האם מה שקדוש בעיני יהוה קדוש גם בעיניך?
האם מה שקדוש בעיני יהוה קדוש גם בעיניך?
”הישמרו פן... יהיה איש זונה או חסר קדושה” (עברים י״ב:15, 16).
1. איזו גישה רווחת אינה מאפיינת את משרתי יהוה?
העולם בכללותו מגלה פחות ופחות עניין בדברים קדושים. הסוציולוג הצרפתי אדגר מורין אמר: ”כל יסודות המוסר — אלוהים, הטבע, המולדת, ההיסטוריה, ההיגיון — איבדו את אופיים הוודאי והמוחלט. ... היום אנשים בוחרים לעצמם ערכים כראות עיניהם”. זהו ביטוי ל”רוח העולם”, כלומר, ”הרוח הפועלת עתה בבני המרי” (קורינתים א׳. ב׳:12; אפסים ב׳:2). ואולם, היחס המזלזל הזה כלפי כל דבר קדוש אינו מאפיין את מי שמקדישים את עצמם ליהוה ונכנעים מרצון לריבונותו הצודקת (רומים י״ב:1, 2). משרתי אלוהים מודעים לתפקיד החשוב שממלאת הקדושה בעבודת יהוה. אילו דברים ראוי להחשיב לקדושים? מאמר זה ידון בחמישה דברים הקדושים לכל משרתי אלוהים. המאמר הבא יתמקד בקדושת אסיפות הקהילה. אבל לפני הכול, מה משמעות המילה ”קדוש”?
2, 3. (א) כיצד מדגישים כתבי־הקודש את קדושת יהוה? (ב) כיצד אנו מוכיחים ששם יהוה קדוש לנו?
2 בעברית המקראית המילה ”קדוש” מקפלת בתוכה את מושג הנבדלוּת. ”קדוש” בענייני פולחן משמעו נבדל משימוש של חולין. יהוה קדוש במלוא מובן המילה. הוא מכונה ”קדושים” (בלשון רבים להדגשת קדושתו) (משלי ט׳:10; ל׳:3). בעם ישראל הקדום, הוצמדה למצנפתו של הכהן הגדול לוחית זהב ועליה חקוקות המילים ”קודש ליהוה” (שמות כ״ח:36, 37). כרובים ושרפים שמימיים ממוקמים סביבות כיסא יהוה ומתוארים במקרא כמכריזים: ”קדוש, קדוש, קדוש יהוה” (ישעיהו ו׳:2, 3; ההתגלות ד׳:6–8). החזרה על המילה קדוש באה להדגיש את קדושתו, את תומתו ואת טוהרו של יהוה. למעשה, הוא מקור כל קדושה.
3 שם יהוה קדוש. מחבר התהלים קרא: ”יודו שמך. גדול ונורא, קדוש הוא” (תהלים צ״ט:3). ישוע לימדנו להתפלל: ”אבינו שבשמיים, יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). מרים, אימו של ישוע, אמרה: ”תרומם נפשי את אדני [יהוה]... גדולות עשה בי שדי, קדוש שמו” (לוקס א׳:46, 49). בתור משרתי יהוה, שמו קדוש לנו ואנו נמנעים מלעשות דבר שימיט עליו חרפה. בנוסף לכך, מה שקדוש בעיני יהוה קדוש גם בעינינו (עמוס ה׳:14, 15).
מדוע אנו רוחשים כבוד רב לישוע
4. מדוע ישוע קרוי במקרא ”קדוש”?
4 כ’בנו יחידו’ של יהוה אלוהינו הקדוש, היה ישוע קדוש מיום היבראו (יוחנן א׳:14; קולוסים א׳:15; עברים א׳:1–3). זו הסיבה שהוא קרוי ”קדוש האלוהים” (יוחנן ו׳:69). קדושתו לא אבדה לו כאשר הועברו חייו מן השמיים אל הארץ, משום שמרים ילדה את ישוע בגבורת רוח הקודש. קודם לכן אמר לה מלאך אלוהים: ”רוח הקודש תבוא עלייך... קדוש ייקרא הילוד, בן אלוהים” (לוקס א׳:35). בתפילתם ליהוה, הזכירו המשיחיים בירושלים את ישוע פעמיים כ’עבדו הקדוש’ של יהוה (מעשי השליחים ד׳:27, 30).
5. איזו משימה קדושה היה על ישוע למלא בתקופת חייו עלי אדמות, ומדוע דמו יקר?
5 בתקופת חייו עלי אדמות היה על ישוע למלא משימה קדושה. בטבילתו ב־29 לספירה נמשח ישוע לכהן הגדול של היכלו הרוחני הנאדר של יהוה (לוקס ג׳:21, 22; עברים ז׳:26; ח׳:1, 2). יתרה מזו, היה עליו למות מות קורבן. דמו השפוך נועד לספק את הכופר שבאמצעותו יכולים בני האדם החוטאים להיוושע (מתי כ׳:28; עברים ט׳:14). לפיכך, דמו של ישוע קדוש ו”יקר” לנו (פטרוס א׳. א׳:19).
6. מהו יחסנו למשיח ישוע, ומדוע?
6 כביטוי לכבוד הרב שאנו רוחשים לישוע המשיח, מלכנו והכהן הגדול שלנו, כתב השליח פאולוס אודותיו: ”על כן הגביהו אלוהים מאוד ונתן לו את השם הנעלה על כל שם, למען תכרע בשם ישוע כל ברך, בשמיים ובארץ ומתחת לארץ, וכל לשון תודה כי ישוע המשיח הוא האדון, לתפארת אלוהים האב” (פיליפים ב׳:9–11). מה שקדוש ליהוה קדוש גם לנו, ומשום כך אנו נכנעים בשמחה למנהיגנו ולמלכנו המולך, המשיח ישוע, ראש הקהילה המשיחית (מתי כ״ג:10; קולוסים א׳:18).
7. במה מתבטאת כניעתנו למשיח?
7 הכניעה למשיח כרוכה גם במתן כבוד הולם לאחים שהוא בחר להעמיד בראש הפעילות המתבצעת בניהולו. את תפקידם של משוחי הרוח, שמהם מורכב הגוף המנהל, ושל המשגיחים שאותם הם ממנים בסניפים, במחוזות, בנפות ובקהילות, יש לראות כאחריות קדושה. אם כן, ראוי לרחוש כבוד רב לסידור זה ולהיכנע לו (עברים י״ג:7, 17).
עם קדוש
8, 9. (א) באיזה מובן היו בני ישראל עם קדוש? (ב) כיצד הדגיש יהוה בפני בני ישראל את עקרון הקדושה?
8 יהוה כרת ברית עם עם ישראל. היחסים הללו העניקו מעמד מיוחד לאומה שזה עתה נולדה. הם קודשו, כלומר, הובדלו מיתר העמים. יהוה עצמו אמר להם: ”וִהְיִיתֶם לי קדושים כי קדוש אני יהוה. ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי [שלי]” (ויקרא י״ט:2; כ׳:26).
9 מראשית היווסדו של עם ישראל, הדגיש יהוה בפני בני העם את עקרון הקדושה. נאסר עליהם אפילו לגעת בהר שעליו ניתנו עשרת הדברות, ומי שהפר את האיסור צפוי היה לשלם בחייו. הר סיני נחשב אז במובן מסוים לקדוש (שמות י״ט:12, 23). הכהונה, המשכן וכלי המשכן נחשבו גם הם לקדושים (שמות ל׳:26–30). מהו המצב בקהילה המשיחית?
10, 11. מדוע ניתן לומר שקהילת המשוחים קדושה, ואיזו השפעה יש לכך על אנשי ’הצאן האחרות’?
10 קהילת המשוחים קדושה בעיני יהוה (קורינתים א׳. א׳:2). למעשה, כלל המשיחיים המשוחים עלי אדמות בכל זמן נתון משולים להיכל קודש, אם כי לא מדובר כאן במקדשו הרוחני הגדול של יהוה. יהוה שוכן בהיכל זה באמצעות רוח קודשו. השליח פאולוס כתב: ”בו [במשיח ישוע] כל הבניין מחובר יחד וגדל להיות היכל קודש ליהוה; ובו גם אתם נבנים יחדיו להיות משכן אלוהים על־ידי הרוח” (אפסים ב׳:21, 22; פטרוס א׳. ב׳:5, 9).
11 עוד כתב פאולוס אל המשיחיים המשוחים: ”האם אינכם יודעים כי היכל אלוהים אתם וכי רוח אלוהים שוכנת בקרבכם? ... היכל האלוהים קדוש, ואתם היכלו” (קורינתים א׳. ג׳:16, 17). באמצעות רוחו, ’שוכן’ יהוה בקרב המשוחים ו’מתהלך בתוכם’ (קורינתים ב׳. ו׳:16). אין הוא חדל להדריך את ’עבדו’ הנאמן (מתי כ״ד:45–47). אנשי ’הצאן האחרות’ מוקירים את הזכות להתרועע עם כיתת ההיכל (יוחנן י׳:16; מתי כ״ה:37–40).
דברים קדושים בחיינו כמשיחיים
12. אילו דברים קדושים לנו, ומדוע?
12 אין פלא אפוא שדברים רבים הקשורים למשוחים בקהילה המשיחית ולבני לווייתם, נתפסים כקדושים. יחסינו עם יהוה הם דבר קדוש (דברי הימים א׳. כ״ח:9; תהלים ל״ו:8). הם כה יקרים לנו שלא ניתן לשום דבר ולאף אחד לחצוץ בינינו לבין יהוה אלוהינו (דברי הימים ב׳. ט״ו:2; יעקב ד׳:7, 8). התפילות ממלאות תפקיד חשוב בשמירת יחסים הדוקים עם יהוה. הן היו מקודשות מאוד בעיני דניאל הנביא, ועל כן המשיך נאמנה במנהגו להתפלל ליהוה תוך כדי סיכון חייו (דניאל ו׳:8–12). ”תפילות הקדושים”, כלומר, המשיחיים המשוחים, משולות לקטורת ששימשה לצורכי פולחן בבית המקדש (ההתגלות ה׳:8; ח׳:3, 4; ויקרא ט״ז:12, 13). סמליות זו מבליטה את קדושת התפילה. מה גדולה היא הזכות לתקשר עם ריבון היקום! אין פלא שהתפילות הן מרכיב קדוש בחיינו.
13. איזה כוח נחשב לקדוש, וכיצד עלינו לאפשר לו לפעול בחיינו?
13 קיים כוח הפועל בחייהם של המשיחיים המשוחים ושל בני לווייתם, וכוח זה נחשב בעיניהם לקדוש מאוד — רוח הקודש. רוח זו היא כוחו הפעיל של יהוה, ומאחר שהיא תמיד פועלת בהתאם לרצונו של האל הקדוש, היא נקראת ”רוח הקודש”, זאת אומרת, רוח של קדושה (יוחנן י״ד:26; רומים א׳:4). בעזרת רוח הקודש נוסך יהוה במשרתיו את הכוח לבשר את הבשורה (מעשי השליחים א׳:8; ד׳:31). יהוה נותן את רוחו ”לשומעים בקולו” ול’מתהלכים על־פי הרוח’ ולא על־פי תאוות הבשר (מעשי השליחים ה׳:32; גלטים ה׳:16, 25; רומים ח׳:5–8). כוח רב עוצמה זה מאפשר למשיחיים להניב את ”פרי הרוח” — תכונות ראויות לשבח — ו”לחיות בקדושה ובחסידות” (גלטים ה׳:22, 23; פטרוס ב׳. ג׳:11). אם רוח הקודש קדושה לנו, לא נעשה דבר העלול ’להעציב’ את הרוח או להפריע לה לפעול בחיינו (אפסים ד׳:30).
14. איזו זכות נחשבת לקדושה בעיני המשוחים, ובאיזו דרך גם אנשי הצאן האחרות נהנים ממנה?
14 הזכות לשאת את שמו הקדוש של אלוהים, יהוה, ולהיות עדיו היא דבר נוסף הקדוש לנו (ישעיהו מ״ג:10–12, 15). יהוה מכשיר את המשיחיים המשוחים להיות ”משרתים של ברית חדשה” (קורינתים ב׳. ג׳:5, 6). בתור שכאלה, עליהם לבשר את ’בשורת המלכות’ ו’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20, ע״ח). הם ממלאים את תפקידם נאמנה, ומיליוני אנשים דמויי כבש נענים לבשורה ואומרים בלשון משל למשוחים: ”נלכה עימכם, כי שמענו אלוהים עימכם” (זכריה ח׳:23). הם משרתים בשמחה כ’איכרים’ וכ’כורמים’ במובן רוחני למען ”משרתי אלוהינו” המשוחים. בדרך זו אנשי הצאן האחרות מושיטים להם עזרה רבה בביצוע שירותם הכלל עולמי (ישעיהו ס״א:5, 6).
15. איזו פעילות החשיב השליח פאולוס לדבר מקודש, ומדוע אנו שותפים לדעתו?
15 השליח פאולוס, למשל, החשיב את שירותו הציבורי לדבר מקודש. הוא הציג עצמו כ’משרת קודש של המשיח ישוע בשביל הגויים וכמי שמכהן בבשורת אלוהים’ (רומים ט״ו:16). באיגרתו אל המשיחיים בקורינתוס, כינה פאולוס את שירותו ”אוצר” (קורינתים ב׳. ד׳:1, 7). בשירותנו הציבורי אנו מגלים את ”אמרי אלוהים” (פטרוס א׳. ד׳:11). לפיכך, בין אם אנו מן המשוחים ובין אם אנו מן הצאן האחרות, זו זכות קדושה עבורנו להשתתף במלאכת נשיאת העדות.
”נשלים קדושתנו ביראת אלוהים”
16. מה יעזור לנו שלא להפוך ל”חסרי קדושה”?
16 השליח פאולוס התרה באחיו לאמונה לבל יהיו ’חסרי קדושה’. הוא יעץ להם ’לרדוף קדושה’ ו’להישמר פן יפריע אותם שורש פורה מרירות וייטמאו בו רבים’ (עברים י״ב:14–16). המונח ”שורש פורה מרירות” מתייחס לכמה בקהילה המשיחית, המותחים ביקורת על אופן התנהלותה. לדוגמה, ייתכן שאין הם מקבלים את עמדתו של יהוה באשר לקדושת הנישואין או לשמירת הטוהר המוסרי (תסלוניקים א׳. ד׳:3–7; עברים י״ג:4). או אולי הם מנהלים שיחות כפירה, ”דיבורים תפלים וחסרי קדושה”, בעידודם של אלה אשר ”תעו מן האמת” (טימותיאוס ב׳. ב׳:16–18).
17. מדוע דרושים מאמצים בלתי פוסקים מצד המשוחים על מנת להוכיח שמה שקדוש ליהוה קדוש גם להם?
17 אל אחיו המשוחים כתב פאולוס: ”חביביי, בהיות לנו ההבטחות האלה, נטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח ונשלים קדושתנו ביראת אלוהים” (קורינתים ב׳. ז׳:1). מילים אלו מראות כי המשיחיים המשוחים, ’אשר חלקם בקריאה השמימית’, חייבים לעשות מאמצים בלתי פוסקים על מנת להוכיח בכל דבר בחיים שמה שקדוש ליהוה קדוש גם להם (עברים ג׳:1). בדומה לכך, השליח פאולוס האיץ באחיו ילודי הרוח: ”כבנים מצייתים, אל תתנהגו לפי התאוות שהיו לכם בעבר כשהייתם חסרי דעת, אלא הייו גם אתם קדושים בכל דרכיכם כמו שקדוש הוא אשר קרא אתכם” (פטרוס ב׳. א׳:14, 15).
18, 19. (א) כיצד אנשי ’ההמון הרב’ מראים שמה שקדוש ליהוה קדוש גם להם? (ב) באיזה היבט קדוש נוסף בחיינו כמשיחיים נדון במאמר הבא?
18 ומה בנוגע לאנשי ’ההמון הרב’ אשר ישרדו את ”הצרה הגדולה”? גם הם חייבים להוכיח שמה שקדוש ליהוה קדוש להם. בספר ההתגלות הם מוצגים כמי ש”עובדים” את יהוה בעבודת קודש בחצר הארצית של היכלו הרוחני. הם מאמינים בקורבן הכופר של המשיח, ובלשון סמלית ’מכבסים את גלימותיהם ומלבינים אותן בדם השה’ (ההתגלות ז׳:9, 14, 15). הדבר מקנה להם מעמד טהור לפני אלוהים ומחייב אותם ’לטהר את עצמם מכל טומאת גוף ורוח ולהשלים קדושתם ביראת אלוהים’.
19 אחד המרכיבים החשובים בחייהם של המשיחיים המשוחים ושל בני לווייתם הוא האסיפות הקבועות שהם מקיימים כדי לעבוד את יהוה וללמוד את דברו. יהוה רואה בהתכנסויות של משרתיו דבר קדוש. במאמר הבא נבין כיצד ומדוע עלינו לאמץ את השקפת יהוה לגבי היבט חיוני זה ולראות בו דבר קדוש.
שאלות חזרה
• איזו גישה עולמית אינה מאפיינת את משרתי יהוה?
• מדוע יהוה הוא מקור כל קדושה?
• כיצד ניתן להראות שאנו מכבדים את קדושת המשיח?
• אילו דברים צריכים להיות קדושים לנו?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 23]
בעם ישראל הקדום נחשבו הכהונה, המשכן וכלי המשכן לקדושים
[תמונה בעמוד 24]
המשיחיים המשוחים עלי אדמות הם היכל קודש
[תמונות בעמוד 25]
התפילות ושירותנו הציבורי הם זכויות קדושות