד 9]
הר פוג׳י, הוֹנְשוּ, יפן